317 שיעורים
ה'בכור' של רבי צדוק
לדעת הרמבם רבי צדוק ובנו רבי אלעזר לא היו כהנים, והמעשה בבכור, שהיה לרבי צדוק ומעשה נוסף שמסופר עליו הם מעשיים סמליים שקשורים לתורת רשב"י
הרב מרדכי הוכמן | אדר תשפ"ג
שמות השבטים כסיבה לגלות ולגאולה
בסדר הזכרת שמות השבטים בתחילת ספר שמות מרומזת סיבת השעבוד, וענין זה מרומז גם בדברי הבעש"ט, אך שמות השבטים מרמזים גם לגאולה כמבואר במדרש.
הרב מרדכי הוכמן | טבת שתפ"ג
יוסף מתקן הדיבורים
יוסף פועל לכך שהאחים יתקנו את מה שהם פגמו בחטא מכירתו, והוא פועל גם לתיקון דיבורים לא טובים של אביו ושל אמו.
הרב מרדכי הוכמן | טבת תשפ"ג
בגד מיוחד לכבוד המשיח
חכמים נחלקו איזה מעשר צריך להפריש בשנת השמיטה בעמון ומואב, וחגי הנביא העיד כשהוא יושב על מדוכה, שמפרישים מעשר עני. למחלוקת הזו יש השפעה על מנהג יחידי סגולה לקנות בגד מיוחד לקבלת פני המשיח.
הרב מרדכי הוכמן | טבת תשפ"ג
האם מותר לאילפא לקפוץ למים
אילפא אמר שיקפוץ למים ויטבע אם יתברר שאיבד את יכולתו התורנית, אך הוא לא התכוון לכך כפשוטו, ואליהו הנביא בא ועזר לו להוכיח את צדקת דרכו בחיים.
הרב מרדכי הוכמן | כסלו תשפ"ג
גדולי ישראל ויחסם לשולחן הפנים
רש"י מתעלם מהחשיבות שהעניקה התורה לשולחן לחם הפנים. הרמב"ם והאר"י הקדוש אומרים שלא זכו להבין את טעם המצווה הזו. וזאת משום שחכמי ישראל מתנגדים למרדף אחר העושר שהשולחן מסמל אותו.
הרב מרדכי הוכמן | תשרי תשפ"ג
מדוע הרקיד בר קפרא את רבי
מסופר שבר קפרא בידח והרקיד את רבי, ובן אלעשה העשיר שהתנגד לכך עזב את המקום. אלו רמזים שרבי חזר בו וקיבל את שיטת בר קפרא שהתנגד למרדף אחר העושר.
הרב מרדכי הוכמן | תשרי תשפ"ג
חידת בר קפרא
רבי יהודה הנשיא התייחס לעשיר בן אלעשה בתור 'כהן גדול' בתחום הכלכלה, והצדיק את כך שהסתפר כמו כהן גדול. אך בר קפרא זלזל בבן אלעשה וברדיפתו אחר העושר ולגלג עליו בחידה פלאית.
הרב מרדכי הוכמן | אלול תשפ"ב
רשב"י ואחיה השילוני
לרשב"י היה ברור שאחיה השילוני יצטרף אליו לקרב את הדורות עד המלך המשיח, ונראה שסיבת הדבר משום שאחיה השילוני ראה זכות במעשי משיח בן יוסף.
הרב מרדכי הוכמן | תמוז תשפ"ב
האמנם רבי פנחס חתן רשב"י
בתלמוד מתואר רבי פנחס בן יאיר בתור חתן רשב"י, ואילו בזוהר הוא מתואר בתור חותן שלו. אך משמע שלא היו בינם קשרי משפחה, ומדובר ברמז למפגש בין השקפות עולם חולקות.
הרב מרדכי הוכמן | איר תשפ"ב
אליהו והוצאת רשב"י מהמערה
רשב"י נאלץ להסתתר במערה משום שהוא חזר על טעות אליהו הנביא וקיטרג על משיח בן יוסף. ולכן אליהו הוא זה שבא להוציא את רשב"י מהמערה.
הרב מרדכי הוכמן | איר תשפ"ב
רבי שמעון ובני האלמנה
איש אחד הדיר את אשתו מהנאה עד שר' שמעון יאמר מה דעתו על תבשיליה. אך הוא סירב ואמר "ימותו כל בני אלמנה". זהו רמז להבנת המעשה באליהו שהחיה את "בן האלמנה".
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תשפ"ב
רבי יהושע והכהנים הגדולים
רבי יהושע הצהיר שלא יכריע במחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל, ולעדותו על בני הצרות ששימשו בתור כהנים יש משמעות סמלית, ולפיה הוא אכן עמד בדבריו ולא הכריע במחלוקת.
הרב מרדכי הוכמן | יז אדר ב תשפ"ב
ארוך וגוץ
מסופר על אדם ארוך שלבש סדין והשאיל אותו לאדם גוץ, והנהר שטף את הסדין, מקרה זה הוא גם משל למי שהשתמש בזכויות של צדיק שלא מדעתו.
הרב מרדכי הוכמן | אדר א תשפ"ב
רבי יוסי דמן יוקרת וילדיו
מסופר שרבי יוסי דמן יוקרת הקפיד על ילדיו והמית אותם, מדובר בדמות סמלית וגם מיתת הילדים היא סמלית ומשמעותה ירידה בדרגה, ולשיטתו פעמים שהירידה בדרגה נחשבת בעצם לעליה.
הרב מרדכי הוכמן | אדר א תשפ"ב
הלל והגולגולת הצפה
מי שעוזר לאנשים להוציאו את גולגולתם מעל פני המים ו'לנשום תורה', יזכה שאף אותו 'יציפו' וגם הוא ימצא זמן ומנוחת הנפש שתאפשר לו 'לנשום תורה'.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשפ"ב
במה ניגנו במקדש ומתי
הרמב"ם פסק שהמנגנים במקדש היו לויים וישראלים, ובימי המועדות נגינתם השתלבה עם תקיעת הכהנים בחצוצרות, ופסיקתו מבוססת על התנ"ך ועל רמזים שבמשנה.
הרב מרדכי הוכמן | טבת תשפ"ב
מי ניגן בשמחת בית השואבה
במשנה נאמר שהלויים ניגנו בשמחת בית השואבה, אך הרמב"ם פסק שכל מי שיודע לנגן ניגן. מדובר במחלוקת שקשורה להבנת משמעות ברית בין הבתרים, והרמב"ם פסק כהכרעת דויד המלך.
הרב מרדכי הוכמן | כסליו תשפ"ב
המקושש - והקשר לבני יוסף
תרגום יונתן מספר שמי שקושש עצים ביום השבת היה מבני יוסף, ומרמז שיש בהם נטייה שהביאה אותו לכך, ואמנם אצל בנות צלפחד הנטיה הזו התגלתה באופן מבורך.
הרב מרדכי הוכמן | חשוון תשפ"ב