347 שיעורים
בקשת המלך
שמואל א' תחילת פרק ח'
נקיון כפיו של שמואל בניגוד לבניו; זקני ישראל מפתיעים את שמואל ומבקשים ממנו לשים להם מלך; בפרשת המלך בפרשת שופטים נראה שמינוי המלך הוא שלב רביעי בתהליך כניסת האומה לארץ וההתבססות בה.
הרב שמעון קליין | ג' שבט תשפ"ג
ייחודיות שפיטתו של שמואל את ישראל
שמואל א' סוף פרק ז' - תחילת פרק ח'
פרק ז' מסתיים בתיאור הדרך המיוחדת בה שפט שמואל את ישראל: במישור הזמן - "וישפוט שמואל את ישראל כל ימי חייו". לעומת שאר מנהיגי וגדולי האומה, אצל שמואל לא מוזכר גילו וכמה זמן שפט. הזמן מבטא גבולות ותהליכיות. בכך שהמקרא לא מגביל את שפיטת שמואל בזמן הוא מספר לנו ששמואל לא נכנס לגבולות, הוא אור גדול עם מעט כלים. במישור המקום - "והלך מידי שנה בשנה וסבב...ושפט את ישראל כל המקומות הללו...ותשובתו הרמתה כי שם ביתו..." - המקרא מקדים את הליכתו של שמואל לשפוט את ישראל לפני הזכרתו את ביתו. דבר זה מבטא כי עיקר עניינו של שמואל הוא הכלל, העם, ורק במעגל השני יש את ביתו שממנו הוא מקבל את הכח. פרק ח' מתחיל עם מינויים של שני בני שמואל, כאשר פסוק א' מספר את הרקע הכללי למינוי ופסוק ב' מוריד את הרקע הכללי לפרטים יותר קונקרטיים.
הרב שמעון קליין | כ"ה טבת תשפ"ג
מלחמת ישראל בפלישתים באבן העזר גרסה א' וגרסה ב'
פרק ז' פסוקים י"ג-י"ד
אנו ממשיכים עם שמואל ועם סיפור המלחמה של ישראל בו אפשר לראות התקדמות בין המלחמה הראשונה של עם ישראל עם הפלישתים בפרק ד' למקום שהם נמצאים בו עכשיו מפרק ז' והלאה בין היוהרה של עם ישראל בפרק ד' לענווה שלהם בפרק ז'
הרב שמעון קליין | י"ח טבת תשפ"ג
תשובת ישראל והמלחמה בפלשתים
פרק ז'
עם ישראל עושה תשובה ומסיר את הע"ז. שמואל אוסף את העם, כנראה בידיעה שתיגרם מלחמה. ישראל מבקשים ממנו להתפלל עליהם, כחלק מהתפיסה שהקודש שייך לרבנים והכהנים. סרני פלישתים מעודדים את הפלישתים לצאת למלחמה. שמואל מעלה טלה יונק חלב כעולה לעורר רחמי שמים, והקב"ה עוזר לניצחון במלחמה, בתחילה באופן מפורש ואז בדרך הטבע. הם הגיעו רק עד הגבול, זה עדיין מלחמת הגנה ולא מלכות מסודרת שיוצא לתקוף.
הרב שמעון קליין | י"א טבת תשפ"ג
שמואל והעם
פרק ז'
שמואל מדבר אל העם אחרי שלא שמענו ממנו זמן רב, ומורה להם לעבוד את ה' לבדו. רואים פה, כמו במקומות רבים בתנ"ך, עוד תקופה שעמ"י עובד בה ע"ז. העם מקיים, ואז שמואל מצווה לקבץ את העם ואומר שיתפלל בעדם. נראה, ששמואל צופה, או אפילו מתכנן, את המלחמה הקרבה, ולכן קורא לקיבוץ העם ומתכנן להתפלל בעדם.
הרב שמעון קליין | ד' טבת תשפ"ג
שיבת הארון אל ישראל ושיבת ישראל אל ה'
פרק ו' י"ח-כ"א
אחר המכה הקשה שספגו אנשי בית שמש, הם פונים לאנשי קריית יערים, כדי לשים את הארון אצלם. קריית יערים מתואר בתור מקום יותר גבוה, אך אין הכוונה לגובה ממשי, אלא למדרגה רוחנית. אנשי קריית יערים מביאים את הארון לבית אבינדב, שנמצא בגבול בין נחלת בנימין לנחלת יהודה. הארון נשאר שם ימים רבים, ואסף סביבו את כל העם - כשכל הפרשנים מצביעים על תהליך פנימי שאירע בעם בעקבות חזרת הארון, בייחוד שהוא נמצא בנקודת השפעה מאחדת בין נחלות. אמנם התהליך שאירע בישראל הוא משמעותי ביותר, אך הוא מוזכר בפסוקים במילים מועטות. כעת מוזכר שנית שמואל, אחר שלא הוזכר בכל הפסוקים האחרונים. כנראה שהוא לא שימש בתור מנהיג בתקופה זו. וגם בעת מנהיגותו, היא אינה במסגרת תפקיד שלטוני רשמי שהוא ממלא, אלא הגיעה בעקבות עבודתו בקרב העם. כעת שמואל פונה אל העם להסיר את העבודה הזרה מקרבם.
הרב שמעון קליין | כ' כסלו תשפ"ג
המכה שהוכו אנשי בית שמש, והתהליך שאירע בעם ישראל
פרק ו' י"ח-כ"א
פי פשוטו של מקרא, אפשר לקראת סוף הפרק מתואר שה' מכה באנשי בית שמש מכה גדולה, מפני שראו את ארון ה'. כמות הנפגעים אינה ברורה מהפסוקים: "ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש". הפרשנים הולכים לכיוונים שונים בבירור הפסוקים - למשל, הארבנאל מבאר שה' הכה ראשית באנשי בית שמש, ולאחר מכן בשאר העם - ואלו שני המניינים המופיעים בפסוק. אך פירושים אלה נתקלים בקשיים במבנה ונוסח הפסוק. לבאר שהפסוק מונה את כל מי שמת בעקבות חטא שקשור לארון: ראשית את המתים מהמכה בגלל שראו את ארון ה', ולאחר מכן את המתים במלחמות שאירעו בפרקים הקודמים, במלחמות ישראל מול הפלישתים. הפסוק כולל יחדיו את כל המתים, אפילו שכל פעם הם הגיעו מתפיסה רוחנית אחרת ומיחס אחר לארון ה', וזה מדגיש את הפער וההתקדמות של עמ"י במאורעות האחרונים. המדרש והגמרא בסוטה מתייחסים גם כן לפסוקים אלו , והם מגלים רבדים חשובים באנשי בית שמש.
הרב שמעון קליין | י"ג כסלו תשפ"ג
תהליך הקליטה של הארון בגבול ישראל
פרק ו פס' י"ג - ט"ז
לאורך התנ"ך מתוארות תחנות רבות בהן עבר הארון, והפרק שלנו מתאר את אחת החשובות שבהן. אנו רואים כעת את חזרת הארון לישראל, וניתן לנתח את התנהגות העם בכל אזור. ראשית אנו רואים את אנשי בית שמש ששמחים לראות את הארון, אך אין להם שייכות אליו, והם לא מקבלים אותו בטקס מיוחד. לאחר מכן הארון מגיע אל שדה יהושע בית השמשי, שם לא מתוארת אפילו שמחה, אלא רק עולה שהם העלו לה', כשאת האש הם הבעירו מעצי העגלה. במפגש זה, לא מתוארים האנשים שפועלים, וגם לא הארון, שמוזכר רק כחלק מ"העגלה". יש בדבר חוסר נוכחות ניכר. בהמשך הסיפור יש השלמה של הסיפור לעיל, מתואר שהלווים הורידו את הארון מהעגלה - הורדה שמסמלת את סיום התקופה של הארון עם הפלישתים, כשהיה נייד ונידח, וחזרה שלו אל עם ישראל. מתוארת גם ששמו אנשי בית שמש את הארון על האבן הגדולה, ושהקריבו עולות וזבחו זבחים. רואים שהם הבינו את מעלתו של הארון.
הרב שמעון קליין | ו' כסלו תשפ"ג
חזרת ארון ה' משדה פלישתים לישראל
פרק ו' פס' י"א-י"ג
הפלישתים הגיעו להחלטה להשיב את ארון ה' לישראל. בהתבוננות בפסוקים, ניכר שינוי בסולם הערכים של הפלישתים בעקבות המפגש עם הארון. הארון נשלח בעגלה ונישא ע"י פרות באופן שנוגד את הטבע הפשוט, וכאשר הגיע למקומו באופן מדויק, הדבר הוכיח את גבורת ה'. המדרש מתאר זאת כאילו הפרות שרות שירה לה', והאמוראים נחלקים מהי אותה השירה, ומכל שיטה מתגלה עוד פן של נס נשיאת הארון. הראיה של אנשי בית שמש את הארון, טומנים בחובם את הסיבה להכאה שלהם בהמשך הפרק.
הרב שמעון קליין | כ"ב חשון תשפ"ג
שליחות אלוקית מול איום לאומי
ספר יונה מעלים את ההקשר ההיסטורי של שליחות הנביא – הצלת ממלכת אשור שעתידה לעלות על ירושלים – ובכך מורה לנו לקרוא את הסיפור כעוסק בחמלה על האנושות בלי החשבון הלאומי.
הרב שמעון קליין | חשון תשפ"ג
דברי הכוהנים על הצורך בהחזרת ארון ה'
פרק ו פס' ד
לאחר האסונות הפלאיים הנרחבים שחוו הפלישתים בכל מקום אליו הגיע הארון, העם הפלישתי דורש מהקוסמים ומכוהני הדת הפלישתים להחזיר את הארון לישראל, יחד עם אשם לכפרה. אנשי הדת משיבים מה האשם שיש יחד עם הארון, ובמסר עקיף לסרני פלישתים, הם מוכיחים על המדיניות שבה המשיכו הפלישתים להתנגד לאלוהי ישראל, למרות ההשלכות הכבדות שנגרמות מכך. הכוהנים מורים להשיב את הארון בצורה שתברר באופן וודאי, האם אלוהי ישראל באמת עומד מאחורי כל האסונות.
הרב שמעון קליין | ט"ו חשוון תשפ"ג
סיום תהליך ההתכללות של הפלישתים
פרק ה פס' יא-יב ופרק ו פס' א-ג
העקרונים מבינים את חשיבות הארון, עוברים לתפיסה יותר כללית ופועלים בניסיון להחזיר את הארון לישראל. מתחיל דיאלוג בין העקרונים לסרנים ולאנשי הדת.
הרב שמעון קליין | ח' חשוון תשפ"ג
התאספות שרי פלישתים ותפילת הפלישתים אל הקב"ה
פרק ה פס' ח-יא
מלבד התיאור של עמ"י, לעיתים מתואר בנביא גם תהליכים המתרחשים בקרב האומות הסובבות. בשיא המהומה שנעשתה אצל הפלישתים, בגלל שלקחו את ארון ה', מתרחש תהליך של התאגדות והתכללות בקרב הפלישתים, דבר שמוביל לכך ששועתם עולה השמימה.
הרב שמעון קליין | א' חשוון תשפ"ג
תהליכים בערי הפלשתים
שמואל א' פרק ה'
השוואה בין הפלשתים לבין עם ישראל בשאלת היחס לאלוהות, ועיון בעונשים שה' מביא על הפלשתים.
הרב שמעון קליין | כ"ה אלול תשפ"ב
תפיסת האלוהות של הפלישתים
שמואל א' פרק ה' פס' א'-ה"א
התפיסה של הפלישתים מוגשמת, הם תופסים שה' נמצא בתוך ארון הא-לוקים. מה משמעות השם דגון, בכל מקרה מדובר על מקור חיותם, וזה משום שתפסו שהאל הוא מקור כוח שיש לרצות אותו ולפייס אותו. מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש האם העובדה ששמו את ארון הא-לוקים עם דגון היא שבחם או גנותם של הפלישתים, רבי יוחנן אומר ששמו אותו כי כיבדו את ארון הא-לוקים, וריש לקיש אמר שזה משום שזלזלו בו ואמרו שיבוא הנצוח ויהיה לפני המנצח, דגון נופל לפני ארון ה' ובכך רואים מי בעל הבית האמיתי.
הרב שמעון קליין | י"ח אלול תשפ"ב
הקדמה ללימוד תנ"ך
החשיבות של לימוד התנ"ך דרכו נוכל לחזור להשראת השכינה, היחס בין התורה נביאים והכתובים והטעם לחלוקת התנ"ך לכ"ד ספרים.
הרב שמעון קליין | ד' אלול תשפ"ב
ההבדל בין דברי המבשר לדברי כלת עלי
שמואל א - המשך פרק ד'
המבשר מבקר את עלי ומטיל עליו את האחריות. בסוף הפסוקים משבחים את עלי על יראתו מהקודש.
הרב שמעון קליין | ו' אב תשפ"ב
הניגודיות בין תפיסת ישראל לתפיסת הפלישתים
פרק ד'
הפער בין יריחו לבין המלחמה כאן. פלישתים הם אנושיים וטבעיים לעומת עם ישראל שהם פונים לה' בעת צרה.
הרב שמעון קליין | כ"א תמוז תשפ"ב
