רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: [email protected]

ממוצע הציונים עד כה: 74%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא קמא יז - ל

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. "וכבוד עשו לו במותו" - במה מדובר לדברי ר' נחמיה? (יז.)
א. שהספידו אותו ארבעים יום.
ב. שהניחו ס"ת על מטתו כשהי' עדיין חי אבל לאחר המיתה אין לעשות כן.
ג. שהוציאו ס"ת לכבודו ללוותו.
ד. שהניחו ס"ת על מטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה.

2. "כל שבזב טמא בנזקין משלם" וכו' - איזה דין ילפינן מכלל זה? (יז:)
א. עגלה המושכת בקרון והזיקה משלם נזק שלם.
ב. עגלה המושכת בקרון והזיקה משלם חצי נזק כצרורות.
ג. דעל צרורות משלמים חצי נזק.
ד. דזרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור.

3. האם שייך צרורות בנזקי שן? (יח: ברש"י ד"ה דדחיק)
א. לא שייך.
ב. שייך דוקא אם משלשלת דהוי שלא להנאתה דאז הוי תולדה דקרן ומשלם חצי נזק כקרן תמה.
ג. בהמה המטלת גללים דהוי להנאתה יש לו דין צרורות דשן.
ד. ע"י אכילה שייך, ע"י גללים לא שייך.

4. היתה מהלכת ברה"ר והתיזה והזיקה מהו - למסקנא? (יט. - יט:)
א. חייב.
ב. התיזה והזיקה ברה"ר פטור, התיזה לרה"י והזיקה חייב.
ג. התיזה והזיקה ברה"ר חייב כתולדה דקרן התיזה והזיקה לרה"י פטור.
ד. פטור.

5. בהמה שאכלה פת האם משלם חצי נזק או נזק שלם? (יט:)
א. נזק שלם דאורחיה, חוץ מהיכא שאכלה מע"ג השולחן שאין דרכו בכך.
ב. בחיה משלם נזק שלם, בבהמה משלם חצי נזק.
ג. בין בבהמה ובין בחיה משלמים נזק שלם.
ד. בין בבהמה ובין בחיה משלמים חצי נזק.

6. בהמה שאכלה ברה"ר ונהנית כמה משלם בעליה על הנזק? (כ.)
א. חצי נזק.
ב. לרבה דמי עמיר ולרבא דמי שעורים בזול, אכלה חטים או דבר שאינו ראוי לה פטור.
ג. לרבה דמי שעורים ולרבא דמי חטים.
ד. אינו משלם כלום דשן ברה"ר פטור.

7. המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר וכו' מתי מחייבים את הפנימי להשתתף בהוצאות? (כ:)
א. אם נהנה ע"י ההקפה חייב להשתתף אף שנגדרו רק ג' רוחות.
ב. אם גדר גם הרביעית חייב לשלם רק עבור גדר הרביעית.
ג. לת"ק רק אם הניקף גדר את הרביעית ולר' יוסי אף בכה"ג פטור.
ד. לת"ק אם הקיף את הרביעית משתתף עבור כל הרוחות, ולר' יוסי רק אם הניקף גדר את הרביעית.

8. הכלב והגדי שדלגו מלמטה למעלה או מלמעלה למטה והזיקו האם חייבים לשלם? (כב.)
א. מלמטה למעלה, חצי נזק מלמעלה למטה כלבא בזקירא וגדיא בסריכא חצי נזק ולהיפך נזק שלם.
ב. מלמטה למעלה פטורים, מלמעלה למטה חצי נזק.
ג. מלמטה למעלה נזק שלם, מלמעלה למטה כלב חצי נזק גדי נזק שלם.
ד. מלמטה למעלה כלב נזק שלם גדי חצי נזק מלמעלה למטה נזק שלם.

9. מה בין המ"ד דס"ל אשו משום חציו או משום ממונו בגחלת שלו - למסקנא? (כג.)
א. היכא דכלו לו חציו, למ"ד משום חציו פטור למ"ד משום ממונו חייב.
ב. לחייבו בד' דברים, למ"ד משום חציו חייב למ"ד משום ממונו פטור.
ג. למסקנא דגם המ"ד דס"ל משום חציו אית ליה ממונו אין נ"מ ביניהם.
ד. למ"ד משום חציו חייב לשלם ה' דברים כולל בושת, ולמ"ד משום ממונו חייב בד' דברים חוץ מבושת.

10. למד פי פרה כחצר המזיק דמי, שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה? (כג:)
א. כגון שאכלה ברשות הניזק.
ב. ב כגון שהיתה פרה של שותפין.
ג. כגון שנתחככה בכותל ושף צלמי, א"נ שנתגלגלה על הפירות ותחבתן בטיט או שפכה משקין.
ד. כגון ששיסה בו את הכלב או הנחש.

11. מה הנ"מ לדינא אי תלתא יומא הם לייעודי תורא או לייעודי גברא? (כד.)
א. היכא דנגח ג"פ ביום אחד ובאו ג' כתי עדים, לייעודי תורא הוי מועד, לייעודי גברא אינו מועד.
ב. היכא דנגח ג"פ בג' ימים ובאו ג' כתות ביום א', לייעודי תורא הוי מועד, לייעודי גברא אינו מועד.
ג. היכא דנגח ג"פ בג' ימים ובאו ג' כתות ביום א', לייעודי גברא הוי מועד, לייעודי תורא אינו מועד.
ד. היכא דנגח ג"פ ביום א', ובאו ג' כתות להעיד, לייעודי תורא אינו מועד, ולייעודי גברא הוי מועד.

12. המשסה כלבו של חבירו ונשך הכלב למשסה האם חייב בעל הכלב? (כד:)
א. איבעיא דלא איפשיטא.
ב. חייב.
ג. לרבא פטור לרב פפא חייב.
ד. פטור דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור.

13. האם נטמאים פכין קטנים בהני: 1) מת 2) שרץ 3) זב? (כה:)
א. במת ושרץ נטמאים, בזב אינם נטמאים.
ב. במת נטמאים ע"י טומאת אהל, בזב ושרץ אינם נטמאים.
ג. גם בזב נטמא דילפינן בק"ו ממת ושרץ.
ד. אינם נטמאים בשום טומאה.

14. האם שייך כופר ברגל בחצר הניזק - למסקנא, וכן בתם בחצר הניזק - לר' טרפון? (כו.)
א. כופר לא נאמר אלא בשור מועד בלבד.
ב. ברגל שייך כופר אבל לא בשור תם.
ג. ברגל שייך כופר למסקנא, וכן בשור תם בחצר הניזק משלם כופר שלם לר' טרפון.
ד. ברגל אין כופר אבל בשור תם בחצר הניזק לר' טרפון משלם חצי נזק.

15. היתה אבן מונחת לו בחיקו הכיר בה ושכחה ונפלה, מה דינו לענין 1) נזיקין, 2) ד' דברים, 3) גלות, 4) שבת? (כו:)
א. נזקין, חייב, ד' דברים פטור, גלות חייב, שבת פטור.
ב. נזקין וד' דברים חייב, גלות פטור, שבת חייב.
ג. נזקין חייב, ד' דברים פטור, גלות פטור, שבת חייב.
ד. נזקין וד' דברים פטור, גלות ושבת חייב.

16. מה הדין אם הניח גחלת על הני דלהלן ומתו 1) לב חבירו, 2) לב עבדו, 3) לב שורו? (כז.)
א. על לב חבירו חייב, לב עבדו ושורו, איבעיא דלא איפשיטא.
ב. על לב חבירו פטור, לב עבדו ושורו חייב.
ג. על לב חבירו פטור, לב עבדו חייב ולב שורו פטור.
ד. על לב חבירו פטור, לב עבדו פטור ולב שורו חייב.

17. "המפקיר את כרמו והשכים בבוקר ובצרו" - מה דינו? (כח.)
א. פטור מפרט ועוללות וחייב במעשר.
ב. חייב בפרט ועוללות ופאה ופטור מן המעשר.
ג. פטור מפרט ועוללות ופאה ומעשר.
ד. פטור מן הפאה וחייב בפרט ועוללות ומעשר.

18. המוצא בור ברה"ר וכסה אותו או מלאו עפר וחזר ופתחו - מה דינו? (כט:)
א. פטור.
ב. חייב.
ג. בכסהו וגלה אותו אח"כ - פטור, סתמו וחזר ופתחו - חייב, דאיסתלק מעשה ראשון.
ד. בכסהו וגלה אותו אח"כ - חייב, סתמו וחזר ופתחו - פטור, דאיסתלק מעשה ראשון.

19. המשתמש במכסהו של חברו לכסות בור שלו, ואח"כ נטלו בעל המכסה - מי חייב על נזקי הבור? (ל.)
א. בעל הבור, ואפי' היכא שבעל המכסה הכירו ולא הודיעו שנוטל המכסה.
ב. בעל המכסה, כי בנטילתו גרם לנזק של הבור.
ג. אם הכירו ולא הודיעו, בעל המכסה חייב, ואם לא הכירו, בעל הבור חייב.
ד. לנזיקין חייב בעל המכסה, למיתה חייב בעל הבור.

20. המוציא תבנו וקשו לרה"ר ברשות והזיקו, - מה הדין לר' יהודה? (ל. - ל:)
א. פטור מלשלם.
ב. חייב בתשלומין.
ג. ברשות בי"ד - פטור, ברשות מצוה - חייב.
ד. לרב נחמן פטור, לרב אשי דוקא במוציא זבלו פטור אבל בתבן וקש חייב.

שאלות על תוס'
21. "כל שבזב טמא בנזקין משלם נזק שלם" - איזה דין לא ילפינן מכלל זה? (יז: ד"ה כל)
א. נזקי צרורות דמשלם רק חצי נזק.
ב. קנה בקומטו של זב דטהור משום היסטו ואפ"ה משלם נזק שלם.
ג. עגלה מושכת בקרון דבזב טהור ואפ"ה משלם נזק שלם.
ד. תרנגול שהזיק ע"י הפרחה ממקום למקום דבזב טהור ואפ"ה משלם נזק שלם.

22. המדליק את הגדיש ולא היו העבד והגדי כפותים ונשרפו, האם חייב לשלם על הגדי? (כב: ד"ה והיה)
א. חייב לשלם דהו"ל ממון לאחד ומיתה לשני, דבכה"ג לא שייך קלבד"מ.
ב. פטור מתשלומין דאמרינן קם ליה בדרבה מיניה.
ג. לרש"י ור"ת חייב, דלא אמרינן הי' לו לברוח, לרשב"ם פטור, דהי' לו לברוח.
ד. פטור מתשלומין לכו"ע, דכיון דלא היו כפותים הי' להם לברוח.

23. האם נטמא כלי חרס המוקף צמיד פתיל בטומאת זב? (כה: ד"ה ומה)
א. רק בטומאת היסט הזב ולא במגעו.
ב. נטמא, דסופו להפתח ונחשב בא לכלל מגע.
ג. לא נטמא, דאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו.
ד. במגע והיסט לא נטמא, במדרס ומשכב ומושב נטמא.

24. באיזה אונס חייב אדם המזיק ובאיזה פטור? (כז: ד"ה ושמואל)
א. אונס הדומה לאבידה חייב דקרוב לפשיעה, הדומה לגניבה פטור דדומה לאונס.
ב. אונס הדומה לגניבה חייב דקרוב לפשיעה, הדומה לאבידה פטור דדומה לאונס.
ג. אדם המזיק חייב בין באונס ובין בשוגג ואין מציאות לפוטרו על נזקיו.
ד. כשנשכב ליד כלים והזיקם בשינתו פטור אבל אם הזיק דומיא דגניבה ואבידה חייב.

25. שטר שכתוב בו רבית האם יכולים לגבות את הקרן, לר' מאיר, ע"י עדים? (ל: ד"ה שטר)
א. יכולים לגבות אפי' ממשועבדים.
ב. גובים רק ממטלטלים כמלוה על פה ולא ממשעבדי.
ג. את הרבית אין גובים כלל אבל הקרן יכולים לגבות מבני חורים ולא ממשועבדים.
ד. אין גובים את החוב כלל, דכיון דעצם ההלואה נעשה באיסור הפסיד אף את הקרן.