"שינין"

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השינין הן שתי אותיות "שין" העשויות על שתי דפנות התפילין של ראש מעור הבתים. בדופן הימנית של הבית של ראש (מצד המניח) עושין "שין" עם שלושה ראשים, ובדופן השמאלית עושים "שין" עם ארבעה ראשים, והן הלכה למשה מסיני.

טעמים לשין ולשין עם ארבעה ראשים[עריכה]

טעמים רבים נכתבו בזוהר (פרשת פנחס) ובמקורות אחרים בטעם עשיית "שין" עם ארבעה ראשים. הטורי זהב (או"ח סימן לב ס"ק לה) ביאר, שהשין של ארבעה ראשים רומזת לכתב הלוחות שהיתה בהם כתיבה שוקעת (אותיות חלולות), כמו שנאמר (שמות לב, טז): "חרות על הלוחות". "השין שיש לה ד' דפנות יש לה ג' חללים כנגד ג' החללים שבשין של הלוחות". ומוסיף הט"ז: "והטעם שעושין רמז זה דווקא באות שין, כדי לרמז בהם הימים שאדם מניחן בשנה שהם שין (מצוות הנחת תפילין בימי החול הם 300) יום. ויש אומרים דשם הוי"ה בא"ת ב"ש עולה מ"צ פ"ץ והיינו שין (300), ועל כן נאמר(דברים כח, י): "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְקֹוָק נִקְרָא עָלֶיךָ", ראשי תיבות שי"ן, שאין נראים מבחוץ אלא השיני"ן".