אנציקלופדיה תלמודית:קרחה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - איסור תלישת שער מחמת אבילת על מת.

מהותו ודינו

התולש שער ראשו על מת – אף שלא בפני המת[1] - עובר בלא תעשה, שנאמר: ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת[2]. האיסור נמנה במנין-המצות*[3].

בכהנים

בכהנים נכפל האיסור: לא יקרחה קרחה בראשם[4], והיינו על מת, שלמדים בגזירה-שוה* קרחה קרחה מהכתוב בישראל: ולא תשימו קרחה[5], מה להלן על מת אף כאן על מת[6]. ממוני המצות יש שמנו האיסור בכהנים במנין-המצות* מלבד מה שמונים האיסור בישראל[7], ויש מן האחרונים שכתבו שכהנים אינם מוזהרים אלא על לאו זה ולא על האמור בישראל[8]. ויש מן הראשונים שפירשו שאינו לאו נוסף ומיוחד לכהנים, אלא שבא להשלים האיסור האמור בישראל[9], ולפיכך לדעתם הלאו שבכהנים אינו נמנה בנפרד במנין המצות מהלאו שבישראל[10]. ויש מן הראשונים מצדדים שהוא איסור מיוחד בכהנים, להזהיר שאם יקרחו אינם ראוים לעבודה במקדש[11].

הטעם

בטעם האיסור אמר הכתוב: בנים אתם לד' אלקיכם[12], וביארו ראשונים לפי שאתם בניו של מקום אתם ראוים להיות נאים ולא מקורחים[13], ויש שפירשו שכיון ששאר אומות שאינם בנים של מקום עושים כן, לפיכך אסר אותו הכתוב לבניו שלא ילכו בחוקות הגויים[14]. ויש שפירשו שאינו ראוי לישראל להצטער ולקלקל עצמנו כשוטים, בדבר ממעשה הקל[15], שאין להצטער על המת יותר מדאי אלא לקבל את הדין באהבה[16].

מלקות

התולש שער ראשו על מת, לוקה[17], ואחד ישראל ואחד כהן לוקים אחד[18], שהלאו הנוסף בכהן לא בא להוסיף מלקות[19], או לפי שאין כהן מוזהר בלאו האמור בישראל, לסוברים כן[20].

נשים

נשים, נחלקו אמוראים אם מצוות בקרחה: ר' לעזר אמר שמצוות[21], שנאמר כי עם קדוש אתה[22], ואף הנשים בכלל[23]. ואיסי אמר שאינם בכלל[24], שנאמר: בנים אתם וגו'[25], בנים ולא בנות[26]. או לפי שדורש גזרה-שוה* "קרחה, קרחה" מכהנים, שנאמר בהם: לא יקרחה[27], מה בכהנים נשים פטורות, שנאמר בהם: בני אהרן[28], אף כאן נשים פטורות[29]. או שדורש גזרה שוה מתפילין, שנאמר כאן: בין עיניכם[30], ונאמר בתפילין: בין עיניכם[31], מה תפילין נשים פטורות[32] אף כאן נשים פטורות[33]. או לפי שנאמר: לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו[34], את שישנו בפאת זקן ישנו בקרחה, ונשים שאין להם זקן פטורות[35]. להלכה נשים מצוות באיסור קרחה[36], ויש להזהירם שלא יתלשו בשערותיהם על מת שלא יבואו לאסור קרחה[37], ואף יש להזהירם שלא יאחזו בשערותיהם שמא יבואו לתלוש[38].

קורח לחבירו

הקורח בראשו של חבירו – מדעת הנקרח[39] - עוברים שניהם[40], ולוקה הקורח[41], ואם סייע הנקרח, לוקה אף הנקרח[42]. וביארו אחרונים שבאיסור קרחה יש שני איסורים, האחד מעשה הקריחה ועוברים עליו העושה לעצמו והעושה לחבירו, והשני שלא להיות נקרח, ועובר רק מי שנקרח, ואף עם נקרח על ידי אחר[43]. הקורח ראש חבירו בסם יש שכתבו שאינו חייב הקורח, לפי שבסם אין עשייה בידים[44].

כמה קרחות בבת אחת

הטביל חמש אצבעותיו בסם והניחם בחמש מקומות בראשו בבת אחת, הואיל וקרח חמש קרחות לוקה חמש, שנאמר: לא יקרחה קרחה[45], לחייב על כל אחת ואחת, ואף על פי שהתרו בו התראה אחת, שהתראה הולכת על כל אחת[46]. ואינו דומה לאוכל כמה זיתים של איסור, שאינו חייב על כל זית, שלימד הכתוב "קרחה", שקרחות מחלקות כמו גופים מחולקים[47].

בכמה קרחות בזה אחר זה

הקורח כמה קרחות זה אחר זה שנחלקו ראשונים אם לוקה על כל אחד ואחד בהתראה אחת, או שצריך התראה לכל אחד ואחד, ע"ע גופין מחולקין[48], וע' התראה[49].

על כמה מתים

הקורח קרחה אחת על כמה מתים, נחלקו בדבר: יש סוברים שאינו חייב אלא אחת[50], שלא ריבה הכתוב ריבוי חיובים על כל מת[51]. ויש סוברים שחייב על כל מת[52], שריבה הכתוב: למת[53], לחייב על כל מת[54].

עבודת כהן שעבר בלאו

כהן שעבר על איסור קרחה, אין עבודתו במקדש מחוללת[55]. ויש מן הראשונים שכתבו שלפיכך הזהיר הכתוב איסור קרחה בכהן[56], לומר שכהן מקורח אינו ראוי לעבודה ועבודתו מחוללת[57], ויש מפרשים שהוא דוקא בשלא קיבל עליו שלא לעבור שוב על איסור קרחה, אבל במקבל עליו, אין עבודתו מחוללת[58].

על שאר צער

הקורח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים, אינו לוקה[59]. ויש סוברים שאף מותר לעשות כן, והכתוב: קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך[60], בקורח על צער[61]. ויש חולקים וסוברים שאסור[62], מדרבנן[63], ויש שנסתפקו אם אסור משום חקות-הגוים*[64]. ויש שכתבו שהוא שנוי אצל ד', אלא כיון שאינו מצוי לא אסרו[65].

הקרחה ומקומה

אם צריך שלא יחזור לצמוח

הקרחה, יש שכתבו שהוא דוקא באופן שאין השער חוזר וצומח באותו מקום[66]. ויש שכתבו שאסור אפילו בשחוזר וצומח[67].

ביד ובסם

איסור קרחה הוא בין ביד ובין בסם[68]. ופירשו אחרונים שבסם אין עוברים על איסור עשיית קרחה שהקרחה לא נעשה בידים, ועוברים רק על האיסור להיות נקרח, ולפיכך התולש לחבירו שאינו מצווה אלא באיסור עשיית קרחה[69], אינו עובר אם תולש בסם[70].

בכלי

בכלי יש שכתבו שלא נאסר[71]. ויש שכתבו שנאסר[72], שהקפידה התורה על הקריחה ולא הקפידה כיצד נעשית[73].

המקום

איסור קרחה הוא במקום שער[74], בכל הראש[75], ואף על פי שבישראל כתוב: קרחה בין עיניכם[76], למדים מכהנים שכתוב בהם: קרחה בראשם[77], בגזירה-שוה*, שהחיוב על כל הראש[78]. ונחלקו במקום האיסור: יש סוברים שאינו אלא בשער הראש דוקא, ו"בין עיניכם", האמור בכתוב, היינו בראש סמוך לפדחת[79]. ויש סוברים שאף אם צומח לו שער בפדחת בין העינים, שהרי אמר הכתוב: בין עיניכם[80]. ויש סוברים אף בגבות העינים[81]. ויש סוברים אף בזקן[82]. ויש סוברים בכל מקום בגוף שיש לו שער, שהכתוב "בראשם" לא דיבר אלא בהוה[83].

שיעורו

שיעור הקרחה - שחייבים עליו מלקות[84], או אף של עיקר האיסור[85] - נחלקו בו תנאים ואמוראים: א) אחרים ור' הונא סוברים ששיעורו כדי שיראה מראשו[86], בשר ערום[87], ואפילו אינו רואהו אלא מקרוב ובעיון דק[88], ויש סוברים שאינו חייב אם רואהו אף מרחוק בעיון גס[89]. ב) ר' שמעון בן אלעזר ור' יוחנן בשם ר' אלעזר בר' שמעון סוברים ששיעורו כגריס*[90], שלמדים מצרעת ששיעורו בכגריס[91], בגזרה-שוה* קרחה קרחה[92], וכן יש סוברים להלכה[93]. ג) ויש מן התנאים סוברים ששיעורו כעדשה*[94]. ד) ויש מן התנאים סוברים ששיעורו שתי שערות[95], וכן יש שכתבו להלכה[96]. ה) ויש סוברים כל שהו, שכן משמעות "קרחה"[97], שהרי המקום שנעקר השער קרח[98].

שיעור לאיסור

שיעור הקרחה שאסור לתלוש כתבו ראשונים שהוא אפילו בשערה אחת[99]. ונחלקו בדעתם: יש שכתבו שאף על פי ששיעור האיסור הוא לדעתם בשיעור יותר גדול[100], מכל מקום אסור אפילו בשערה אחת משום איסור חצי-שיעור*[101], שאף תלישת שערה אחת חשוב מעשה קרחה[102]. ויש שכתבו שלדעתם עיקר האיסור בשערה אחת[103].

הערות שוליים

  1. תרוה"ד סי' רפו.
  2. דברים יד א. עי' משנה מכות כ א; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו; עי' טוש"ע יו"ד קפ ט – יב. ועי' שו"ת הרי"ף סי' שיח ותשוה"ג שע"ת סי' קל, שהכתוב האמור בירמיה (טז ו) ולא יתגדר ולא יקרח להם, היינו שלא תוכלו לעשות מה שהייתם עושים למתים בעבירה. ועי' רש"י ורד"ק שם.
  3. רס"ג לאוין כו; בה"ג במנין הלאוין שלוקים קפה; רמב"ם בסהמ"צ ל"ת קעא; סמ"ג לאוין סג; סמ"ק סי' עג; החינוך מצ' תסח.
  4. ויקרא כא ה.
  5. עי' לעיל.
  6. ברייתא קדושין לו א ומכות כ א.
  7. בה"ג במנין הלאוין שלוקים עה. ועי' רי"פ פרלא לרס"ג ל"ת כו.
  8. ערול"נ מכות כ א ד"ה ואין. ועי"ש שנסתפק בהתרו בכהן משום הלאו של ישראל אם לוקה. ועי' רי"פ פרלא לרס"ג ל"ת כו בד' הרס"ג שם, שכהנים עוברים על שניהם.
  9. רמב"ם בסהמ"צ ל"ת קע; זהר הרקיע ל"ת קמד, וכעי"ז בהחינוך מצ' תסח.
  10. סהמ"צ שם; זוהר הרקיע שם.
  11. רמב"ן דברים יד א. ועי' ס' הבתים ס' המצוה ל"ת קעא. ועי' ציון 57.
  12. דברים שם.
  13. רש"י דברים שם.
  14. טור יו"ד קפ וב"י שם. ועי' לבוש שם ה.
  15. החינוך מצ' תסז.
  16. יראה"ש סי' שכג.
  17. משנה מכות כ א; בה"ג במנין הלאוין שלוקים קפה; רמב"ם סנהדרין פי"ט ה"ד וע"ז פי"ב הט"ו; טוש"ע יו"ד קפ י ויא.
  18. רמב"ם ע"ז שם.
  19. עי' ציון 8. רמב"ם בסהמ"צ ל"ת קע; כס"מ ע"ז שם.
  20. ערול"נ מכות שם ד"ה ואין.
  21. עי' משנה קדושין כט א, וגמ' שם לה ב ושיטה לא נודע למי שם; ר' לעזר ירושלמי קדושין פ"א ה"ז.
  22. דברים ז ו.
  23. ירושלמי קדושין פ"א ה"ז.
  24. קדושין לה ב: איסי תני; ירושלמי שם.
  25. דברים יד א.
  26. קדושין שם; ירושלמי שם.
  27. עי' ציון 4.
  28. ויקרא כא א. ועי' קדושין שם.
  29. אביי קדושין לו א. ועי' גמ' שם בטעם שלא פי' הטעם כבציונים 26, 33.
  30. עי' ציון 2.
  31. דברים יא יח.
  32. ע"ע אשה ציון 132, וע' תפילין.
  33. רבא קדושין שם. ועי' גמ' שם בטעם שלא פי' הטעם כבציונים 26, 29.
  34. ויקרא כא ה.
  35. ירושלמי שם.
  36. רי"ף ורא"ש ופסקי הרי"ד קדושין שם; טוש"ע יו"ד קפ יב.
  37. ריטב"א מכות כ ב ורמ"א שם ע"פ ירושלמי שם שכן הזהירו רב ור' המנונא, והובא בטור שם.
  38. ריטב"א שם.
  39. עי' ראב"ד ע"ז פי"ב ה"א, לענין בל תקיף.
  40. תוספתא מכות פ"ג; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ז; טוש"ע יו"ד קפ יא.
  41. תוספתא שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  42. עי' תוספתא שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  43. צ"פ איסו"ב פט"ז ה"ט ד"ה ועי'.
  44. צ"פ שם.
  45. ויקרא כא ה.
  46. ברייתא מכות כ א וגמ' שם ב בביאורה; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו. ועי' ר"י מלוניל שם שחידוש הכתוב שחשוב התראה על כל אחת, ועי' תוס' להלן שמבאר באופ"א. ועי' רי"ו נכ"ח ח"א בשם י"מ דלא כברייתא כאן, ואולי טס"ה.
  47. ע"ע גופין מחלקין. תוס' מכות כ ב ד"ה לא צריכא. וע"ע הנ"ל ציון 50 ואילך, וע' התראה.
  48. ציונים 36, 49 ואילך.
  49. ציון 198 ואילך. ועי' רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו והחינוך מצ' תסח, שצריך התראה לכל אחד.
  50. ר' יוסי תוספתא מכות פ"ג הובא בבהגר"א יו"ד סי' קפ אות יג; רא"ש מכות פ"ג סי' ב; טוש"ע שם י; מער"ק ע"ז פי"ב הט"ו ומנ"ח מצ' תסח אות ב, בד' הרמב"ם שם.
  51. רא"ש שם; ב"י יו"ד שם.
  52. ת"ק בתוספתא שם, הובא בבהגר"א שם; החינוך מצ' תסח. ועי' תועפות ראם על היראים סי' שכג.
  53. דברים יד א.
  54. חס"ד לתוספתא שם.
  55. זבחים יז א.
  56. עי' ציון 4.
  57. רמב"ן דברים יד א. ועי' ר"ב אשכנזי הובא בקובץ מוריה שפה עמ' כח ומנ"ח מצ' תסז אות א בקומץ המנחה, שתמהו. ועי' חי' האדר"ת גפן אדרת סי' י אות טז, שאפשר שהרמב"ן פי' ע"פ הפשט ולא כתבה להלכה.
  58. משך חכמה ויקרא כא ה. וע"ע עבודה.
  59. רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ז. ועי' ר"ב אשכנזי בקובץ מוריה שפה עמ' כט, בקורח לע"ז שאינו לוקה, ועי' כל בו ע"ז סוס"י צז.
  60. מיכה א טז.
  61. שו"ת הרי"ף סי' שיח ותשוה"ג שע"ת סי' קל.
  62. שו"ת רדב"ז מכת"י סי' קלד; ב"ח יו"ד סי' קפ ח. ועי' מנ"ח מצ' תסז אות ג.
  63. רדב"ז שם צד א.
  64. עי' רדב"ז שם צד ב.
  65. ס' הבתים ס' המצוה ל"ת קעא.
  66. מנ"ח תסח ד ע"פ ר"ש וכע"ב ותיו"ט נגעים פ"י מ"י. ועי' ריב"ן מכות כ ב ד"ה נשא, שכ' לענין סם שבציון 68, שאינו חוזר וצומח.
  67. שו"ת שאול שאל סי' פב, עי"ש שהוכיח מירושלמי שבציון 37 שאף בתלישה אסור, ובתלישה חוזר וצומח; נתן פריו מכות כ ב, שכ"מ מסתימת הפוסקים.
  68. מכות כ ב: נשא; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו; טוש"ע יו"ד קפ ט. ועי' ערול"נ מכות שם, שמה שבסם חשוב קרחה למדים ממצורע, ע"ע מצורע.
  69. עי' ציון 43.
  70. צ"פ איסו"ב פט"ז ה"ט ד"ה ועי'.
  71. זוהר הרקיע ל"ת קמד.
  72. סמ"ק סי' עג; לבוש יו"ד קפ ט; ביאור הרי"פ פרלא לרס"ג ל"ת כו, שכ"נ מסתימת הפוסקים. ועי' עמודי שלמה על הסמ"ג סי' סג וברית משה שם.
  73. לבוש שם.
  74. קדושין לה ב.
  75. ברייתא קדושין לו א ומכות כ א; רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו; טוש"ע יו"ד קפ ט.
  76. עי' ציון 2.
  77. עי' ציון 4.
  78. ברייתא שם ושם. ועי' רא"מ ויקרא כא, שתמה מדוע לא למדים להיפך כהנים מישראל שאינו אלא בין העינים, ועי' ישוב לזה מר"ב אשכנזי הובא בקובץ מוריה שפה עמ' כט.
  79. תוי"ט נגעים פ"י מ"י ומלבי"ם שמות יג ט אות קיג, בד' רש"י קדושין לו א ד"ה בראשם ומכות כ א ד"ה בין.
  80. כס"מ ע"ז פי"ב הט"ו, ועי' תוי"ט נגעים פ"י מ"י בדעתו, ועי' שושנים לדוד נגעים שם שפי' בע"א. וכ"מ בסמ"ק סי' עג: בין העינים.
  81. תועפות ראם על היראים סי' שכג. ועי' קיצור פסקי הרא"ש מו"ק פ"ג סי' צג: על העינים, ועי' ר"ב אשכנזי בקובץ מוריה שפה עמ' כט: עד בין העינים.
  82. ר"י מלוניל ונמוק"י מכות ג ב בדפי הרי"ף. ועי' רש"ש קדושין לה ב ומכות כ א.
  83. דברי דוד לט"ז ויקרא כא ה, ועי"ש שכ"מ בקדושין לה ב: אלא במקום שער.
  84. עי' אחרונים שבציון 103.
  85. עי' אחרונים שבציון 101.
  86. מכות כ ב. ועי' ריב"ן שם ד"ה איכא, שאי"ז שיעור קצוב, ועי' ריטב"א דלהלן.
  87. ריב"ן שם ד"ה שיראה.
  88. ריטב"א שם בשם יש שפירשו.
  89. ריטב"א שם בשם יש שפירשו.
  90. ע"ע גריס. מכות שם; ירושלמי קדושין פ"א ה"ז בשם אית תניי.
  91. ע"ע צרעת.
  92. ירושלמי שם.
  93. רמב"ם ע"ז פי"ב הט"ו; רא"ש מכות פ"ג סי' ב בד' הרי"ף שם; שו"ע יו"ד קפ ט דעה ראשונה.
  94. עי' מכות שם: איכא דמפיק שתי שערות ומעייל בכעדשה.
  95. ברייתא מכות שם: לקרחה שתיים ור"י בר חביבא מכות שם בשם אחד מן התנאים. ועי' ציון 94.
  96. רא"ש שם; ריטב"א שם בשם הרמ"ה; שו"ע שם דעה שניה.
  97. ירושלמי שם בשם אית תניי.
  98. קה"ע שם.
  99. רא"ש מו"ק פ"ג סי' צג; ריטב"א מכות כ ב; טור יו"ד קפ; שו"ע שם ט בשם יש מי שאומר.
  100. עי' לעיל.
  101. שו"ת חכ"צ ח"ב סי' נא; בהגר"א יו"ד שם אות יב; שי"ק לירושלמי קדושין פ"א ה"ז; מנ"ח מצ' תסח א. וע"ע חצי שיעור ציון 323 ואילך.
  102. שי"ק שם. ועי"ש שהוכיח כן מהירושלמי שם, ושם שאם אינו מעשה קרחה, אינו אסור משום חצי שיעור.
  103. עי' חקרי לב או"ח סי' נח דף קד ד"ה וראיתי להריטב"א; שי"ק בד' הב"י יו"ד שם; הלכה למשה לר"מ ניימן ח"ב עמ' סו.