אנציקלופדיה תלמודית:ק (האות)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - האות התשע עשרה מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.

צורתה

צורת האות קו"ף מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2].

האות קו"ף מורכבת משתי חלקים נפרדים: גוף ורגל, הגוף דומה לאות כ"ף[3]. ויש שכתבו שדומה לרי"ש[4]. הרגל יש שכתבו שדומה לאות נו"ן פשוטה[5]. ויש שכתבו שדומה לוי"ו[6]. והקו"ף ואות ה"א שונות מכל האותיות, שכל האותיות הן גוף אחד, והקו"ף והה"א הן שני גופים נפרדים[7]. הקו"ף גבוהה בקומה[8], ועמוקה מכל האותיות[9], שיחידה היא באותיות שיוצא לעולם למטה, שאותיות נצפ"ך אינן יוצאות אלא כשבאות בסוף תיבה[10].

גגה

גגה תהיה שוה[11], וארוכה[12], כשיעור אות בי"ת[13]. יהיה תג עליה - לכתחילה[14] - בצד שמאלו[15], כמו זי"ן[16], עומד זקוף ולא עקום[17], ויש שכתבו שיהיה עקום לשמאלו[18]. התג יהיה דק וארוך כדי שלא יקלקל את האות[19], ושלא יראה כאות למ"ד[20], ויש שכתבו מטעם זה שלא יעשה התג בקצה האות בצד שמאל[21].

גופה

גופה כאות כא"ף[22], והיא עגולה ללא זויות[23], ולפיכך תהא עגולה בימין גגה[24], וכן בסוף רגלה תהיה עגולה כמו כ"ף[25], ויעקם אותה בתחתיתה לצד הפנים[26], היטב[27]. ויהיה מושבה קצר הרבה מהגג[28].

רגל שמאל

בצד שמאל – כנגד סוף הגג[29] - תלוי רגל ואינו נוגע בגגו[30]. וצריך להיות מרוחק מהגג עד שאדם בינוני יוכל להכיר את החלק ברחוק ארבע אמות[31], ויש שכתבו בכדי שאדם בינוני העומד מעל ספר תורה שעל הבימה יכירנו[32]. ולא יהיה רחוק מהגג יותר מעובי הגג[33]. אם נוגע בגגו נחלקו בדבר גאונים וראשונים: יש שכתבו שכשר[34], ויש שכתבו שפסול[35]. ויש שכתבו שאף לכתחילה יכול הרגל לגעת בגג[36]. ראש הרגל קצת עב ומתמעט והולך[37], כי צורתו כאו"ת נו"ן פשוטה, לסוברים כן[38], ויש לעשות ראשו כראש הזי"ן[39]. ויש שכתבו שצורתו כאות וי"ו הפוכה[40]. וצריך להאריכו שלא יראה כאות ה"א[41]. ויש שכתבו שלא יהיה ארוך כאות נו"ן פשוטה שלדעתם צורתו כאות וי"ו הפוכה[42]. ויש שכתבו לדעתם שצורתו כאות נו"ן שמקל מקום יקצר קצת[43], ושיעורו כשלש וחצי קולמסין[44], ויעבור לפני רגל הימין כעובי ב' קולמסין[45], ובדיעבד כשר אם ארוך לפני רגל ימין כאורך אות יו"ד[46]. ויעקם - לכתחילה[47] - קצת זנבו לצד ימין[48].

בכתיבה ספרדית

בכתיבה הספרדית אין יריכה עקום בעיגול אלא על ידי קוים המשפעים אותו, שהראשון עב מהשני וישר יותר, והרגל השמאלי דק למעלה כמו למטה ובאמצעיתו הוא קצת עב[49].

קופי"ן מיוחדות

אותיות מיוחדות

בין האותיות המשונות שנהגו בהן הסופרים[50], נמנו בספרי המסורה ובמדרשי האגדה, קו"ף דחויה, דהיינו שהקוף עשויה ביושר והבריח מתעקם[51]. ושתי מקומות שהרגל נוגע בגג[52].

אותיות גדולות וקטנות

בין האותיות הגדולות שבמקרא, מוזכר ק של ודרור קן לה[53], או ק השני של כי יקרא קן ציפור[54], או הראשון של ראשית דרכו[55], או של קו תהו[56], או של קולה כנחש ילך[57]. בין האותיות הקטנות[58], מוזכר ק של קצתי בחיי[59], ושל וקברום בית ישראל[60], ושל לשמצה בקמיהם[61].

הברתה ושימושה

אות ק היא מאותיות החיך גיח"ק[62], ומתחלפת עם אות גימ"ל, כמו: ויציקו[63], במקום ויציגו[64], והוא הכבד שבאותיות החיך[65].

באותיות שבתורת מספרים, אות ק משמשת במקום מאה[66].

הערות שוליים

  1. ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
  2. ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
  3. המפרש לס' התמונה תמונה ג אות ק; האגור סי' פה; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמט ורנה); אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רפ); שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' פב; לבוש או"ח סי' לו אות ק.
  4. מגן דוד לרדב"ז אות ק. ועי' מקדש מעט אות ק ס"ק ג. ועי' ציון 49.
  5. המפרש לס' התמונה שם; אלפא ביתא לריט"ל שם; מגן דוד שם; לבוש שם.
  6. עי' ס' השם לרוקח עמ' קפד; האגור שם; אלפא ביתא האחרון שם (ובעמ' רנז), ושהוא כוי"ו הפוכה; שו"ת הרדב"ז שם.
  7. מגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד מהדו' מכון הכתב עמ' 372; טוש"ע או"ח לו ב. ועי' ציון 30 ואילך.
  8. אותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט.
  9. ס' השם שם.
  10. ס' צחות לראב"ע דף ל ב, ובביאור שם.
  11. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג); משנת סופרים למ"ב אות ק. ועי' שעה"צ שם אות א, שאינו אלא לכתחילה.
  12. תקון תפילין (שם עמ' קנב); האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות. ועי' מקדש מעט אות ק ס"ק א.
  13. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רז).
  14. שו"ע הרב ומשנת סופרים דלהלן.
  15. עי' שבת קד א: תגא דקו"ף ורש"י שם ד"ה תגא; תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קכ וקנב); האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); לבוש או"ח סי' לו אות ק; שו"ע הרב שם אות ק; משנת סופרים שם. וע"ע תגין.
  16. רש"י שם.
  17. תקון תפילין (שם עמ' קכב).
  18. קרית ספר למאירי מ"ב ח"א (מהדו"ח עמ' מא); קסת הסופר סי' ה אות ק.
  19. תקון תפילין (עמ' קכ); משנת סופרים שם.
  20. משנת סופרים שם.
  21. מער"ק תפילין פ"י ה"א, והובא במשנת סופרים שם.
  22. עי' ציון 3.
  23. עי' כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ח), והגהות ברוך שאמר (שם עמ' קיח).
  24. מקדש מעט ס"ק ט.
  25. משנת סופרים למ"ב אות ק.
  26. תקון תפילין (שם עמ' קנב); הגהות ברוך שאמר לתקון תפילין שם אות צו בשם ר"י החסיד; האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורמ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפ); שו"ע הרב או"ח סי' לו אות ק; משנת סופרים שם.
  27. אלפא ביתא שם לריט"ל שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
  28. עי' אלפא ביתא האחרון שם: כעובי קולמוס; עי'מקדש מעט אות ק ס"ק ג: בערך חצי הגג; משנת סופרים שם.
  29. עי' שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' פב.
  30. עי' שבת קד א: כרעיה דקו"ף תלויה, ואותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט: רגלו של קו"ף פסוק מגגו, ורש"י שבת שם ד"ה כרעיה ורמב"ן שם קג ב וריטב"א שם ור"ן שם (לז ב) וחי' הר"ן שם קד א וס' השם לרוקח עמ' קפד וכתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ז) וראבי"ה סי' תקמח ואו"ז סי' תקנב ושו"ת הרשב"א ח"א סי' א והגמ"י תפילין פ"א אות צ וקרית ספר למאירי מ"ב ח"א מהדו"ח עמ' מב ומחז"ו סי' תקטו ואר"ח הל' תפילין ושו"ת הריב"ש סי' קכ וקמו ושו"ת התשב"ץ ח"א סי' נ וסי' נא, בביאור הגמ' שם; טוש"ע או"ח לו ב.
  31. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); לבוש או"ח שם אות ק.
  32. שו"ת הרמע מפאנו סי' לו, והובא במ"א או"ח סי' לו ס"ק א; משנת סופרים אות ק.
  33. כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ז); תקון תפילין (שם עמ' קנב); אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); לבוש שם; משנת סופרים שם.
  34. קרית ספר למאירי שם; שו"ת תשב"ץ שם ושם; שו"ת מהרי"ק החדשות סי' לג בשם המרדכי; עי' מג"א או"ח סי' לו ס"ק ב, שיש מקומות שמכשירים. ועי' שו"ת מהרי"ק סי' עא וצח. ועי' ציון 52.
  35. עי' רמב"ן שם; שו"ת ריב"ש שם ושם; שו"ת מהרי"ק החדשות שם; טוש"ע או"ח לו ב; לבוש שם אות ק.
  36. עי' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' נ. ועי' תורה שלמה כרך כט ח"א פ"י.
  37. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רג ורמא); לבוש או"ח סי' לו; משנת סופרים שם.
  38. עי' ציון 5. אלפא ביתא (שם עמ' רמא); משנת סופרים שם.
  39. עי' מקדש מעט אות ק ס"ק ה.
  40. אלפא ביתא האחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רנז ורפ).
  41. תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנב); האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; רי"ו נ"ב ח"ב.
  42. אלפא ביתא אחרון (קובץ ספרי סת"ם עמ' רנז).
  43. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' ר ורמ); משנת סופרים שם. ועי' הגהות ברוך שאמר אות צו (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנב) בשם ר"י החסיד שאין להאריך הרגל כי אם מעט.
  44. אלפא ביתא שם.
  45. אלפא ביתא שם.
  46. משנת סופרים שם.
  47. משנת סופרים דלהלן.
  48. עי' כתרי אותיות לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ז); עי' תקון תפילין (שם עמ' קנב); עי' הגהות ברוך שאמר לתקון תפילין שם אות צו; האגור סי' פה; מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמ); שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
  49. מור וקציעה או"ח סי' לו אות ק. ועי"ש שכן מוכח במגן דוד שבציון 4.
  50. ע"ע אותיות: אותיות משונות.
  51. קרי"ס למאירי מ"ב ח"א במהדו"ח עמ' מד.
  52. מסורה גדולה שמות לב כה. ועי' ציון 34 ואילך.
  53. מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 684; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  54. מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
  55. מחז"ו עמ' 684.
  56. ישעיהו לד יא. קרי"ס לרוקח בסוה"ס יג א.
  57. מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז בשם י"א.
  58. ע"ע הנ"ל.
  59. מסורה גדולה ריש ויקרא; מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפב; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס למאירי מ"ב ח"א; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  60. יחזקאל לט יב. מדרש ר"ע שם.
  61. שמות לב כה. מערכת המסורה שבסוף הנ"ך. ועי' מנחת שי שמות שם.
  62. רעיא מהימנא פנחס רכח א; עי' ס' יצירה פ"ב מ"ג ורס"ג וראב"ד שם.
  63. ש"ב טו כד.
  64. מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש תמורת האותיות.
  65. מגן אבות לרשב"ץ ח"ג פ"ד מהדו' מכון הכתב עמ' 369.
  66. ע"ע אותיות וע' גימטריא.