אנציקלופדיה תלמודית:שמות הקודש

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - השמות שנקרא בהם הקדוש ברוך הוא.

השמות

השמות שאינם נמחקים

לענין איסור מחיקת שמות הקודש[1], בכלל שמות הקודש: שם ההויה, הוא שם-המפורש*; שם אדנות; אל; אלוה; אלהים; שדי[2]. בשם צבאות, נחלקו תנאים: א) לדעת תנא קמא - וסתם ברייתא[3] - אינו נמחק[4]. וביארו אחרונים שלדעה זו, השורש צ"ב יורה על התאחדות והתחברות דברים פרטים יחד, כמו: שֹׁל תשֹׁלו לה מן הצבתים[5], והוא אגודת שיבולים[6], וכן יורה השורש צ"ב על חפץ ורצון, כמו: ונתתי צבי בארץ החיים[7], ופירושו שה' הוא בעל הרצון המתאחד[8], שבאדם הרצון הוא מחודש, שכן בעל הרצון משתנה מלא רוצה אל רוצה, שמתחילה לא היה רוצה בדבר ועכשיו בעת הזאת משנה רצונו ורוצה בו, אמנם אצלו יתברך הרצון הוא קודם, לא מצד התחדשות, ואין הבדל בין הלא רצון לרצון, כי הם מתאחדים ומתחברים זה עם זה בתכלית האחדות והתחברות גם יחד[9]. ב) ולדעת ר' יוסי - וכן העיד ר' שמעון בן אלעזר על בית אגודה בירושלים שהיו עושים[10] - צבאות נמחק[11], מפני שהוא חול[12], שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל, שנאמר: והוצאתי את צבאֹתַי את עמי בני ישראל מארץ מצרים[13], או שהוא על שם: ופקדו שרי צבאות בראש העם[14], וביארו אחרונים שלדעה זו, הוא כינוי שפירושו שה' מושל על החיילות, חיילות מעלה ומטה, והם לא יצליחו בכוחם כי אם בכוחו וברצונו[15]. להלכה פסקו בתלמוד שהשם צבאות אינו נמחק[16]. בשם אהיה, נחלקו הדעות: בברייתא שבירושלמי ומסכת סופרים שנינו - ויש הגורסים כן אף בברייתא שבבבלי[17] - שבכלל השמות שאינם נמחקים, אף אהיה אשר אהיה[18], דהיינו ששם אהיה אסור למוחקו[19], ואף אשר אהיה אסור למוחקו, ואינו כאלהי האלהים, שהשם השני חול[20]. ויש שאינם גורסים כן בברייתא שבבבלי[21]. אף להלכה נחלקו הדעות: יש הפוסקים שבכלל השמות שאינם נמחקים אף אהי"ה אשר אהי"ה[22]. ויש הפוסקים להלכה שהשם אהיה אינו בכלל השמות שאינם נמחקים[23]. על מנין השמות שאינם נמחקים, ע"ע אזכרות[24]. על כך שיש שהשמות הללו נקראים "שמות המיוחדים" ויש שנקראים - השמות שאינם שם-המפורש*, אן אף שם אדנות - "כינויים", ע"ע הנ"ל[25].

הנטפל לשם

הנטפל לשם, שנכתב במילה אחת עם אחד משמות הקודש שאינם נמחקים[26], כגון, למ"ד מלה', הנטפל מלפניו[27], וכ"ף מ"ם של אלהיכם, הנטפל מלאחריו[28], נחלקו בו תנאים: לדעת תנא קמא, כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו, הרי זה נמחק[29]. ולדעת אחרים - וסתם ברייתא בירושלמי[30] - כל הטפל לשם מלפניו, נמחק[31], שאין בזה קדושה[32], שכן מצאנו בציץ*, שהוא מובדל ממנו, קודש למ"ד - כתוב - מלמטן והשם מלמעלן[33], אבל הטפל לשם לאחריו, אינו נמחק[34], והרי הן כשאר אותייות של שם[35], שכבר קידשו השם שנכתב לפניהם[36], והוא דומה לאיבוד עבודה-זרה*, שמצווים לאבד כל הנטפל אחריו[37], כן איסור האיבוד בשם יתברך כולל כל הנטפל אחריו מן השמות הללו[38]. וכן הלכה[39].

מקצת השם

כתב אל"ף למ"ד מאלהים, יו"ד ה"א מה', אינו נמחק[40], שיש שמות כיוצא בהם[41], וכל[42] שכיוצא בו שם מתקיים במקום אחר אינו נמחק[43], ואין צריך לומר - כשכתב שם[44] - יה, שהוא שם בפני עצמו[45], מפני שזה השם, מקצת שם-המפורש* הוא[46]. אבל הכותב שי"ן דל"ת משדי, צד"י בי"ת - אל"ף[47] - מצבאות - לסוברים שהוא מהשמות שאינם נמחקים[48], וכן הלכה[49], וכן אל"ף ה"א מאהיה[50], לסוברים שהוא מהשמות שאינם נמחקים[51] - הרי זה נמחק[52], מפני שאין שמות כיוצא בהן[53]. עוד הוזכרו בדברי חז"ל והראשונים, שמות נוספים של הקדוש ברוך הוא: א) שם בן שתים עשרה אותיות[54], והוא נלמד מברכת כהנים, בו נזכר שם ה' שלוש פעמים[55], והוא בקדושה למטה מהשם-המפורש*[56], ולא נתפרש מהו[57], ויש שכתבו שלא היה שם אחד אלא שתי שמות או שלושה, שכלל אותיותיהם שתים עשרה[58]. ויש שנראה מדבריהם, שהוא הוי"ה הוי"ה הוי"ה[59], בניקוד ה' מלך ה' מלך ה' ימלך[60]. בראשונה שם בן שתים עשרה אותיות היו מוסרים אותו לכל אדם, משרבו הפריצים - המשתמשים בו[61] - היו מוסרים אותו לצנועים שבכהונה, והצנועים שבכהונה מבליעים אותו בנעימת אחיהם הכהנים[62], וכל היודעו והזהיר בו, כל תפילותיו מתקבלות[63]. ב) שם בן ארבעים ושתים אותיות[64], והוא היוצא מבראשית[65] ומפסוק של אחריו[66], במ"ב האותיות שמבראשית[67] עד ב' של ובהו[68], בתמורת אותיות[69]. ויש חילוף קצת אותיות בין המקובל ביד חכמי ספרד[70], שנכלל בה השם חק"ב[71], למקובל ביד חכמי אשכנז[72], שנכלל בה השם חק"ד[73]. יש - מחכמי ספרד - שכתבו שבקשה המקובלת בידינו - אנא בכח - שעשה ר' נחוניא בן הקנה, האותיות כמקובל ביד חכמי ספרד[74]. ויש - מחכמי אשכנז - שכתבו שתפילתו של ר' נחוניה בן הקנה היא אלהים בישראל גדול יחודך[75], ובה נכלל השם חק"ד[76], וכללה ר' יהודה החסיד בסליחה שלו[77]. שם בן ארבעים ושתים אותיות אין מוסרים אותו אלא למי שצנוע ועניו ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על מידותיו, וכל היודעו והזהיר בו והמשמרו בטהרה אהוב למעלה ונחמד למטה ואימתו מוטלת על הבריות, ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא[78]. ג) שבעים ושתים שמות של שלוש אותיות[79], היוצאים משלוש מקראות בפרשת ויהי בשלח: ויסע וגו', ויבא וגו', ויט משה וגו'[80], ושלושתם בני שבעים ושתים אותיות[81], ומהן שם המפורש: אות ראשונה של פסוק ראשון, ואחרונה של אמצעי, וראשונה של אחרון, וכן בזה הסדר כולן[82]. ד) יש מהראשונים שכתבו שיש שבעים ושתים שמות לקדוש ברוך הוא[83]. בחכמת הקבלה* נזכרו עוד שמות, שהם מילואים שונים לשם הוי"ה[84]. על השם-המפורש* שהיה נהגה במקדש בשעת נשיאת-כפים*, שנחלקו ראשונים אם הוא שם הוי"ה או שם י"ב או שם מ"ב, ע"ע נשיאת כפים.

שאר הכינויים

שאר הכינויים שמשבחים בהם הקדוש ברוך הוא[85], כגון חנון ורחום[86], הגדול הגיבור והנורא[87], הנאמן, קנא[88] וחזק[89], וכיוצא בהן[90], הרי אלו חול[91], והן כשאר דברי הקודש[92], ומותר למוחקם[93], ועל כך ע"ע כינויי ה'[94].

שם הדיוט שהוא כשם קודש

כל השמות ההדיוטות שאותותיהן כאותיות השם, הרי אלו נמחקים[95]. ובמספר מקומות דנו תנאים אם השמות קודש או חול: א) כל השמות הכתובים בתורה באברהם אבינו קודש, חוץ מאחד שהוא חול[96]. ונחלקו תנאים: א) יש הסוברים שהחול הוא בכתוב: ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך[97], שלגדול שבמלאכים אמר כן[98]. ואילו הכתוב: ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי[99], הוא קודש[100], שפירושו: אילולי אלהים כבר התעו אותי[101]. ב) ויש הסוברים שהכתוב: ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי[102], הוא חול[103], שפירושו כאשר גירשוני נמורד וחביריו שופטי הארץ[104], ואילו הכתוב: ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך[105], הוא קודש[106], שאמר לקדוש ברוך הוא להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים[107]. ג) ויש מהתנאים שנראה שחולקים על כלל זה וסוברים שכל השמות הכתובים באברהם קודש, ללא יוצא מהכלל[108]. להלכה כתבו ראשונים ואחרונים שהשם האמור בויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך[109], הוא קודש[110], וכן השם האמור בויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי[111], הוא קודש[112]. ב) הנה נא אדני[113], הוא חול[114], שפירושו: הנה נא אתם אדונים[115], אתם רבותי[116]. ג) ויאמר לוט אלֵהם אל נא אדני[117], הוא קודש[118], שנאמר שם: הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו' להחיות את נפשי[119], מי שיש בידו להמית ולהחיות[120], זה הקדוש ברוך הוא[121], ואף על פי שנאמר שם בלשון רבים: ויאמר לוט אלֵהם[122], היינו בפניהם[123]. ויש שפירשו על פי הפשט שהוא לשון חול[124], שהרי נאמר שם בלשון רבים: ויאמר לוט אלֵהם[125], למלאכים שאמרו לו: ההרה המלט[126], אמר להם: אל תאמרו לי שאלך ההר[127], ואף על פי שנאמר לאחר מכן: להחיות את נפשי,[128] המלאך גם כן יש בידו להמית ולהחיות בשליחות האל[129], או שקודם אמר להם, ואחר כך התפלל לקדוש ברוך הוא הממית ומחיה[130]. ד) אלהים לא תקלל[131], נחלקו בו תנאים: לדעת ר' עקיבא - ור' אליעזר בן יעקב[132], וסתם ברייתא[133] - הוא קודש[134], שבו אזהרה למגדף*[135]. ולדעת ר' ישמעאל הוא חול[136], בדיינים הכתוב מדבר - שאסור לקללם[137] - שנאמר - לשון "אלהים" בדיינים - עד האלהים יבֹא דבר שניהם[138]. במסכת סופרים נחלקו תנאים באופן אחר: לדעת תנא קמא, אלהים לא תקלל[139], משמש קודש וחול[140], שהרי זו אזהרה לברכת ה' ואזהרה לקללת דיין[141]. ולדעת ר' ישמעאל קודש[142]. למעשה כתבו אחרונים שהשם שבכתוב: אלהים לא תקלל[143], משמש קודש וחול[144]. ה) השמות הכתובים בנבות - ברך נבות אלהים ומלך[145], ברכת אלהים ומלך[146], אף על פי שהם כתובים באל"ף למ"ד[147] - הרי אלו קודש[148]. ו) בשמות הכתובים בפרשת פסל מיכה[149], השם שבכתוב: כל ימי היות בית האלהים בשילה[150], הוא קודש[151]. ובשאר השמות נחלקו תנאים: א) לדעת תנא קמא - וסתם ברייתא בירושלמי[152] - כל השמות הכתובים במיכה - אף על פי שהם כתובים ביו"ד ובה"א[153], דהיינו בשם-המפורש* - הרי אלו חול[154]. ב) ולדעת ר' אליעזר - ויש הגורסים: ר' יוסי[155] - הכתובים ביו"ד ובה"א[156] - כגון הקדש הקדשתי את הכסף לה'[157], הרי הוא אסור עלי כהקדש גמורים שהן לה' עד שאתננו מידי לבני לעשות פסל ומסכה[158] - קודש[159], והכתובים באל"ף למ"ד[160] - כגון: לו בית אלהים[161] - חול[162]. בתרגום יונתן תירגם כל השמות הכתובים בפרשת פסל מיכה קודש[163], מלבד והאיש מיכה לו בית אלהים[164], ואת אלהי אשר עשיתי לקחתם[165], שאף כשאמרו: שאל נא באלהים[166], הם היו חושבים כי דבר ה' היה השאלה בתרפים ההם[167]. להלכה, יש מהראשונים שפסקו שכל השמות האמורים במיכה - מלבד כל ימי היות בית האלהים בשילה[168] - הם חול[169]. ויש שפסקו שיש להחמיר ולא למחוק אף השמות באל"ף למ"ד, מפני שיש הסוברים שהם חול[170]. ויש מהאחרונים שפסקו שאין צורך להחמיר בשמות באל"ף למ"ד, אבל יש להחמיר ולא למחוק את השמות של יו"ד ה"א[171], שכן ההלכה כר' יוסי מחבירו, שנימוקו עימו[172]. ז) בשמות האמורים בפרשת גבע בנימין - כששאלו בני ישראל בה'[173] - נחלקו תנאים: לדעת ר' אליעזר כל השמות חול[174], ולא שאלו בתחילה באורים-ובתומים*[175], שלא יתכן שהבטיח ה' שיצליחו ואינו עושה[176]. ולדעת ר' יהושע - וסתם ברייתא[177], ותנא קמא ור' יהודה בברייתא שבירושלמי[178] - כל השמות קודש[179], ששאלו באורים ותומים[180], שכן מה שהבטיח עשה[181], והם לא ביחנו אם לנצוח אם לנצח[182], שלא שאלו אם יתן ה' בידם את בני בנימין[183], אלא בסתם היו שואלים[184]: האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימִן אחי[185], ולכן לא פירשו להם האורים והתומים בשני הימים הראשונים: עלו והצליחו[186], שבראשונה אמר: עלו אליו[187], ולא אמר: נתתיו[188], שהקדוש ברוך הוא היה רוצה במפלתם, לפי שאמר: על כבוד בשר מחיתם על כבודי לא מחיתם[189], על פסל מיכה, ולכן החזיר להם כמו כן בסתם[190]. באחרונה שביחנו[191] באורים ותומים[192], והסכימו לשאול כהוגן[193], ששאלו: האוסִף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימִן אחי אם אחדל[194], כלומר: יש לי לחשוש שלא אפול לפניו[195], הסכימו על ידם[196], ופירשו להם האורים והתומים: כי מחר אתננו בידך[197]. ויש הסוברים שלדעה זו האורים והתומים בידו להם, כיון שלא היו ישראל ישרים[198]. להלכה פסקו ראשונים ואחרונים שכל השמות האמורים בגבע בנימין קודש[199], שההלכה כר' יהושע נגד ר' אליעזר[200], ועוד שסתם ברייתא שנוי כמותו[201]. ח) כי יֹדע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יֹדעי טוב ורע[202], אלהים הראשון קודש[203], והשני חול[204].

ט) נשיא אלהים אתה[205], קודש[206]. י) אלהי אברהם ואלהי נחור וגו' אלהי אביהם[207], אלהי אברהם[208], קודש, ואלהי נחור[209], חול[210], ששיתף לבן בין אל האמת, באומרו: אלהי אברהם, ובין עבודה זרה, באומרו: אלהי נחור[211]. ובאלהי אביהם[212], נחלקו הדעות: יש סוברים שהוא חול[213], שלכאורה משמע שהוא קודש, שמוסב על אלהי אברהם - שהוא קודש[214] - אבל באמת הוא חול, שמוסב על תרח אשר היה עובד עבודה זרה, והוא חול[215]. ויש סוברים שמשמעו לפי האמת קודש וחול[216], שמשמש קודש ומשמש חול[217], כי תרח אבי אברהם מתחילה היה עובד עבודה זרה ולבסוף חזר למוטב[218]. למעשה כתבו אחרונים ששם זה משמש קודש וחול[219]. יא) מחנה אלהים[220], הרי זה קודש[221]. ויש מהראשונים שפירש על דרך הפשט שהוא חול[222]. יב) כי על כן ראיתי פניך כראֹת פני אלהים[223], הרי זה חול[224]. ויש מהראשונים שפירשו על דרך הפשט שהוא קודש[225]. יג) אלהי האלהים[226], הראשון קודש והשני חול[227]. יד) אדֹנֵי האדֹנים[228], הראשון קודש והשני חול[229]. טו) בקרב אלהים ישפֹּט[230], משמש קודש וחול[231]. טז) ואין אלהים עמדי[232], חול[233]. על המגדף*, שנחלקו תנאים על איזה שם מהשמות חייב מיתה, ע"ע מגדף[234].

איסור מחיקתם

אסור מן התורה לאבד שם מן השמות הקדושים והטהורים שנקרא בהם הקדוש ברוך הוא[235], שהרי הוא אומר בעבודה-זרה*: ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלהיכם[236], כלומר לה' אלהיכם לא תעשון כן לאבד אותו חס וחלילה מן המקום אשר הוא כתוב שם, דהיינו שלא למוחקו כלל[237]. וכל המאבד אחד מן השמות הללו לוקה[238], בין אם מחקם[239], ובין אם איבדם באופן אחר[240], כגון קורע וחותך[241]. על המוחק אחד מן האותיות הנטפלות לאחר שמות הקודש, שמכים אותו מכת-מרדות*, עי' להלן[242].

המקום והזמן שנוהג

איסור מחיקת שמות הקודש נוהג בכל מקום ובכל זמן[243], בזכרים ונקבות[244].

מחיקת אות

בכלל איסור מחיקת השם[245], אפילו מחיקת אות אחת[246], וכל המוחק אפילו אות אחת משבעת שמות הקודש לוקה[247].

במנין המצוות

איסור איבוד אחד משמות הקודש הוא לא-תעשה*[248], ונמנה במנין המצוות[249], ונכלל בלא תעשה אחד[250], שלא נאבד ונמחה הדברים ששם הקדוש ברוך הוא נקרא עליהם, כגון בית-המקדש* - איסור נתיצת אבן מההיכל* או מבין-האולם-ולמזבח*[251] - וספרי הקודש[252], ושמותיו היקרים ברוך הוא[253]. ויש ממוני המצוות שמנה מצוות אלו כשלוש מצוות נפרדות[254]. ויש ממוני המצוות שחלוקים על כל זה, ולא מנו כלל הלאו[255], וביארו אחרונים בדעתם, שהוא בכלל מצות-עשה* של את ה' אלהיך תירא[256] - והוא החיוב על יראת-ה'*[257] - ולא בא הלאו אלא כדי שהעובר יעבור בלא תעשה ועשה, ואחר שמנו העשה שוב לא הוצרכו למנות הלאו[258]. על איסור נתיצת אבן מההיכל* או מבין-האולם-ולמזבח*, ועל איסור זה ע"ע אבני היכל ועזרות: נתיצתן. על איסור איבוד ספרי הקודש, ע"ע ספר תורה.

טעם המצוה

בטעם האיסור למחוק את שמות הקודש כתבו ראשונים, כי בגשת בני ישראל אל הקדש באימה ברתת בזיע, מתוך כך יכניסו בלבם הפחד והיראה גדולה אל השם ברוך הוא[259].

המוחק הנטפל לשם

המוחק הנטפל לשם מאחריו, כגון כ"ף מ"ם של א"להיכם, שאסור - לסוברים כן[260], וכן הלכה[261] - למוחקו, כתבו ראשונים שאינו לוקה אלא מכת-מרדות* בלבד[262], שאין קדושת האותיות הטפלות לפי שהם מעצם השם, רק שהשם שנכתב לפניהם קידשם[263], וכיון שאין הדבר מפורש בפירוש בכתוב אינו לוקה עליו[264].

שם המשמש לקודש וחול

כל מקום שיש שם המשמש הן לקודש והן לחול[265], טוב ליזהר שלא למוחקם[266]. על כך שבסידורים ובספרים נהגו לכתוב שלוש יודי"ן במקום שם הוי"ה, או שתי יודי"ן ווי"ו על גביהם, או שני יודי"ן ויו"ד על גביהם, או שתי יוד"ין בלבד, ואין בהם קדושה וןנמחקות כשיש צורך בדבר, ע"ע אזכרות[267]. על יתר פרטי הדינים באיסור מחיקת שמות הקודש, ע"ע מחיקת השם.

כתיבתם

בשעת כתיבת-סת"ם*, בכל פעם שכותב שם מהשמות שאינם נמחקים[268], צריך לכתוב לשם קדושת השם[269], אף על פי שבתחילת הכתיבה אמר שכותב לשם קדושת ספר תורה תפילין ומזוזות[270] - שצריכים כתיבה לשמה*, לסוברים כן[271] - ואם לא עשה כן פסול[272], והפסול הוא מן התורה[273]. ויש הסובר שאין הפסול אלא מדרבנן[274]. יש הסובר שאין צריך לקדש אלא את שם-המפורש* בלבד, ונדחו דבריו, ועל כך ע"ע אזכרות[275].

אמירה או מחשבה

הכתיבה לשם קדושת האזכרות, נחלקו בה ראשונים אם צריכה להיות באמירה, שיאמר בפיו שהוא כותב לשם קדושת האזכרות*[276]. או שדי במחשבה[277]. או שכיון שיש ספק בדבר, משום הספק צריך שיאמר בפיו בפירוש[278]. ולהלכה כתבו הפוסקים שיש צורך באמירה[279]. הוציא מפיו בתחילת כתיבה שכותב לשם ספר תורה תפילין ומזוזות, נחלקו האחרונים אם נכלל בזה גם קדושת השם, ודי בשעת כתיבת האזכרות מחשבה, או שמחשבה אינה מועילה ויש צורך באמירה בפה, ועל כך ע"ע אזכרות[280].

כשיש ספק

כל מקום שיש ספק לסופר אם השם קודש או חול, יאמר קודם כתיבתם: לשם קדושת השם אם הוא קודש[281]. על יתר פרטי ודיני קידוש השם קודם כתיבתו בכתיבת-סתם*, ע"ע אזכרות: קידוש האזכרות.

הערות שוליים

  1. עי' להלן: איסור מחיקתם.
  2. עי' ברייתא שבועות לה א; עי' ירו' מגילה פ"א ה"ט; עי' מ"ס פ"ד; עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ב; עי' טוש"ע יו"ד רעו ט.
  3. עי' סתם ברייתא שבועות לה א; עי' סתם ברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט.
  4. עי' ת"ק בברייתא בגמ' שם ב ומ"ס פ"ד; עי' סתם ברייתא בהמשך מ"ס שם.
  5. רות ב טז.
  6. עי' ר"י קרא ורלב"ג שם, ועי' רש"י שם, שנ' שפי' בע"א. הכתב והקבלה שמות יב מא.
  7. יחזקאל כו כ. כ"מ מרד"ק שם, ועי' ת"י ור"א מבלגנצי ומלבי"ם שם, שפי' בע"א. עי' הכתב והקבלה שמות שם.
  8. עי' הכתב והקבלה שם.
  9. הכתב והקבלה שם.
  10. עי' מ"ס שם. בברייתא בירו' שם, הגי': ר' יוסי אומר של בית חגירה כותבנים אומנים היו בירושלים.
  11. ברייתא שם.
  12. ר' יוסי במ"ס שם.
  13. שמות ז ד. ר' יוסי בברייתא שם.
  14. דברים כ ט. עי' ר' יוסי בברייתא בירו' שם, בד' בית חגירה שבציון 10; עי' רשב"א במ"ס שם, בד' בית אגודה שבציון הנ"ל.
  15. עי' הכתב והקבלה שמות שם, בשם המפרשים, ושהוא מתאים רק לדעת ר' יוסי.
  16. שמואל בשבועות לה ב; רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ב; טוש"ע יו"ד רעו ט.
  17. ברייתא שבועות לה א, לגירסתנו וגי' ר"ח שם ובהגר"א יו"ד רעו ס"ק יט, ועי' ציון 21, שי"ג בע"א.
  18. ברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט; מ"ס פ"ד.
  19. עי' רמב"ם יסוה"ת, לגי' ד' ונציה, והובאה בכס"מ שם, ועי' ציונים 22, 23, שי"ג בע"א.
  20. עי' ציון 226 ואילך. עי' בהגר"א שם סק"כ.
  21. ברייתא שם, לגי' רמב"ם שם, לגירסתנו (עי' ציון הבא), לפי כס"מ שם, ועי' ציון 17, שי"ג בע"א.
  22. רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ב, לגי' כס"מ שם, בשם נו"א, ועי' ציונים 19, 23, שי"ג בע"א; עי' טור שם; רמ"א בשו"ע יו"ד רעו ט, בשם י"ג; לבוש שם, בשם י"ג.
  23. עי' רמב"ם שם, לגירסתנו, לפי כס"מ שם, ועי' ציונים 19, 22, שי"ג בע"א; עי' שו"ע שם.
  24. ציון 9 ואילך.
  25. ציון 14 ואילך.
  26. עי' ציון 1 ואילך.
  27. עי' ברייתא שבועות לה ב; עי' ברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט; עי' מ"ס פ"ד; עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ג.
  28. עי' ברייתא שם; עי' ברייתא בירו' שם; עי' מ"ס שם; עי' רמב"ם שם; עי' שו"ע יו"ד רעו ט.
  29. ברייתא שם; מ"ס שם.
  30. ברייתא בירו' שם.
  31. עי' אחרים בברייתא שם; עי' י"א במ"ס שם.
  32. ט"ז יו"ד סי' רעו סק"ו.
  33. ברייתא בירו' שם.
  34. עי' ברייתא שם.
  35. רמב"ם שם.
  36. עי' אחרים בברייתא שם; עי' רמב"ם שם.
  37. ע"ע עבודה זרה.
  38. לבוש שם.
  39. עי' רב הונא בגמ' שם; עי' רמב"ם שם; עי' שו"ע שם. הטור השמיט.
  40. ברייתא שבועות לה ב; עי' ברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט; מ"ס פ"ד; רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ד; עי' טוש"ע יו"ד רעו י.
  41. מ"ס שם.
  42. עי' ברייתא בירו' שם.
  43. ברייתא בירו' שם.
  44. עי' שו"ע שם.
  45. רמב"ם שם; עי' שו"ע שם.
  46. רמב"ם שם.
  47. מ"ס שם.
  48. עי' ציון 3 ואילך.
  49. עי' ציון 16.
  50. מ"ס שם.
  51. עי' ציונים 17 ואילך, 22.
  52. עי' ת"ק בברייתא שם, לשיטתו שבציון 4; רמב"ם שם; עי' טוש"ע שם.
  53. מ"ס שם.
  54. ברייתא קדושין עא א; תקו"ז בהק'; ס' הבהיר סי' קז.
  55. עי' במדבר ו כח-לא. עי' תקו"ז שם; עי' ס' הבהיר שם.
  56. עי' מו"נ ח"א פס"ב.
  57. עי' רש"י שם ד"ה שם.
  58. מו"נ שם: הקרוב אצלי.
  59. עי' תקו"ז שם; עי' ס' הבהיר שם.
  60. עי' תקו"ז שם.
  61. רש"י קדושין עא א ד"ה משרבו הפריצין.
  62. ברייתא שם.
  63. עי' תקו"ז שם.
  64. רב יהודה אמר רב בקדושין עא א; תקו"ז תי' ד; תוס' חגיגה יא ב ד"ה אין.
  65. בראשית א א.
  66. שם א ב. עי' תקו"ז שם; תוס' שם, בשם ר"ת.
  67. בראשית א א.
  68. שם א ב. פרדס רימונים ש' פרטי השמות פי"ב; בהגר"א לתקו"ז שם.
  69. עי' פרדס רימונים שם פי"ג.
  70. שו"ת הרשב"א ח"א סי' כ: חכמי ארצנו; עי' קובץ בית אהרן וישראל שנה ו גליון ו עמ' קלג, בשם ס' מגדל דוד כ"י, בשם חכמי צפת.
  71. עי' סדורים תחינת "אנא בכח" (עי' ציון 74): ח'סין ק'דוש ב'רוב; קובץ בית אהרן וישראל שם, בשם ס' מגדל דוד כ"י, בשם חכמי צפת.
  72. שו"ת הרשב"א שם; עי' קובץ בית אהרן וישראל שם, בשם ס' מגדל דוד כ"י, בשם חכמי אשכנז.
  73. עי' סליחה אלהים בישראל גדול יחודך (נד' במחזור (גולדשמיט) יו"כ עמ' 237) לר' יהודה החסיד (עי' ציון 77): ח'סיד ק'דוש ד'רוש; עי' סליחה ותערב פגיעת (נד' במחזור שם עמ' 768) למהר"ם מר"ב: ח'פוץ ק'דושת ד'ורשי; עי' סדור ר' הירץ על עלינו בהעתקת תחינת המהרי"ל: ויזכיר אחרי כן של מ"ב וכו' חק"ד; קובץ בית אהרן וישראל שם, בשם ס' מגדל דוד כ"י, בשם חכמי אשכנז.
  74. שו"ת הרשב"א שם: חכמי ארצנו.
  75. עי' סדור ר' הירץ שם.
  76. עי' ציון 73. עי' סדור ר' הירץ שם.
  77. עי' ציון הנ"ל. סדור ר' הירץ שם.
  78. רב יהודה אמר רב בקדושין עא א.
  79. עי' זוהר ח"ב קטו ע"א; עי' רש"י סוכה מה א ד"ה אני והו; עי' תוס' שם ד"ה אני, בשמו; עי' פסי"ז שמות יד כא.
  80. שמות שם יט-כא. עי' זוהר שם; עי' ס' הבהיר סי' קי; עי' רש"י שם; עי' תוס' שם, בשמו; עי' פסי"ז שם כא. ועי' ראב"ע (הארוך) שמות שם יט וסדר טרוייש עמ' 33.
  81. עי' ס' הבהיר שם; רש"י שם; תוס' שם, בשמו; עי' פסי"ז שם כא.
  82. רש"י שם; תוס' שם, בשמו; עי' פסי"ז שם כא.
  83. עי' ס' הבהיר סי' צד.
  84. עי' זוהר בהק'; עי' תקו"ז תי' יג וע.
  85. רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ה.
  86. עי' ברייתא שבועות לה א; עי' ברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט; עי' מ"ס סופ"ד; רמב"ם שם.
  87. ברייתא שם; עי' ברייתא בירו' שם; עי' מ"ס שם; רמב"ם שם.
  88. רמב"ם שם.
  89. עי' ברייתא שם; רמב"ם שם.
  90. רמב"ם שם. ועי' ברייתא שם וברייתא בירו' שם ומ"ס שם, דוג' נוספות.
  91. ברייתא בירו' שם.
  92. רמב"ם שם: והרי הן.
  93. עי' ברייתא שם; עי' מ"ס שם; רמב"ם שם. הטוש"ע השמיטו.
  94. ציון 120 ואילך.
  95. מ"ס פ"ד.
  96. עי' ת"ק בברייתא שבועות לה ב; עי' ת"ק בברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט; עי' ת"ק מ"ס פ"ד.
  97. בראשית יח ג. ת"ק בברייתא שם; ת"ק במ"ס שם; עי' רש"י שם, בפי' הא'; עי' רבינו בחיי שם, בפי' הא'.
  98. עי' רש"י שם, בפי' הא'; עי' רד"ק שם, לד' זו; עי' רבינו בחיי שם, בפי' הא'.
  99. בראשית כ יג.
  100. עי' אונקלוס שם: יתי קריב ה' לדחלתיה; י"א בברייתא בירו' שם; ר' חנינא בן אחיו של ר' יהושע במ"ס שם; עי' ר' חנין בבר"ר פנ"ב סי' יא; עי' רש"י שם; עי' ראב"ע שם ומאזני לשון הקודש (יט א-ב); עי' ר"י בכור שור שם; עי' רלב"ג שם; מנחת שי שם, בד' אונקלוס ור' חנין בבר"ר ורש"י שם וראב"ע שם ושם ורלב"ג שם.
  101. עי' י"א בברייתא בירו' שם; עי' ר' חנינא בן אחיו של ר' יהושע במ"ס שם. ועי' אונקלוס שבציון הקודם, שפי' בע"א.
  102. בראשית שם.
  103. ת"ק בברייתא בירו' שם; י"א במ"ס שם; עי' חזקוני שם.
  104. חזקוני שם.
  105. בראשית יח ג.
  106. עי' חנינא בן אחי ר' יהושע וראב"ע בשם ר"א המודעי בברייתא שם; עי' תרגום אונקלוס שם: ואמר ה'; רש"י שם, בפי' הב'; רבינו בחיי שם, במסקנה, ע"פ ניקוד הנ' שהוא בקמץ, וע"ע נקוד; נקודות.
  107. עי' רב יהודה אמר רב בגמ' שם, ועי' גמ' שם, שהוא כתנאים שבציון הקודם; עי' ב"מ פו ב; רש"י שם, בפי' הב'; עי' רד"ק שם, לד' זו.
  108. עי' חנינא בן אחי ר' יהושע וראב"ע בשם ר"א המודעי בברייתא שם; עי' י"א בברייתא בירו' שם.
  109. בראשית יח ג.
  110. עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ט; נמוק"י שבועות לה ב; עי' מנחת שי בראשית שם, ע"פ ניקוד הנ' בקמץ, וע"ע נקוד; נקודות.
  111. בראשית כ יג.
  112. עי' רמב"ם שם; עי' מנחת שי שם.
  113. בראשית יט ב.
  114. ברייתא שבועות לה ב (ומ"ס פ"ד): כל השמות האמורים בלוט, לפי ריטב"א שם; עי' אונקלוס שם: בבעו כען רבוני; עי' רש"י שבציון הבא; ראב"ע שם; עי' רד"ק שם, ע"פ ניקוד הנ' בפתח, וע"ע נקוד; נקודות; עי' מנחת שי שם יח, בשם הברייתא וריטב"א, ושם ב.
  115. רש"י שם.
  116. עי' ראב"ע שם.
  117. בראשית יט יח.
  118. אונקלוס שם, לגירסתנו: בבעו ה' (וכעי"ז לגי' רש"י שם: בבעו כען ה'), לפי רש"י שם, ועי' ציון 124, שי"ג בע"א; עי' תיוב"ע שם; עי' ת"י שם; עי' ת' ניאופיטי שם; עי' ברייתא שבועות לה ב; עי' מ"ס פ"ד; רש"י בראשית שם, בשם רבותינו ואונקלוס (עי' לעיל); עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ט; עי' רד"ק שם, בשם רבותינו, ותמה; עי' חזקוני שם, בשם המסורת; מנחת שי שם, בשם הברייתא והרמב"ם ומ"ס, ותמה על ראב"ע ורבינו בחיי שבציון הנ"ל.
  119. בראשית שם יט. עי' ברייתא שם; עי' רש"י בראשית שם יח.
  120. ברייתא שם; רש"י בראשית שם.
  121. ברייתא שם.
  122. בראשית שם יח.
  123. ריטב"א שבועות שם; כס"מ יסוה"ת פ"ו ה"ט ומנחת שי שם, בשמו.
  124. אונקלוס שם, לגי' רד"ק שם: בבעו כען רבוני, לפי רד"ק שם, ועי' ציון 118, שי"ג בע"א; עי' שכל טוב שם; רש"י שם, בפי' הב': אל תאמרו אלי להימלט ההרה, לפי שד"ל שם; עי' ראב"ע שם; ר"י בכור שור שם; עי' חזקוני שם, בפי' הא'; רבינו בחיי שם יח ג.
  125. בראשית יט יח. עי' רד"ק שם.
  126. בראשית שם יז. עי' ר"י בכור שור שם יח; עי' מנחת יהודה שם.
  127. עי' רש"י שבציון 124; ר"י בכור שור שם; עי' מנחת יהודה שם. ועי' שכל טוב וראב"ע שם ורבינו בחיי שם יח ג, שאע"פ שניקוד הנ' בקמץ, אין להביא ראיה שהוא קודש, שי"ל שהוא חול והשתנה ניקודו מפתח לקמץ מכח ההפסק, וע"ע נקוד; נקודות.
  128. בראשית יט יט.
  129. עי' רד"ק שם יח.
  130. עי' מנחת יהודה שם.
  131. שמות כב כז.
  132. עי' ברייתא סנהדרין סו א.
  133. עי' ברייתא א' בגמ' שם.
  134. עי' מכילתא משפטים כספא פי"ט; ברייתא שם
  135. עי' ר"ע במכילתא שם; עי' ראב"י בברייתא שם. וע"ע מגדף ציון 16 ואילך.
  136. עי' מכילתא שם; ברייתא שם.
  137. ע"ע בית דין ציון 708 ואילך.
  138. שמות כב ח. ר' ישמעאל במכילתא שם. ונ' משם שלד' ר"י אין כלל אזהרה מהכתוב למגדף, וע"ע מגדף ציון 19 ואילך.
  139. שמות כב כז.
  140. מ"ס פ"ד.
  141. רש"י שם; מנחת שי שם, בשמו ובד' ת"ק שבציון הקודם.
  142. מ"ס שם.
  143. שמות כב כז.
  144. עי' מנחת שי בראשית לא נג.
  145. מל"א כא יג. עי' ברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט; עי' רש"י שבועות לה ב ד"ה בנבות.
  146. מל"א שם י.
  147. ברייתא בירו' שם.
  148. עי' ת"ק ור"א בברייתא שם; ברייתא בירו' שם; עי' ת"י מל"א שם י ויג: קדם ה'; עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ט.
  149. עי' שופטים יז ב וג וה ויג ו-יח ה ו-ו וי וכד ולא.
  150. שופטים יח לא.
  151. ת"ק בברייתא שבועות לה ב ומ"ס פ"ד, לפי מנחת שי שם יז ג, ע"פ ת"י שם; ת"ק בברייתא שם, לפי מהרש"א שם (וכתר המלך יסוה"ת פ"ו ה"ט, בשמו, והסכים לו, ע"פ הברייתא בירו' דלהלן); עי' ר' אליעזר בברייתא שם; עי' ברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט; רמב"ם שבציון 169, לפי כתר המלך שבציון 168.
  152. עי' ברייתא בירו' שם.
  153. עי' שופטים יז ב וג ויג ו-יח ו. ברייתא בירו' שם.
  154. ת"ק בברייתא שם; ת"ק במ"ס שם.
  155. מ"ס פ"ד.
  156. עי' שופטים יז ב וג ויג ו-יח ו.
  157. שופטים יז ג.
  158. רש"י שבועות שם ד"ה במיכה. ועי' חשק שלמה שם.
  159. ברייתא שם.
  160. עי' שופטים יז ה ו-יח ה וי וכד.
  161. שופטים יז ה. רש"י שבועות שם ד"ה אלף למד. ועי' חשק שלמה שם.
  162. עי' ר"א בברייתא שם. ועי' רד"ק שופטים יח ה, שתמה, שודאי הכתוב שם י: כי נתנה אלהים, הוא קודש, ועי' ציון 170.
  163. עי' ת"י שופטים יז ב וג ו-יח ה וו וי. ועי' רד"ק שם יח ה וחשק שלמה שבועות לה ב.
  164. שופטים יז ה. עי' ת"י שם: בית טעותא.
  165. שופטים יח כד. עי' ת"י שם: ית דחלתי. ועי' רש"י שבועות שם.
  166. שופטים שם ה.
  167. רד"ק שם, בד' ת"י שם.
  168. שופטים יח לא. כתר המלך יסוה"ת פ"ו ה"ט, בד' רמב"ם שבציון הבא, שסתם, שלא חש להשמיע ד"ז, שהוא פשוט.
  169. רמב"ם שם.
  170. עי' רד"ק שופטים יח ה, ע"פ ת"י שבציון 163 ואילך; עי מנחת שי שם יז ג, בשמו.
  171. עי' מנחת שי שם, ע"פ מ"ס שבציון 155, שבעל ד' זו הוא ר' יוסי.
  172. ע"ע הלכה: כר' יוסי מחברו ציון 623.
  173. עי' רש"י שבועות לה ב ד"ה שמות האמורין בגבעה.
  174. עי' ברייתא שם.
  175. עי' ר"א בברייתא שם. ועי' שופטים כ יח וכג, שלא נזכר ששאלו בכה"ג, משא"כ בשאלה האחרונה בשופטים כ כח, ועי' רד"ק שם.
  176. עי' ר"א בברייתא שם, ורש"י ד"ה וכי מבטיח.
  177. עי' סתם ברייתא יומא עג ב, לפי מנחת שי שופטים כ יח.
  178. עי' ברייתא יומא פ"ז ה"ג, לפי מנחת שי שם.
  179. ברייתא שם.
  180. עי' ר' יהושע בברייתא שם; עי' ת"ק ור' יהודה בברייתא בירו' שם.
  181. עי' ר' יהושע בברייתא שם.
  182. ר' יהושע בברייתא שם; עי' סתם ברייתא יומא שם.
  183. עי' רש"י שם ד"ה הם לא ביחנו. ועי' שופטים כ יח וכג.
  184. רבינו אליקים יומא שם.
  185. שופטים כ כג. עי' רבינו אליקים שם.
  186. עי' רש"י יומא שם ד"ה הם שלא ביחנו. ועי' שופטים שם ושם.
  187. שופטים כ כג. עי' ר' יהודה בברייתא בירו' שם.
  188. ר' יהודה בברייתא בירו' שם.
  189. רבינו אליקים יומא שם, ע"פ ר' נתן בברייתא סנהדרין קג ב.
  190. רבינו אליקים יומא שם.
  191. ר' יהושע בברייתא שם; עי' סתם ברייתא יומא שם.
  192. רש"י שבועות שם ד"ה באחרונה שביחנו.
  193. רבינו אליקים יומא שם.
  194. שופטים כ כח. עי' ר' יהושע בברייתא שם; עי' סתם ברייתא יומא שם.
  195. רבינו אליקים שם.
  196. ר' יהושע בברייתא שם; עי' סתם ברייתא יומא שם.
  197. שופטים שם. עי' ר' יהודה בברייתא בירו' שם; עי' רש"י יומא שם ד"ה באחרונה; עי' רש"י שבועות שם.
  198. עי' ת"ק בברייתא בירו' שם. ועי' ר' יהודה בברייתא בירו' שם: ח"ו לא בידו להם בגבע בנימין.
  199. רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ט; מנחת שי שופטים כ יח, בשמו, והסכים לו.
  200. ע"ע הלכה: בשאר תנאים ציון 745. עי' כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
  201. עי' מנחת שי שם, ע"פ הברייתות שבציון 177 ואילך.
  202. בראשית ג ה.
  203. עי' אונקלוס שם: גלי קדם ה'; מ"ס פ"ד; מנחת שי שם, בשם מ"ס ובמדב"ר (עי' ציון הבא).
  204. עי' אונקלוס שם: ותהון כרברבין; מ"ס שם; במדב"ר פי"ד סי' יב: והייתם כאלהים אינו קודש; מנחת שי, בשם מ"ס ובמדב"ר.
  205. בראשית כג ו.
  206. עי' אונקלוס שם: רב קדם ה'; מ"ס (היגר) פ"ד, ולגירסתנו ליתא, ועמד ע"ז במנחת שי שם; ילק"ש משפטים רמז שנא, בשם מ"ס, והובא במנחת שי שם, ועי' לעיל; עי' ראב"ע שם; עי' רד"ק שם.
  207. בראשית לא נג.
  208. בראשית שם.
  209. בראשית שם.
  210. מ"ס פ"ד; בר"ר פע"ד סי' טז; ילק"ש ויצא רמז קל; רש"י שם; מנחת שי שם, בשם מ"ס ובר"ר ורש"י.
  211. עי' ר"א בן הרמב"ם שם.
  212. בראשית שם.
  213. מ"ס שם; בר"ר שבציון הבא, לפי יפ"ת שם (עי' ציון הבא), ועי' ציון 216, שי"מ בע"א; רש"י שם; מנחת שי שם, בשם מ"ס ורש"י, ובשם יפ"ת בד' בר"ר.
  214. עי' ציון 210.
  215. בר"ר שם, לגירסתנו וגי' יפ"ת שם ומתנות כהונה שם: משמעו קודש וחול, לפי יפ"ת שם (ומנחת שי שם, בשמו. ועי' יפ"ת שם בסו"ד, שנ' שהוא ע"פ מ"ס שבציון הקודם), ועי' ציון הבא, שי"מ בע"א. ועי' מזרחי שם, שנ' שגרס: אלהי אביהם חול.
  216. בר"ר שם: משמעו קודש וחול, לפי מתנות כהונה שם (והובא במנחת שי שם, והסכים לו), ועי' ציון הקודם, שי"מ בע"א.
  217. ילק"ש שם; מנחת שי שם, בשמו; חזקוני שם: וחול; מנחת שי שם, בשמו.
  218. מתנות כהונה שם, ע"פ רש"י שם טו טו.
  219. עי' מנחת שי בראשית לא נג.
  220. בראשית לב ג.
  221. עי' אונקלוס שם: משרי מן קדם ה'; מ"ס פ"ד; מנחת שי שם, בשם מ"ס.
  222. עי' ר"י בכור שור שם. ועי' תיוב"ע ות"י שם.
  223. בראשית לג י.
  224. עי' אונקלוס שם: כחיזו אפי רברביא; מ"ס פ"ד; מנחת שי שם, בשמו; עי' רש"י שם: כראיית פני המלאך; עי' ראב"ע שם: מלאך.
  225. עי' ר"י בכור שור שם; עי' רמב"ן שם; עי' רבינו מיוחס שם.
  226. דברים י יז; תהלים קלו ב; עזרא א ג.
  227. עי' אונקלוס דברים שם: אלה דיינין; מ"ס פ"ד, על דברים שם; מנחת שי שם, בשם מ"ס.
  228. דברים י יז: ואדני; תהלים קלו ג: לאדני.
  229. עי' אונקלוס דברים שם: ומרי מלכין; מ"ס שם, על דברים שם; מנחת שי שם, בשם מ"ס.
  230. תהלים פב א.
  231. מ"ס פ"ד; מנחת שי שם ובראשית לא נג, בשם מ"ס. ועי' רשב"ם ורד"ק תהלים שם, וראב"ע שם, בפי' הא', שפי' שהוא חול ומוסב על הדיינים, ועי' ראב"ע שם, בשם י"א, שפי' שהוא קודש.
  232. דברים לב לט.
  233. עי' ר"י בכור שור שם; עי' ספורנו שם; מנחת שי שם, ע"פ זוהר ח"א כג ע"א; מנחת שי (בצר) שם, בהוספות מכ"י, ע"פ זוהר ח"ב קח ע"ב ושם ח"ג פב ע"א ברע"מ.
  234. ציון 152 ואילך.
  235. עי' ישמעאל בספרי ראה פיס' סא; עי' ברייתא שבועות לה א; עי' מכות כב א; עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"א.
  236. דברים יב ג-ד. עי' ר' ישמעאל בספרי שם; עי' רב אחא בריה דרבא בגמ' שם; רמב"ם שם; עי' סמ"ג לאוין סה; עי' חינוך מ' תלז, ע"פ גמ' שם.
  237. עי' לבוש יו"ד סי' רעו ס"ט.
  238. עי' רמב"ם יסוה"ת שם.
  239. עי' תני ר' חייא בגמ' שם, וגמ' שם; סהפ"מ לרמב"ם ל"ת סה; עי' חינוך שם; עי' טוש"ע יו"ד רעז ט.
  240. רמב"ם שם, לפי משנת יעקב שם; עי' יראה"ש סי' שסו; עי' מאירי סנהדרין נו א, ע"פ גמ' שם.
  241. מאירי שם.
  242. ציון 260 ואילך.
  243. עי' חינוך מ' תלז.
  244. חינוך שם.
  245. עי' ציון 235 ואילך.
  246. עי' ר' ישמעאל בספרי ראה פיס' סא; עי' רמב"ם שבציון הבא; עי' טוש"ע יו"ד רעו ט.
  247. עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ו סוה"ב.
  248. עי' ר' ישמעאל בספרי ראה פיס' סא; בה"ג ל"ת קעח; ספה"מ לרמב"ם ל"ת סה; סמ"ג לאוין ג; חינוך מ' תלז; ועוד.
  249. בה"ג שם; רס"ג באזהרות "אנכי אש" (סדור רס"ג עמ' קצט): השם הנכבד והנורא וכו' בל תחללו וכו' אכן תחלל לבלהים (עי' ציון 236), וסותר לרס"ג שבציון 255, וצ"ב, ועי' רי"פ פערלא לספה"מ לרס"ג מ"ע א, שחזר רס"ג שם ממש"כ כאן (וצ"ב מנין לו מה כתב מאוחר יותר); רמב"ם שם; סמ"ג שם; חינוך שם; ועוד.
  250. עי' רמב"ם שם; עי' סמ"ג שם; עי' חינוך שם.
  251. ע"ע אבני היכל ועזרות: נתיצתן.
  252. ע"ע ספר תורה.
  253. עי' ספה"מ שם; עי' סמ"ג שם; חינוך שם.
  254. עי' מנין המצוות לר"ע מגרוניא במצוות היוצאות ממ"ע של כיבוד או"א.
  255. רס"ג באזהרות "את ה' אלהיך תירא", וסותר לרס"ג שבציון 249, וצ"ב, ועי' ציון הנ"ל; ר"י ברצלוני.
  256. דברים ו יג.
  257. ע"ע: המצוה וגדרה.
  258. עי' רי"פ פערלא שם, בד' רס"ג שבציון 255.
  259. חינוך מ' תלז.
  260. עי' ציון 30 ואילך.
  261. עי' ציון 39.
  262. עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ו ה"ג.
  263. עי' ציון 36. עי' כס"מ שם, בד' הרמב"ם.
  264. אוה"ח דברים יב ד, בד' הרמב"ם.
  265. עי' ציונים 219, 144, 230 ואילך.
  266. מנחת שי בראשית לא נג.
  267. ציון 39 ואילך.
  268. עי' ציון 1 ואילך.
  269. עי' רמב"ם ס"ת פ"י ה"א; עי' תוס' ע"ז כז א ד"ה וכי; עי' סה"ת סי' קצ, ע"פ גיטין נד ב; עי' הלק"ט לרא"ש הל' ס"ת סי' ד, ע"פ גמ' שם; עי' הלק"ט למרדכי רמז תתקמט; עי' טוש"ע יו"ד רעו ב; עי' שו"ע או"ח לב יט.
  270. עי' תוס' שם; עי' רא"ש שם; עי' מרדכי שם; עי' טוש"ע יו"ד שם.
  271. ע"ע כתיבת סת"ם ציונים 1026 ואילך, 1034, 1066. ושם, ציונים 1031, 1033, 1069, שי"ח. ובטעמי המח' ע"ע הנ"ל ציונים 1038 ואילך, 1057 ואילך.
  272. עי' רמב"ם שם; עי' רא"ש שם; טוש"ע יו"ד שם; שו"ע או"ח שם, לפי עטרת צבי שם ס"ק מב.
  273. שו"ת דבר שמואל סי' עו וחי' רעק"א לשו"ע יו"ד שם ד"ה ואם לא, בד' תוס' שם; שו"ת דבר שמואל שם, בד' רמב"ם שם, שמנה כ' פסולי ס"ת יחד, וביניהם פסול זה, ובד' מרדכי שם.
  274. שו"ת דבר שמואל שם, בד' קרי"ס שם, שמנה י"ג פסולי ס"ת, ולא מנה פסול זה. ועי' שו"ת דבר שמואל שם, שאין לו ראיה מספקת - מהגמ' - אם הפסול הוא דאו' או הלמ"מ או דרבנן.
  275. ציון 58 ואילך.
  276. עי' תוס' ע"ז כז א ד"ה וכי; עי' הלק"ט למרדכי רמז תתקמט. ועי' סה"ת סי' קצב, ראיה לצד זה.
  277. עי' הלק"ט לרא"ש הל' ס"ת סי' ד. ועי' סה"ת שם, ראיה לצד זה.
  278. סה"ת שם.
  279. עי' שו"ע יו"ד רעו ב.
  280. ציון 49 ואילך.
  281. מנחת שי בראשית לא נג, בשם העתק של ר"מ הסופר בשם רבותיו.