אנציקלופדיה תלמודית:תרגום

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - העתקת תורה, נביאים* וכתובים*, בלשון אחרת.

מהותו

המילה תרגום תורֶה על העתקה ללשון אחרת, אם העתקה מילה במילה או העתה חופשית, והיא הרחבת הדברים וקיצורם לפי סגולות השפה אשר אליה יועתק הענין[1].

בערך דלהלן ידונו מיני התרגומים המצויים בידינו.

על כך שמימות עזרא נהגו שיהא מתורגמן* מתרגם לעם את קריאת-התורה*, ההפטרה* ומגילת אסתר, ע"ע מתורגמן. ושם, על דיני המתורגמן. על דיני תרגום ההפטרה, ע"ע הפטרה: התרגום. על דיני תרגום מגילת אסתר, ע"ע מקרא מגילה. על דיני תרגום קריאת התורה, ע"ע קריאת התורה: התרגום.

תרגום התורה לארמית

תרגום של תורה - לארמית[2] - אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע[3], כאשר לימדו אותו כך לימדוהו לאחרים[4], ויסדו לקרות בו בציבור[5]. ואף על פי שכבר אמרו עזרא[6], שנאמר: ויקראו בַספר בתורת האלהים מפֹרש ושׂוֹם שכל ויבינו במקרא[7], מפֹרש, זה תרגום[8], שהוא פירוש התורה[9], שכן ניתן כתב ולשון על ידי עזרא[10], שחזרה תורה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי[11], שנאמר: וכתב הנִּשְׁתְּוָן כתוב ארמית ומתֻרגם ארמית[12], מכל מקום אמרו אונקלוס הגר, מפני ששכחום וחזרו ויסדום[13], שהתרגום היה בידם מלפני עזרא, ושכחוהו רוב האנשים ובא אונקלוס ויסדו[14], כמו שקיבל מרבו ורבו מרבו[15]. ופירשו גאונים וראשונים שהתרגום בסיני ניתן[16], שאפילו בימי עזרא לא היה התחלתו אלא ששכחום וחזרו ויסדום כמו בימי משה[17], ושוב נשתכח וחזר ויסדו אונקלוס[18], שקיבל מר' אליעזר ור' יהושע, שקבלתם היתה איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום מפי הגבורה[19].

בפירוש נתינת התרגום בסיני, נחלקו אחרונים: א) יש מפרשים שפירוש התרגום ומה שהוסיף על המקרא ניתן בסיני[20], שראינו שהוסיף על המקרא יסודות בעיקרי האמונה, וכן קבע בתרגומו כמה הלכות מסיני בענייני ופירושי המצוות, ואותם הוספות וביאורים לא מעצמו אמרם, רק שמקובלים מסיני, אלא שאונקלוס קבעם בסדר נאה בלשון המדובר אז, אחר שנשכח בימי עזרא, אבל הלכות אלו ופירושים אלו מקובלות בעל פה מסיני, ובימי עזרא הנהיגו לשון ארמי בהוספות אלו, ואונקלוס יסדם מחדש[21], אבל לשון התרגום לא ניתן בסיני[22], כי עזרא לא הוסיף הפירוש ויסודי האמונה אשר היו נמצאים בתרגומו, מדעתו, כי אין נביא רשאי לחדש דבר מדעתו, אלא ודאי שגם הם מסיני ניתנו[23]. ב) ויש מפרשים שהתרגום עצמו ניתן בסיני[24], והוא הלכה למשה מסיני[25], שיש לתרגום מעלה מצד לשונו דוקא, והוא הניתן בסיני וברוח הקודש[26], שפירושה של התורה מסיני היה תרגום[27].

יש מהגאונים שכתבו שהתרגום שלנו - תרגום אונקלוס[28] - נשמע מן הנביאים[29].

בטעם שעזרא תרגם התורה לארמית, כתבו ראשונים כי כשיגלו ישראל לבבל כבר הלכו להם עשרת השבטים בחלח וחבור ונשארו מתי מעט, ושינו את לשונם, ונשתכחה התורה מהם, ולפי שהיה לשון ארמי להם יותר מבואר, נתן להם התורה וכתבה בלשון ארמי[30].

תרגום אונקלוס נקרא גם בתלמוד, בגאונים ובראשונים: תרגום שלנו ("תרגום דידן")[31], ובראשונים נקרא אף: תרגום בבלי[32], או בסתם: בבלי[33]. וכתבו אחרונים שהטעם שנקרא כן - לדעתם שאין לשון התרגום מסיני[34] - שעזרא תיקן תרגום כשעלה מבבל[35], ואונקלוס החזירו אחר שנשכח[36], על כל פנים עיקר התרגום מבבל בא[37].

יש מהאחרונים שכתב שאונקלוס פירש הכתוב יותר ממה שהתרגום היה קודם לכן, ולכן נקרא על שמו[38].

תרגום ירושלמי

מלבד תרגום אונקלוס לתורה, מצינו אף תרגום ארץ ישראל[39], שיש בו תוספת אגדות - על תרגום אונקלוס - שהוסיפו חזנים שלהם[40].

יש מהגאונים שכתבו שמימות חכמים הראשונים נאמר, כמו ר' אמי ור' אסי ור' אלעאי ור' אבון ור' אבא ור' יצחק נפחא, או אפילו ר' אבא ור' חנינא האחרונים שהיו בימי רב אשי, גם הוא כתרגום שלנו - תרגום אונקלוס[41] - חשוב, שאילולי כן לא היה נאמר בפני איתני עולם כאלה[42]. ויש מהגאונים שהסתפקו אם מסורת כנ"ל, וכתבו שאם אכן מימות חכמים הראשונים היה נאמר בציבור, חשוב כתרגום שלנו[43]. וכתבו ראשונים שמותר לומר תרגום זה בבית הכנסת - בשעת קריאת-התורה*[44] - מפני שפירוש הוא[45].

תרגום זה נקרא לרוב בראשונים: תרגום ירושלמי[46], וכתבו אחרונים שהוא שאנו קוראים בלשון המוני תרגום יונתן בן עוזיאל[47] - וטעות הוא - שהוא לא תרגם התורה אלא הנביאים בלבד[48].

ביחס שבין תרגום זה לתרגום אונקלוס כתבו גאונים, שתרגום זה שאמרו חכמים זה שיש בידינו - תרגום אונקלוס[49] - אבל שאר תרגומים אין בהם קדושה כתרגום זה[50], וענין גדול עשה הקדוש ברוך הוא באונקלוס הגר על שנעשה התרגום על ידו[51].

כשקורא הפרשה שנים-מקרא-ואחד-תרגום*, אם במקום שאונקלוס אינו מתרגם צריך לקרוא התרגום הירושלמי, ע"ע שנים מקרא ואחד תרגום.

תרגום הנביאים לארמית

תרגום של נביאים*, יונתן בן עוזיאל אמרו - כמו שהיתה מסורת בידם של חכמים[52] - ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה - שכיון שכתב תרגום הכתוב, לא מסרו נפשם ללמוד אותם כפי שעשו תחילה[53] - יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם, עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגיליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפניך, שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל[54], לפרש מקראות הסתומים[55].

תרגום זה, יש מהאחרונים שכתבו שהוא הלכה למשה מסיני[56]. ויש מהאחרונים שכתב שיונתן בן עוזיאל פירש הכתוב יותר ממה שהתרגום היה קודם לכן, ולכן נקרא על שמו[57].

יש מהראשונים הקוראים לתרגום יונתן בן עוזיאל: תרגום שלנו ("תרגום דידן")[58].

יש מהראשונים שציטטו אף "תרגום ירושלמי" לנביאים[59].

תרגום הכתובים לארמית

יונתן בן עוזיאל ביקש לגלות תרגום של כתובים*, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך[60], שנמנע מן השמים לגלותו[61], משום שיש בו - בספר דניאל[62]. ויש מהראשונים המפרש: בכתוב בתהלים: ימלֹך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה[63] - קץ משיח[64], וכיון שלא יכול לתרגם את הכל, לא רצה לתרגם מקצתו[65]. ומכל מקום כתבו ראשונים שמצוי תרגום של כתובים[66], ואחד התנאים שלאחר יונתן בן עוזיאל תרגמו[67], שכן שנינו: בהלל* ובמגילה - מגילת-אסתר*[68] - אפילו עשרה קוראים ועשרה מתרגמים[69], וכן אמרו שלפני רבן גמליאל הזקן היה מונח ספר איוב תרגום וציוה לשקעו תחת הנדבך[70], וכן שנינו בתוספתא שיש תרגום למגילת אסתר[71]. וכתבו ראשונים שאותו תנא שתרגם את הכתובים לא תרגם ספר דניאל, משום שיש בו קץ משיח[72]. ויש מהראשונים שכתב שעקילס תרגם הכתובים[73]. וכתבו ראשונים שטעות ביד האומרים שתרגום של כתובים רב יוסף עשאו[74]. ויש מהאחרונים שכתב שתרגום זה רב יוסף עשאו[75]. ויש מהגאונים החולקים על כל זה וכתבו שאין תרגום הכתובים המצוי אלא תרגום של הדיוטות[76]. ויש מהראשונים שכתבו שאין תרגום לכתובים[77]. ויש מהאחרונים שכתב - לשיטתו שיונתן בן עוזיאל פירש הכתוב בנביאים יותר ממה שהתרגום היה קודם לכן[78] - שהיה תרגום של כתובים קודם ליונתן בן עוזיאל, ולא רצה השם יתברך שיפרש יותר עליו[79].

תרגום של כתובים, כתבו אחרונים שאינו הלכה למשה, אלא לפרש העניינים כפי הסברא[80].

רבן גמליאל הזקן ציוה לשקע ספר איוב תרגום תחת הנדבך[81], וכן רבן גמליאל בריבי ציוה לגונזו[82], וביארו ראשונים שלדעתם לא ניתנה רשות לתרגם הכתובים[83].

לחלקים העבריים של דניאל ועזרא לא נשתמר בידינו תרגום לארמית[84].

תרגום חמש מגילות לארמית

ביחוד כתבו גאונים לגבי מגילת אסתר, שיש בבבל תרגום אסתר כמה גוונים משונים זה מזה, אחד יש בו תוספת הרבה ומדרשות ואחד אין בו[85]. ויש מהראשונים שהזכירו שני תרגומים למגילת אסתר: "תרגום של מגילה"[86] ו"תרגום ירושלמי" של מגילת אסתר[87].

יש מהאחרונים שכתב, שחמש מגילות, אף על פי שהם מן הכתובים קבלה בידינו כי יונתן בן עוזיאל תרגמם[88], וצידד - לסוברים שחשש התרגום היה משום הכתוב בתהלים[89] - שתרגם גם כן איוב ומשלי[90].

על תרגום רות, דנו ביחוד אחרונים אם מחברו היה צדוקי[91].

היחס שבין התרגומים הארמיים

ביחס שבין תרגום התורה לתרגום הנביאים כתבו גאונים שאין מעלה לתרגום של תורה על תרגום של נביאים, אלא כדי מה שיש מן המעלה לתורה גופה על הנביאים גופם[92]. וביחס שבין תרגום התורה לתרגום הכתובים, כתבו ראשונים שתרגום התורה גדול[93]. וכן כתבו אחרונים שתרגום של תורה ושל נביאים הוא הלכה למשה מסיני, אבל תרגום של כתובים אינו הלכה למשה, אלא לפרש הענינים כפי הסברא[94].

תרגום התנ"ך ליוונית

מלבד תרגומי התורה לארמית, מצינו שני תרגומים יווניים שנזכרו בדברי חז"ל:

א) מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים, והכניסם בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסם ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם - ביוונית[95], ואנס אותם לכך[96] - נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעת אחת[97]. ובשמונה בטבת נכתב תורה בימי תלמי המלך יוונית[98], והחושך בא לעולם שלושה ימים[99].

ב) עקילס - ויש שנקרא: עקילוס[100] - הגר תרגם התורה - ליוונית[101] - לפני ר' אליעזר ולפני ר' יהושע[102], וקילסו אותו ואמרו לו: יפיפית מבני אדם[103], ועקילס אינו אונקלוס[104]. מצינו בדברי חז"ל ציטוטים מתרגומו של עקילס אף לספר ישעיהו[105], יחזקאל[106], תהלים[107] ומשלי[108], ואף ציטוט מתרגומו לחלקים הארמיים של ספר דניאל[109].

הערות שוליים

  1. נתינה לגר הקדמה כללית פ"א, ע"פ בראשית מב כג ותרגום אונקלוס שם (ע"ע מתורגמן).
  2. מאור עינים אמרי בינה פמ"ה.
  3. ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא במגילה ג א. ועי' ירו' שבציון 102.
  4. ר"ח שם.
  5. ע"ע קריאת התורה: התרגום. עי' ר"ח שם.
  6. עי' גמ' שם.
  7. נחמיה ח ח.
  8. רב איקא בר אבין אמר רב חננאל בגמ' שם ונדרים לז ב.
  9. מאירי נדרים שם; עי' ר"ן שם ד"ה מפורש.
  10. עי' ר' יוסי בברייתא בירו' מגילה פ"א ה"ט.
  11. עי' מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בסנהדרין כא ב.
  12. עזרא ד ז. עי' ירו' שם. וצ"ב הראיה מהאגרת שנכתבה שם על התורה.
  13. עי' מגילה שם.
  14. ר"ח שם.
  15. ר"י מלוניל קדושין מט א (כ ב בדפי הרי"ף).
  16. כ"מ מסדר"ע ח"ב סי' לא, בשם רב נטרונאי: הא למדת שמצוה מן התורה לתרגם; רש"י קדושין מט א ד"ה הרי זה מחרף; סמ"ג עשין יט, בשם רב עמרם בשם רב נטרונאי, והובא בהגמ"י תפילה פי"ג הכ"ג וב"י או"ח סי' רפה.
  17. עי' ס' היוחסין מאמר א א"ב אות ג.
  18. עי' רש"י שם.
  19. מזרחי שמות כא כח. על זמן כתיבת תרגום אונקלוס, עי' נתינה לגר שם הערה ו, ועי' חי' הר"ן שבציון 30.
  20. עי' שו"ת הרמ"א סי' קל, בשם מהר"ר יהודה ש"ן (עי' שו"ת הרמ"א סי' קכח); עי' ריש אגרת בקורת למהר"ץ חיות; נתינה לגר הקדמה כללית פ"א הערה ד.
  21. אגרת בקורת שם.
  22. שו"ת הרמ"א סי' קל, בשם מהר"ר יהודה ש"ן; עי' אגרת בקורת שם; עי' נתינה לגר שם.
  23. נתינה לגר שם.
  24. עי' רמ"א שבציון 26; עי' מהרש"א שבציון 27; עי' הלק"ט שבציון הבא.
  25. שו"ת הלק"ט ח"ב סי' קע.
  26. שו"ת הרמ"א שם.
  27. עי' מהרש"א מגילה ג א.
  28. עי' ציון 31.
  29. תג"ה סי' רמח.
  30. חי' הר"ן סנהדרין כא ב.
  31. עי' קדושין מט א, ור"י מלוניל שם (כ ב) ונמוק"י שם ור"ח בן שמואל (בשיטת הקדמונים) שם, ורמב"ם אישות פ"ח ה"ד וטוש"ע אה"ע לח כה; עי' תג"ה סי' טו ורמח; ר"ש כלים פ"י מ"ב; עי' תוס' זבחים סב ב ד"ה שיתין; עי' רמב"ן שבת קטו א ומלחמות לרמב"ן שם (מב ב).
  32. עי' ס' הערוך ע' אבוב; עי' הוספות ר' שמעיה לרש"י עה"ת בכ"י לייפציג במדבר ד טו ויח א; עי' תוס' מנחות מד א ד"ה כל; עי' או"ז ח"ב סי' תיא.
  33. עי' הוספות ר' שמעיה לרש"י שם במדבר יב י וטז טו; גליון כ"י לייפציג במדבר ח טז.
  34. עי' ציון 20 ואילך.
  35. מהר"ץ חיות מגילה כא ב, ע"פ גמ' שבציון 6 ואילך.
  36. עי' ציון 13 ואילך.
  37. מהר"ץ חיות שם.
  38. ס' יוחסין מאמר א' ע' רבן גמליאל הזקן.
  39. עי' תג"ה סי' טו וסי' רמח; עי' פי' רב האי מכשירין פ"א מ"ד; עי' ר"ח ב"מ כה א; עי' ר"א אב"ד (בשיטת הקדמונים) ב"ב צט א ורשב"ם שם ד"ה ודלמא שלחופי, בשמו; עי' רי"ף ב"מ שם (יג ב).
  40. ס' העיתים סי' קעה: הגדות.
  41. עי' ציון 31.
  42. תג"ה סי' טו.
  43. עי' תשו' רב שרירא ורב האי בתג"ה סי' רמח.
  44. ע"ע קריאת התורה: התרגום.
  45. ס' העיתים שם, שכן אמרו.
  46. עי' רש"י יחזקאל כז יז (ועי' מהד' מקראות גדולות הכתר, שהוא מהוספות ר' שמעיה); עי' ס' הערוך ע' אבוב וע' אשן וע' עקל, ועוד; עי' ר"י קרא שופטים ה כח; עי' שכל טוב שמות ט לא; עי' רשב"ם ויקרא יא כח; עי' ראב"ע ויקרא כו ב; עי' ר"י בכור שור במדבר יב ז; עי' רד"ק בראשית א ה ויא ויד וב ח וישעיהו טו א ונד יב ותהלים פ יד, ועוד; עי' ריב"א שמות יט יג; עי' ר"ש כלים פ"י מ"ב; עי' תוס' ברכות ח ב ד"ה ואפילו; עי' דעת זקנים מבעה"ת דברים כו יז; עי' הדר זקנים בראשית כז יז ושמות לג ד ובמדבר כב ז; עי' מושב זקנים שמות כ יג וויקרא כד י וכו א ודברים כד ה; עי' פענח רזא בראשית ד ד ושמות כ יב; עי' רמב"ן בראשית ל כ; עי' מדה"ג שם כג טז; עי' עמר נקא ויקרא כה מז; ועוד.
  47. מוסף הערוך ע' אשן, והובא במרה"מ (חעלמא) מאכ"א פ"א ה"ח.
  48. עי' ציונים 52 ואילך, 60 ואילך. עי' מוסף הערוך שם, והובא במרה"מ שם.
  49. עי' תשו' רב שר שלום שבציון 49.
  50. תשו' רב שר שלום בתשוה"ג שע"ת סי' של.
  51. תשו' רב שר שלום שם, שכן שמע מפי חכמים קדמונים.
  52. ר"ח מגילה ג א.
  53. תוס' רי"ד שם. ועי' גמ' שם, בטעם שעל תרגום התורה לארמית לא הזדעזעה הארץ.
  54. ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא בגמ' שם.
  55. רש"י שם ד"ה שלא ירבו מחלוקת.
  56. שו"ת הלק"ט ח"ב סי' קע.
  57. ס' יוחסין מאמר א' ע' רבן גמליאל הזקן.
  58. עי' רמב"ן שבת קטו א ומלחמות לרמב"ן שם (מב ב).
  59. עי' רד"ק יחזקאל א ג וה א.
  60. ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא במגילה ג א.
  61. ר"ח שם.
  62. רש"י שם ד"ה קץ משיח; עי' רשב"א שם ג א וכא ב.
  63. תהלים קמו י. אבודרהם ובא לציון, שכן שמע בשם הרא"ש שקבלה בידו.
  64. גמ' שם.
  65. רשב"א שם.
  66. עי' תוס' שבת קטו א ד"ה ובידו ומגילה כא ב ד"ה ובמגילה; עי' רשב"א שם ג א וכא ב; עי' ריטב"א שם ג א.
  67. עי' תוס' שם ושם; רשב"א מגילה שם ג א; עי' רשב"א שם כא ב; עי' ריטב"א שם ג א.
  68. ע"ע מקרא מגילה.
  69. ברייתא בגמ' שם כא ב, לגירסתנו, וגי' ר"ח שם והראשונים דלהלן (ועי' רש"י שם ד"ה ועשרה מתרגמין והג' הב"ח שם סק"א, שי"ג בע"א, ועי' תוס' מגילה שם). תוס' שם ושבת שם; רשב"א מגילה ג א; ריטב"א שם.
  70. עי' ברייתא שבציון 81. עי' תוס' שבת שם; עי' רשב"א מגילה שם; עי' ריטב"א שם.
  71. עי' תוספ' מגילה פ"ג. עי' רשב"א שם כא ב.
  72. עי' רשב"א שם ג א.
  73. עי' ס' המנהגות לרא"ש מלוניל (יד ב).
  74. תוס' שבת שם.
  75. שו"ת הלק"ט ח"ב סי' קע. ועי' ס' תרגום כתובים (חורגין).
  76. עי' תשו' רב האי באוצה"ג מגילה התשובות סי' ז.
  77. רש"י מגילה כא ב ד"ה ועשרה (עי' ס' היוחסין מאמר א א"ב אות ג, שנ' שפי' כפשוטו, ועי' תוס' שם ד"ה ובמגילה, שנ' קצת שפי' בע"א); אבודרהם נפילת אפים.
  78. עי' ציון 57.
  79. ס' יוחסין מאמר א' ע' רבן גמליאל הזקן.
  80. שו"ת הלק"ט ח"ב סי' קע.
  81. עי' ר' יוסי בשם ר' חלפתא בברייתא שבת קטו א.
  82. עי' ר' יוסי בברייתא שם.
  83. עי' ערכי תנאים ואמוראים ע' יוחנן בן הנזוף.
  84. עי' ס' יוחסין מאמר א' ע' רבן גמליאל הזקן: ואני ראיתי תרגום של כתובים חוץ מדניאל ועזרא ודה"י, ובדורות האחרונים נדפס אף התרגום לדה"י.
  85. תשו' רב האי באוצה"ג מגילה התשובות סי' ז. וכן ב' התרגומים המצויים בידינו למגילת אסתר, התרגום הרגיל מקצר באגדה וה"תרגום שני" מאריך בה.
  86. עי' רש"י מגילה יג ב ד"ה זכה.
  87. עי' רש"י דברים ג ד.
  88. ס' יוחסין מאמר א' ע' רבן גמליאל הזקן.
  89. עי' ציון 63.
  90. ס' היוחסין שם: ואולי, ועי' ציון 84, שלא ראה התרגום לדה"י.
  91. ע"ע צדוקים. עי' לשכת סופרים אה"ע סי' יז ס"ק מג, בשם החת"ס, וסותר לדרשות חת"ס דלהלן, וצ"ב; עי' דרשות חת"ס למגילת רות ד"ה בתרגום, וסותר ללשכת סופרים דלעיל בשמו, וצ"ב.
  92. תשו' רב האי באוצה"ג מגילה התשובות סי' ז, והובא חלק זה מהתשובה בתשוה"ג (ליק) סי' צג וס' העיתים סי' קפז.
  93. עי' ס' המנהגות לרא"ש מלוניל (יד ב), שכך שמע.
  94. שו"ת הלק"ט ח"ב סי' קע.
  95. עי' ר' יהודה בברייתא מגילה ט א: אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בס"ת ומשום מעשה דתלמי המלך.
  96. עי' בסליחה לי' בטבת אזכרה מצוק אשר קראני (נד' בסדורי האשכנזים): ומלך יון אנסני לכתוב דת יונית.
  97. ברייתא ב' בגמ' שם.
  98. מגילת תענית מאמר אחרון. וע"ע מגילת תענית ציון 275.
  99. מגילת תענית שם; עי' סדור רס"ג עמ' שלה.
  100. בר"ר פמ"ו סי' ג.
  101. עי' ירו' שבציון 109; מאור עינים אמרי בינה פמ"ה, ע"פ בר"ר פמ"ו שם וויק"ר שם.
  102. ר' ירמיה בשם ר' חייה בר בא בירו' מגילה פ"א ה"ט: תירגם עקילס הגר. ועי' גמ' שבציון 3.
  103. תהלים מה ג. ר' ירמיה בשם ר' חייה בר בא בירו' שם. ועי' מאור עינים שם.
  104. מאור עינים שם; שו"ת הלק"ט ח"ב סי' קע.
  105. עי' ירו' שבת פ"ו ה"ד.
  106. עי' בר"ר פכ"א סי' א.
  107. עי' ירו' יומא פ"ג ה"ח.
  108. עי' בר"ר פצ"ג סי' ג; עי' ויק"ר פל"ג סי' א.
  109. עי' ירו' שם: תרגם עקילס לקבל נברשתא (דניאל ה ה) לקבל למפרס.