אלול

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף חודש אלול)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלול הוא החודש האחרון בשנה מתשרי והשישי מניסן.

חודש אלול תמיד בן 29 יום.


מנהגי החודש[עריכה]

סליחות[עריכה]

ערך מורחב - סליחות

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש אלול הינם ימי רצון המיוחדים לעשיית תשובה. כידוע, שיבר משה את לוחות הברית, שניתנו לו בהר סיני, כאשר ירד מן ההר וחזה שבני ישראל סוגדים לעגל הזהב. מאורע זה התרחש בשבעה עשר בתמוז. בראש חודש אלול נצטווה משה לעלות בשנית ההרה כדי לקבל את לוחות הברית השניים, לאחר שהקב"ה נתרצה להפצרות משה למחול לעם ישראל על חטא כבד זה. גם שהות זו בהר, שהחלה בראש חודש אלול, ארכה ארבעים יום. היא נסתיימה איפוא בעשירי בתשרי, הוא יום הכיפורים, וביום זה: "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". בני ישראל נהגו בכל אותם הימים בצום ובתענית עד שביום הכיפורים סלח להם ה'. ימים אלו שתחילתם בראש חודש אלול נקבעו לדורות כימי רצון ורחמים. ימים אלו משמשים כהכנה לעשרת ימי תשובה, שהינם ימי דין ומשפט. מרבים בהם במעשים טובים, במתן צדקה ובעריכת חשבון הנפש.

הספרדים והתימנים נוהגים לקום באשמורת ולומר סליחות החל מב' אלול, מפני שמשה עלה להר סיני לקבל לוחות שניים בתאריך זה (40 יום לפני יום הכיפורים).

האשכנזים מתחילים לומר סליחות החל ממוצאי שבת הקרובה לראש השנה, אלא אם חל ראש השנה בימים שני או שלישי, שבמקרה זה מתחילים במוצאי שבת של השבוע הקודם, מפני שהסליחות הם כדי לבקר את האדם מכל מום לקראת הימים הנוראים, והדין הוא שיש לבקר את הבהמה המועמדת לקרבן 4 ימים לפני ההקרבה.

לדוד ה' ותקיעת שופר[עריכה]

ערך מורחב - לדוד ה' אורי וישעי

האשכנזים מתחילים להוסיף אחרי התפילה את מזמור כ"ז בתהילים - "לדוד ה' אורי וישעי", לאחר תקיעה בשופר תשר"ת. יש נוהגים לתקוע בעת אמירת שלוש עשרה מידות שבסליחות. בכוחו של השופר להחריד את לב השומעים ולעוררם לחזרה בתשובה, כמאמר הנביא עמוס: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו".

מזמור כ"ז בתהילים עוסק באמונה ובבטחון בישועת ה' ורמוזים בו ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, כמובא במדרש שוחר טוב: "ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות.

רמזי "אלול"[עריכה]

רמזים שונים מצויים באותיות המילה "אלול". בשם האר"י ז"ל מובא שאלול מרומז בפסוק: "ואשר לא צדה והאלקים אינה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה" (שמות כא, יג). פסוק זה עוסק בפרשת ערי מקלט שאליהן נמלטים ההורגים בשוגג. בפסוק מצוי רמז שאלול הוא עת רצון ושה' מקבל את תשובתם של השבים, וכן רמוז בו שגם על החטאים שנעשו בשגגה יש לחזור בתשובה.

שלוש דרכים, מונים מקורותינו, יש בהן כדי להעביר את רוע הגזירה: תשובה, תפילה וצדקה. שלוש דרכים אלו נרמזו בראשי התיבות של חודש אלול: "תשובה" - "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך"; "תפילה" - "אני לדודי ודודי לי"; "צדקה" - "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".


מנהגים נוספים[עריכה]

בחסידות נחגג יום ח"י אלול כיום הולדת הבעש"ט ובחב"ד אף כיום הולדת מייסד חסידות חב"ד, ר' שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא (המכונה גם האדמו"ר הזקן"), ע"י התוועדיות.

"זמן אלול"[עריכה]

"זמן אלול" הוא תקופת הלימוד הראשונה בישיבות, המתחיל מראש חודש אלול עד מוצאי יום כיפור.