מיקרופדיה תלמודית:בית דין של כהנים

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - בית דין מיוחד של כהנים שהיו דנים על עניני כהונה

בית דין של כהנים היה קיים במקדש, שהיו דנים על ענייני העבודה שבמקדש. וכמה מקומות מצינו שהוזכר בית דין זה:

קינים

בענין קינים, שהיולדות וכל מחוסרי-כפרה (ראה ערכו) היו מביאים מעות דמי הקנים שהם חייבים, ונותנים לשופר מיוחד, וסומכים על בית דין של כהנים שאין עומדים משם עד שיביאו מהמעות את הקנים, ועל סמך זה אוכלים קדשים לערב, שחזקה אין בית דין של כהנים עומדים מן העזרה עד שיכלו כל מעות שבשופר (עירובין לב א, ופסחים צ ב, ורש"י שם; רמב"ם מחוסרי כפרה א יב).

שעיר לעזאזל

בשעיר לעזאזל ביום הכיפורים לא היו בית דין של כהנים מניחים שישראל יוליכו לעזאזל, אף על פי שכשר לכך, והרגילו לעשות את הכהנים קבע שהם יוליכו אותו (משנה יומא סו א, ורש"י שם ד"ה אלא. וברמב"ם עבודת יום הכיפורים ג ז כתב: כהנים גדולים).

יחוסי כהנים

את יחוסם של הכהנים היו בודקים בית דין של כהנים כשהיו יושבים אחורי בית הפרוכת (ראה ערכו), שנאמר: וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת (במדבר יח ז), מכאן היה ר' אלעזר הקפר אומר כל דבר המזבח לא יהיה אלא בך ובבניך; וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת, מכאן אמרו מקום היה אחורי בית לפרוכת ששם בודקים יחוסי כהונה (ספרי קטז), ופירשו ש"בך ובבניך" היינו בית דין של כהנים שהיו בודקים יחוסי כהונה (זרע אברהם לספרי שם. וראה פירוש רבנו הלל שם); ויש שכתבו שדרשת ר' אלעזר הקפר היא שבית דין של כהנים צריכים להשגיח שלא ייעשה שום דבר השייך למזבח רק על ידי כהנים ולא על ידי זרים (מלבי"ם במדבר שם).

ספר תורה של המלך

ספר התורה של המלך (ראה ערך מלך, וערך ספר תורה) היו מגיהים אותו בבית דין של כהנים, ובבית דין של לוים, ובבית דין של ישראל (תוספתא סנהדרין ד ז).

כתובת בתולה בת כהן

לכתובת בתולה בת כהן היו בית דין של כהנים גובים ארבע מאות זוז, במקום מאתים שיש לבת ישראל בכתובתה (משנה כתובות יב א. וראה ערך כתובה).

בתי דין בערי הכהנים

כתבו ראשונים שבערי הכהנים היו בתי דינים של עשרים ושלשה, כדרך שהיו קובעים בית דין של ישראל עשרים ושלשה בכל עיר ועיר (שיטה מקובצת כתובות שם, בשם ליקוטי גאונים. וראה ערך בית דין: דרגותיהם)[2].

הערות שוליים

  1. ג, עמוד קפא1 – קפא2.
  2. על קבלת עדות על ידי הכהנים בנוגע לקידוש החודש ראה משנה ראש השנה כב א. וראה משנה יומא יח ב: מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה. וראה זבחים פח א בסכין המטרפת: נמנו עליה כהנים וכו'.