מיקרופדיה תלמודית:ברכות גאולה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

ברכות גאולה

הגדרה[1] - ברכה שמברכים על גאולת ישראל

שלש ברכות מברכים על גאולת ישראל הנקראות בשם "גאולה":

בקריאת שמע (ברכות ד ב, ט ב), בתפילה (מגילה יז ב), ובליל הסדר של פסח (משנה פסחים קטז ב, ורשב"ם ד"ה וחותם).

בקריאת שמע

בקריאת שמע, זוהי הברכה שלאחר קריאת שמע, בין של שחרית ובין של ערבית, אלא שבשחרית הברכה פותחת ב'אמת ויציב' וכו' (ברכות יב א; טוש"ע אורח חיים סו י), ותיקנוה על שגאלנו ממצרים והעבירנו בים ושיקע צרינו בתוכו (רש"י ברכות יב א ד"ה שנאמר; טור אורח חיים סו); ובערבית פותחת ב'אמת ואמונה' (ברכות יב א; טוש"ע שם), ותיקנוה על אמונתינו בגאולה של עתיד, או על אמונתנו שישיב לנו נשמותינו שאנו מפקידים בידו בכל לילה (טור סו).

חתימת ברכה זו היא: 'ברוך אתה ה' גאל ישראל' (טור או"ח רלו), ואם טעה וסיים 'גואל ישראל' – אינו חוזר (ט"ז סו סק"ו)[2].

בתפילה

בתפלה, זוהי הברכה השביעית שבתפילת שמונה עשרה (מגילה יז ב, ורש"י; טור קטז). ותיקנוה אחר ברכת סלח לנו (ראה ערך שמנה עשרה) לפי שכתוב: הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי (תהלים קג ג,ד), ואף על פי שבכתוב רפואה מפסקת בין סליחה לגאולה, קבעו בתפילה גאולה מיד אחר סליחה, כדי שתהיה גאולה הברכה השביעית, שלפי שעתידים להיגאל בשביעית - שבשנה שביעית לשמיטה מלחמות, ובמוצאי שביעית בן דוד בא, והמלחמה היא התחלת הגאולה - לפיכך קבעו לברכת גאולה בשביעית (מגילה שם; טור שם). ויש מי שכתב שנכון לומר תיכף לסליחה גאולה (טור שם). ובאגדה אמרו שתקנו י"ח הברכות על סדר העולם, וכשאמר הקב"ה לישראל במצרים וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם (שמות ו ו), אמרו גואל ישראל (שבלי הלקט, הובא בבית יוסף קיב).

יש מהראשונים שכתב שגאולה זו שבתפילה אינה גאולה מהגלות, אלא זוהי בקשה שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד (רש"י מגילה שם), וכן כתבו ראשונים שש ברכות הראשונות של ברכות האמצעיות (ראה ערך שמנה עשרה) וגאולה בכללן, הן באדם עצמו ובצרכי היחיד (אבודרהם תפלות של חול, בשם ריב"א).

פתיחת הברכה היא: 'ראה נא בענינו' וכו' (סדר התפלות שברמב"ם; סידור הרב; מגן אברהם קטז סק"א ועוד), או ראה בענינו, בלי 'נא' (סדר רב עמרם השלם ח"א עמוד 142; שו"ת מהרש"ל סד; סידור הגר"א ועוד).

יש מדקדקים שלא לומר גאולה "שלמה" (סידור הרב; צלותא דאברהם; דרכי חיים ושלום אות קסא), כי ברכה זו מכוונת לגאולה מהגלות (רש"י לעיל)[3], ומאותו טעם יש מפקפקים אם לומר "מהרה" בברכה זו (ראה אוצר התפילה של האנציקלופדיה התלמודית, עמ' 50)

במנין התיבות בברכה זו רבו הדעות (ראה אוצר התפילה שם)[4].

חתימת הברכה היא: 'ברוך אתה ה' גואל ישראל' - ולא: 'גאל ישראל' - לפי שזוהי בקשת רחמים על העתיד (פסחים קיז ב, ורשב"ם ד"ה דצלותא).

בליל פסח

ברכת גאולה של ליל פסח היא הברכה שאומרים בסיום ספור יציאת מצרים ("הגדה") (משנה פסחים קטז ב).

פתיחתה היא לדברי הכל ב'ברוך אתה וכו' אשר גאלנו' (ירושלמי ברכות א ה).

בחתימתה נחלקו תנאים: ר' טרפון אומר 'אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים', ולא היה חותם 'ברוך אתה ה' גאל ישראל'; ור' עקיבא אומר: 'כן ה' אלהינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך וכו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל' (משנה פסחים שם). הלכה כר' עקיבא (רשב"ם ותוספות שם; רמב"ם חמץ ומצה ח ו; טוש"ע אורח חיים תעג ז)[5].

חותמים בלשון עבר: 'גאל ישראל' ולא: 'גואל ישראל' (גמ' שם קיז ב), לפי שמספר ומשבח על גאולת ישראל שעברה (רשב"ם שם ד"ה והלל).

הערות שוליים

  1. ה, טור מג – מו.
  2. על פרטי דיני ברכת גאולה שבקריאת שמע ועל סמיכת גאולה לתפלה, ראה ערך ברכות קריאת שמע.
  3. ובסידור נוסח האר"י אומרים "שלמה", ויש המיישבים זאת גם לשיטת רש"י (שלמי ציבור דף קכה).
  4. ראה ערך ברכות: פתיחה וחתימה, וערך שמונה עשרה, שברכה זו, כשאר הברכות שבתפילת שמונה עשרה, אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה לחברתה.
  5. וראה ערך הגדה של פסח, ושם גם על שאר פרטי הנוסח של ברכה זו.