מיקרופדיה תלמודית:ברכת השיר

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

ברכת השיר

הגדרה[1] - ברכה אחרי השבח לה', הנאמרת על כוס רביעי בליל פסח[2]

מהות הברכה

על כוס רביעי - מארבע-כוסות (ראה ערכו) של ליל הסדר - גומר את ההלל, ואומר ברכת השיר (משנה פסחים קיז ב). ונחלקו אמוראים מהי ברכה זו:

  • יש אומרים שמברך: יהללוך ה' אלהינו (רב יהודה בגמ' שם קיח א), וזוהי הברכה שאומרים אחר הלל בכל זמן שאומרים הלל (רשב"ם שם ד"ה ור' יוחנן), ונקראת ברכת השיר, כלומר ברכת השבח (רשב"ם שם ד"ה יהללוך).
  • ויש אומרים שמברך: נשמת כל חי (רבי יוחנן שם), ונקראת ברכת השיר לפי שאומרים אותה בשבתות אחר פסוקי-דזמרה (תוספות שם ד"ה מאי).

ונחלקו הראשונים בביאור הדעה השניה:

  • יש שנראה מדבריהם שמפרשים שחולקים לחלוטין על הדעה הראשונה, וסוברים שאומרים נשמת לבד, מבלי יהללוך (כן משמע ברא"ש שם י לב, וטור או"ח תפ, בשם הרשב"ם).
  • ויש מפרשים שדעה זו מוסיפה על הדעה הראשונה, וסוברת שבכל זמן שאומרים הלל אומרים יהללוך, ובליל פסח ודאי בא להוסיף עוד ברכה אחרת, והיא ברכת נשמת, ולכן אומרים שתי הברכות (רשב"ם שם ד"ה ור' יוחנן, לגירסתנו; תוספות שם). אלא שמהם סוברים בדעתו שחותם שתי פעמים בברכה, פעם אחת אחר יהללוך, ופעם שניה אחר נשמת (רשב"ם שם), ואין זה בכלל אין חותמים בשתים, שהלל ונשמת אינם דבר אחד, שפעמים אומרים זה בלא זה (ראבי"ה פסחים תקכה); ומהם סוברים שאחר יהללוך אין חותמים בברכה, אלא אחר נשמת לבד, שברכת השיר משמעה ברכה אחת (תוספות שם, בשם רבנו חיים כהן), שאם יברך אחר יהללוך וגם אחר נשמת תהיה הברכה האחרונה לבטלה (הגהות מימוניות חמץ ח ז, בשם תוספות ור"ח כהן; רא"ש שם, בשם ה"ר חיים כהן).

להלכה נחלקו הפוסקים:

  • יש פוסקים כדעה הראשונה (סדר רב עמרם גאון (הרפנס), סדר פסח; רי"ף שם; רמב"ם שם י).
  • יש פוסקים כדעה השניה (רשב"ם שם, לגירסתנו) - שלדעתם באה להוסיף על הראשונה (ראה לעיל) - שיברך יהללוך וגם נשמת (רשב"ם שם; פרדס קלב; ראבי"ה שם).
  • ויש שנסתפקו כמי ההלכה - שלדעתם הדעה השניה חולקת לחלוטין על הראשונה - ופסקו מספק כשניהם, שיברך יהללוך וגם נשמת (רא"ש שם, וטור שם, בשם הרשב"ם).

חתימת יהללוך

לדעה שהברכה היא יהללוך הכל מודים שחותמים: ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות (סדר רב עמרם גאון שם; רשב"ם שם ד"ה יהללוך).

אכן לדעה שיש לומר שתי הברכות, נחלקו ראשונים האם חותמים בברכה זו (ראה לעיל. ראבי"ה שם); או שאומרים יהללוך בלא חתימה, ואחר כך נשמת, וחותמים בה (תוספות שם, בשם רבנו חיים כהן; הגהות מימוניות שם, בשם תוספות ור"ח כהן; רא"ש שם, בשם ה"ר חיים כהן; טור שם, בשם ה"ר חיים כהן, ושכן נהג הרא"ש).

חתימת נשמת

וכן נחלקו ראשונים בחתימת נשמת:

  • יש אומרים שחותמים הבוחר בשירי זמרה וכו' עד חי העולמים, כמו שחותמים תמיד אחר ברכת ישתבח (ראה ערך פסוקי דזמרא. הפרדס שם; סמ"ג עשין מא; כלבו נ; טור או"ח תפו, לסוברים שאומרים נשמת על כוס חמישי).
  • יש אומרים שחותמים ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות (רא"ש שם; טור או"ח תפ ותפו; שבלי הלקט ריח), ואף על פי שחתימת ברכת ישתבח היא הבוחר בשירי זמרה וכו', היינו דוקא כשאומרים אותה אחר פסוקי דזמרה, אבל כאן שעיקר החתימה היא על ההלל צריך לחתום במלך מהולל בתשבחות (ב"ח או"ח תפו ג).
  • ויש שקבעו מתוך ספק בחתימה זו לומר יהללוך אחר נשמת, שמקודם אומר נשמת וישתבח עד החתימה, ואינו חותם, ואומר יהללוך עד חתימת מלך מהולל בתשבחות (בית יוסף שם א, בשם ה"ר מאיר בן ערמאה; שו"ע או"ח תפ א).

מתי אומרים נשמת

להלכה שאומרים בליל הסדר הלל-הגדול (ראה ערכו) על כוס רביעי (ראה ערך הנ"ל), ולדעת רוב הראשונים שאומרים הן יהללוך והן נשמת, נחלקו הדעות:

  • יש אומרים שאומרים נשמת אחר הלל הגדול (רשב"ם שם ד"ה ור' יוחנן; רא"ש שם; טוש"ע או"ח תפ), ויהללוך אומרים אחר הלל, קודם הלל הגדול (כן משמע בחק יעקב שם סק"ד), או אחר נשמת וישתבח (בית יוסף או"ח תפו א, בשם ה"ר מאיר בן ערמאה; שו"ע או"ח תפ א).
  • ויש אומרים שאומרים קודם יהללוך ונשמת וישתבח, ואחר כך הלל הגדול (ראבי"ה פסחים תקכה; מהר"ל מפראג בפירושו על ההגדה).

כוס חמישי

לנוהגים בשתיית כוס חמישי בתורת מצוה או בתורת רשות (ראה ערך ארבע כוסות) נחלקו הדעות:

  • יש אומרים שעל כוס רביעי חותמים ביהללוך, ועל כוס חמישי אומרים הלל הגדול ונשמת, וחותמים עוד הפעם ביהללוך (סדר רב עמרם שם; תשובת רב כהן צדק, בתשובות הגאונים (שערי תשובה) רפו; ראבי"ה שם, בשם רב עמרם גאון; טור או"ח תפא, בשם רב שר שלום ורב כהן צדק ורבינו משה ורב עמרם).
  • יש אומרים שעל הלל שעל כוס רביעי אין חותמים כלל, רק חותמים ביהללוך על כוס חמישי אחר הלל הגדול (טור שם, בשם הרי"ץ גיאת, ובמסקנתו).
  • יש אומרים שבכוס רביעי חותמים ביהללוך, ובכוס חמישי בישתבח עד חי העולמים (פרדס קלג; טור שם, בשם התלמידים שבתשובת הגאונים; מחזור ויטרי (הורוויץ) פסח צז).
  • ויש אומרים שעל כוס רביעי חותמים ביהללוך, ועל כוס חמישי אומרים הלל הגדול בלי חתימה כלל (שלטי גבורים פסחים כו ב מדפי הרי"ף, א, בדעת הרי"ף והרמב"ם; בית יוסף תפא א, בדעת הרמב"ם)[3].

להכניס טבלה

טעה בחתימה

לנוהגים לומר בתחילה יהללוך ללא חתימה, ואחר הלל הגדול לומר נשמת וישתבח עם חתימה, אם טעה וחתם ביהללוך, ישנה ממנהגו ולא יחתום בישתבח (שלחן ערוך הרב או"ח תפ א; משנה ברורה שם סק"ה).

וכן לנוהגים שלא לומר יהללוך לחוד, אלא הלל הגדול ונשמת וישתבח, ובמקום חתימת ישתבח אומרים יהללוך, אם טעה וחתם בישתבח, יאמר אחר כך יהללוך בלא חתימה (שלחן ערוך הרב שם; משנה ברורה שם סק"ד).

הערות שוליים

  1. ד, טור' תריג-תרטו.
  2. על ברכת ברוך שאמר וברכת ישתבח ראה ערך פסוקי דזמרה.
  3. בטעם הדבר שברכת יהללוך אינה פותחת בברוך, ראה ערך ברכות.