מיקרופדיה תלמודית:דבר שהיה בכלל ויצא מהכלל לטעון טען אחר שלא כענינו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - דבר בתורה הנכלל בסוג דברים הדומים לו, והוזכר בתורה באופן מיוחד שהוא שונה מהכלל גם בעניינו וגם בדיניו, יצא לגמרי מהכלל[2]

בין שלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן, נמנית המידה: כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לטעון טען אחר שלא כעניינו, יצא להקל ולהחמיר (תורת כהנים, ברייתא דרבי ישמעאל), ופירושה, שדבר הכלול עם עוד כמה דברים בכלל אחד, ויצא ממנו בפרשה מיוחדת לידון באופן שהוא שונה מהכלל גם במהותו וגם בדינו, אנו אומרים שיצא לגמרי מהכלל - לא נקל עליו מקולות הכלל, ולא נחמיר עליו מחומרות הכלל (מידות אהרן יב).

כגון בנגעי הראש והזקן (ראה ערך נתק) - נאמר: וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן (ויקרא יג כט), והלא הראש והזקן בכלל עור ובשר היו, וכשיצאו מן הכלל טענו טען אחר שלא כעניינו (תורת כהנים שם), שהנגעים הללו משונים לגמרי מנגעי עור, שנגעי עור במקום בשר, ונגעי ראש וזקן במקום שער; נגעי עור מטמאים בארבע מראות הנגעים, ונגעי ראש וזקן אינם מטמאים בארבע המראות, לא למעלה מהם ולא למטה מהם (פירוש הראב"ד שם; מדות אהרן שם), ולכן יצא להקל ולהחמיר (תורת כהנים שם), שלא נחמיר עליו בחומרי הכלל לדונו בטומאת שער לבן או מחיה, ולא בקולות הכלל שלא יטמא בשער צהוב (תורת כהנים שם, לפי פירוש הראב"ד שם).

הערות שוליים

  1. ו, טור' תשלו-תשלח.
  2. מידה זו נבדלת ממידת דבר-שהיה-בכלל-ויצא-מהכלל-לטעון-טען-אחר-שהוא-כענינו הוא, שהטען שהוא כענינו פירושו שיצא מהכלל רק בדין אחד, ובשאר הדברים דומה לכלל, ואף במהותו לא נשתנה מהכלל, מה שאין כן כאן (כן משמע ממדות אהרן יא).