מיקרופדיה תלמודית:ליטרא

הגדרת הערך - שם משקל, בתורת שיעור בענייני הלכה.

ליטרא היא שם משקל (כן משמע מספרי תצא רצד, ותוספתא כלים (צוקרמאנדל) בבא מציעא ב טז, ועוד) שנזכר הרבה במשנה (תרומות ד י) ובתלמוד (עירובין כט א, ותענית ל א, וכתובות סז ב, ועוד).

במובן אחר נזכרה ליטרא בתורת שם של מטבע (כן משמע מבכורות נ א); ויש סוברים שפעמים שנזכרה ליטרא בתורת שם של מידת נפח (מרכבת המשנה עירובין א יב, בדעת הרמב"ם שם; תפארת ישראל בכורות ה ג, בדעת הירושלמי תרומות י ה).

בדברי הראשונים והפוסקים נזכר השם ליטרא על מטבעות ומשקלות שונים שנהגו בימיהם, כל אחד על פי מקומו וזמנו, ואינם שוים לליטרא של חז"ל (ראה ערך מלין (שפטל), ליטרא, ומדות ושיעורי תורה עמ' תסד ואילך).

בהלכה

משקל ליטרא נזכר בהלכה בתורת שיעור לעניין מספר דברים:

• המבייש תלמיד חכם, קונסים אותו לתת ליטרא זהב (רמב"ם תלמוד תורה ו יב, ושו"ת הרשב"א א תעה, על פי ירושלמי בבא קמא ח ו).

• שיעור מזון שתי סעודות בערובי-תחומין (ראה ערכו) ושתופי-מבואות (ראה ערכו), שהמערב והמשתתף בירק שיעורו ליטרא ירק (עירובין כט א; רמב"ם עירובין א יא, ושם ו ז; טוש"ע או"ח שפו ו, ושם תט ז).

• בנתינת מעשר-עני (ראה ערכו), שאין פוחתים לעני בגורן משיעור מזון שתי סעודות (ראה ערך מעשר עני), והנותן ירק נותן משקל ליטרא (כן משמע מהגמ' שם, ורש"י ד"ה ר' שמעון בן אלעזר; ירושלמי פאה ח ד; רמב"ם מתנות עניים ו ח).

• שיעור "תרטימר" בשר שנאמר בבן-סורר-ומורה (ראה ערכו), שלהלכה אינו חייב עד שיאכל תרטימר בשר (ראה ערך הנ"ל), דהיינו חצי ליטרא (ירושלמי סנהדרין ח ב).

משקלו

משקל הליטרא הינו מאה דינר (ראה ערכו) כסף (ירושלמי תרומות י ה, לפי ערוך, לטר, ורא"ש חולין ז לג; רש"י שמות כה לט; רשב"ם בבא בתרא קנ א ד"ה חמש רחלות; העתים עה-עו שכן כתב בתחילה הרי"ף, ולאחר מכן מחקו; השרשים לרד"ק, מנה), וכן המטבע ליטרא (ראה לעיל) הינו מאה דינר (רש"י בכורות נ א ד"ה ליטרין; רד"ק מלכים א י יז); ויש מהראשונים הסובר שהוא משקל תשעים ושש דינרים (כן משמע מרבנו גרשום חולין פד א); ויש מהראשונים הסובר שהוא משקל שלשים וחמשה דינרים (רמב"ם עירובין א יב, ומתנות עניים ו ח, וחובל ג ה); ויש מהאחרונים הסובר שהוא משקל שלשים וששה דינרים (סמ"ע א ס"ק כג, ופרישה חו"מ תכ סק"ל, בשם ר' מנחם מ"ץ)^[1].

הערות שוליים