רבי אליהו גוטמאכר

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ

הרב אליהו גוטמכרהיה רב ומקובל בפולין, מתומכיה הנלהבים של שיבת ציון. מכונה לעיתים "הרב מגריידיץ" או "הצדיק מגריידיץ".

תולדות חייו[עריכה]

נולד בי"א באב תקנ"ו בעיר בארעק שבפולין, לאביו רבי שלמה ולאמו רחל. למד בתחילה בתלמוד תורה בעירו, ואחר כך עבר לישיבה בראביץ. בשנת תקע"ה הגיע לעיר פוזנא, שהיתה עיר המחוז של בארעק, רבי עקיבא איגר, והקים שם ישיבה. הרב גוטמכר היה מראשוני התלמידים בישיבה, בגיל 19 שנה. כבר אז נחשב לעילוי, ורבי עקיבא איגר קרבו וחיבבו. כשהיה בן 20 התחתן עם טויבא. בעת לימודיו בישיבה, מצא את ספר הזוהר עם הערותיו של רעק"א. הוא החל לעסוק בחכמת הקבלה, והתקרב לחסידות. בשנת תקע"ח נולד בנו בכורו ר' צבי, והוא נאלץ לעסוק ברבנות לפרנסת משפחתו. הוא החל לכהן כרב בעיר פלעשען. בפלעשען יסד ישיבה גדולה ובה למדו כארבע מאות תלמידים. היה נוהג לרשום את מעשיו בפנקס, ומדי יום היה מוכיח את עצמו על מעשיו. בשנת תר"א נבחר לכהן כרבה של העיר גריידיץ. היה בקשרים טובים עם המושלים הגוים שהעריכהו מאד. נפטר בכ"ד בתשרי תרל"ה בגריידיץ.

פעולתו למען ארץ ישראל[עריכה]

היה חבר של הרב צבי הירש קלישר, וכמוהו, גם הוא ראה בעבודת האדמה בארץ ישראל תחילת הגאולה. הוא שלח מכתבים לאישים שונים וגופים שנים ועורר אותם למען זה. בשנת תרכ"ז אף הוציא יחד עם הרב קלישר 'קול קורא' בו הם קוראים להרתם למשימה זו של ישוב ארץ ישראל ותמיכה במתיישבים. רצה מאד בעצמו לעלות לארץ, אלמלא היה אז בגיל מבוגר. הוא ציין ש"אם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שיהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראוים לכך". הרב גוטמכר השתדל להשפיע על גדולי ישראל לפעול למען ישוב הארץ, ביניהם הרב חיים אליעזר וואקס מקאליש, בעל שו"ת נפש חיה. כתב כנגד אותם הרבנים המתנגדים לרעיון העליה לארץ "כי הקליפה גוברת גם בצדיקים היותר גדולים לבטל הטוב הזה". התנגד להקמת בתי ספר במקום תלמודי תורה בארץ. על שמו נקרא הקיבוץ הדתי "שדה אליהו" שבעמק בית שאן.

היה מגדולי הלוחמים ברפורמים.

ספריו[עריכה]

  • שו"ת רבי אליהו גוטמכר בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • דרשות וחידושי רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ- על התורה

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות כרך כ"ד, המכון לחסידות ירושלים תשכ"ט.
  • ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, הוצאת שם, ירושלים תשס"ו.