רבי מנא
|
|
- ערך זה עוסק באמוראי ארצישראלי. אם התכוונתם לאמוראים אחרים, עיינו בערך רבי מנא (פירושונים).
| רבי מנא | |
|---|---|
| תקופתו | תקופת האמוראים |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| דור | חמישי |
| רבותיו | רבי יונה (אביו), רבי יוסי בר זבידא, רבי יצחק בן אלישיב |
| חבריו | רבי חנניה דציפורין, רבי יוסי ברבי בון |
רבי מנא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל, שימש כראש ישיבה בציפורי, הוזכר בעיקר בתלמוד הירושלמי.
ביוגרפיה[עריכה]
רבי מנא היה בנו ותלמידו של רבי יונה, שהיה מתלמידי החכמים הבולטים בדור שלפני - הדור הרביעי. כך פעמים רבות כשלימד הלכה, מסר דברים בשם אביו; כאשר שמע אותם מאביו בבית, אמר: "כך אמר לי אבא", וכאשר שמע אותם מאביו בבית המדרש, אמר: "כן אמר רבי יונה".[1] כמו כן למד ושימש את רבי יוסי בר זבידא שהיה חברו של אביו - רבי יונה.[2] פעם הלך לעיר קיסרין (קיסריה), שם למד אצל האמוראים רבי חזקיה, רבי אושעיה בר שמי, רבי אהבה, רבי זעירא ורבי זריקן.[3]
תלמיד חבר שלו היה רבי יוסי ברבי בון,[4] וחבר שלו המוזכר במיוחד היה רבי חנניה דציפורין, שמוזכרות מחלוקות רבות ביניהם, בלשון "רבי חנניה ורבי מנא: חד אמר... וחרנה (האחר) אמר...".[5] לאחר ההיכרות ביניהם רבי חנניה הכיר, ברוב ענווה, בכך שרבי מנא עולה עליו בגדלותו בתורה, ומסר לו את תפקיד ראש הישיבה בציפורי, ולא די בכך, אלא שאף ישב ללמוד אצלו כאחד התלמידים.[6]
אישיותו[עריכה]
רבי מנא הביע שאט נפש כלפי אנשים שרכשו תואר כבוד רבני - "רבי" - באמצעות מתנות לנשיאים,[7] וייתכן שבעקבות כך מוזכר בתלמוד שהוא נרדף על ידי אנשי בית הנשיא. כך מסופר כי פעם אחת כשנרדף על ידי אנשים אלה, הלך לקברו של אביו, ואמר "אבא, אבא, בני בית הנשיא מצערים לי". כך גם מסופר כי פעם אחת כאשר עברו אנשי בית הנשיא ליד קברו של אביו, רבי יונה, פרסות סוסיהם התקבעו, והם לא יכלו לזוז ממקומם, עד שהתחייבו לא לצער אותו יותר.[8]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רבי מנא ב)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 888-885, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, ד', י', ובפירוש קרבן העדה.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, ז', ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, א', ג'; מסכת כלאיים, ו', ג'; מסכת חלה, א', א'; מסכת שבת, ז', ב'.
- ↑ ירושלמי שביעית ו ב
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, ב', ב'; מסכת פסחים, ג', א' ובמקומות נוספים.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, ו', א'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, ג', ג'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג, ב'