כבוש כמבושל

מאכל שאסור באכילה - "איסור", ומאכל שמותר באכילה - "היתר" שנשרו יחד ב"דבר לח" - נוזל - לפי דעות מסויימות בכל סוג של נוזל, ולפי דעות אחרות בנוזל חריף כחומץ וכיו"ב - לפרק זמן מסויים, הרי הדבר נחשב כאילו נתבשלו יחד, וטעמו של האיסור נבלע בהיתר, ואוסרו.

מקור הדין

"אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח. כבוש הרי הוא כמבושל." - חולין דף צז ע"ב, ופסחים דף עו ע"א.

הדין מבואר בשולחן ערוך יורה דעה סימן קה.

זמן הכבישה וסוג הנוזלים שבהם התבצעה הכבישה

נחלקו הראשונים לגבי זמן הכבישה הדרוש ליצור תהליך של כבוש כמבושל, וסוג הנוזלים שיש בכוחם ליצור בליעה של טעם האיסור בהיתר.

יש שכתבו שכבוש במים למשך מעת לעת נחשב כמבושל. ויש שכתבו שדווקא כבוש בדברים חריפים, שיש בהם הקהיית שיניים וחריפות - קיוהא - יכולים ליצור תהליך של כבוש כמבושל.

ויש שכתבו שבמים וכיו"ב שאין חריפות תהליך הכבישה אורך מעת לעת, ואילו בדברים חריפים כחומץ או ציר (- מי מלח) וכיו"ב תהליך הכבישה מתרחש בזמן קצר יותר - בכדי שיעמידנו על האור ויתחיל לבשל (או להרתיח)'. ובפחות מזמן זה של כדי שיעמיד על האור ויתחיל לבשל, מתחילה להיווצר בליעה אבל רק כדי קליפה, ולא בכל ההיתר.

ויש שכתבו שנדרשת שרייה למשך שלשה ימים כדי ליצור תהליך של כבוש כמבושל.

בליעת טעם האיסור בכלי שנשרה בו

הט"ז כתב שנבלע כדי קליפה. וחלק בזה על דברי האיסור והיתר הארוך שכתב שבכלי עץ וחרס נבלע טעם האיסור בכלי כולו על ידי כבישה.

שיעור התפשטות הבליעה על ידי כבישה

• טעם האיסור מתפשט בכל ההיתר, כדרך שמתפשט בבישול, ואינו ניתר בנטילת מקום ^[1]

ראו גם

• פעפוע

לקריאה נוספת

• בליעה ופליטה בכלים הרב דוקטור ישראל מאיר לוינגר

הערות שוליים