חברון

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חברון העברית
מערת המכפלה
חברון
היישוב היהודי בחברון
קרית ארבע
בית הדסה
בית השלום בחברון
קברי ישי ורות
אדמות ישי
בית הכנסת חזון דוד
אלוני ממרא
תל חברון הקדומה - גרם מדרגות לשער מסוף תקופת הברונזה הקדומה. בצד השמאלי נמצאו יסודות מגדל שמירה מתקופת הברונזה הקדומה, ואילו בצד ימין נמצאת החומה מתקופת האבות - המקור:אתר היישוב היהודי בחברון

חברון נוסדה לפני כ-4,500 שנה. המקרא כתב בפרשת המרגלים :"וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם"([[ספר במדבר]],י"ג,כ"ב). שם גם כתוב כי ישבו בה:"וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק". אברהם אבינו ישב בחברון וקנה בה את מערת המכפלה והסביבה שלה, כפי שמובא בספר בראשית:"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב"(כ"ג,י"ז). למערה הובאו למנוחת עולמים "אבות ואימהות האומה".

עם כיבוש ארץ כנען, ניתנה חברון לנחלת שבט יהודה. דוד המלך בחר בה לעיר מושבו ומלך בה שבע שנים לפני כיבוש ירושלים. קיימת ידיעה על כך שלאחר חורבן הבית השני התקיים שוק עבדים באלוני ממרא מצפון לחברון בו נמכרו יהודים לעבדות במחיר מנת כלכלה של סוס, תופעה המעידה על חורבן האזור והגליית תושביו. מרד בר כוכבא שהיה באזור זה גרם לכך שעם דיכויו כמעט ונעלם היישוב היהודי בעיר. קיים מידע על כך שבתקופה הביזנטית בארץ ישראל שחלה מן המאה ה-4 ועד המאה ה-7, היה קיים יישוב יהודי בדרומא - דרום הרי חברון. קיימת השערה כי מערת המכפלה הפכה לאתר מקודש בחסות אדום.

קיימות מעט עדויות על כך שבתקופה המוסלמית הקדומה הגיעו יהודים לחברון. בתקופה הצלבנית בארץ ישראל נבנתה כנסיה מעל מערת המכפלה והעיר היתה לנוצרית. רק בתקופה העותמאנית חודש היישוב היהודי בחברון ברציפות עד היום הזה.

תל חברון

בתל חברון הקדומה, כולל באזור השכונה היהודית אדמות ישי, נתגלו שרידים מרשימים של חומות העיר הקדומה ליד המעין הקדום "עין ג'דידה" הנובע במורד התל. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בתל חשפו את חומות העיר הקדומה ושרידים מתקופת הבית הראשון והשני. שרידי העיר החרבה מהתקופה של ימי מרד בר כוכבא, כאשר הר חברון היה במרכז המרד, נתגלו אף הם בחפירות. [1]


בשנת תשנ"ט (1999), החלה רשות העתיקות בחפירות ארכיאולוגיות כהכנה לבניית בתי קבע באזור. בחפירות התגלה ממצא מפתיע - חומת ענק מתקופת הברונזה הקדומה (מלפני כ-4500 שנה). תגלית זו הקדימה את תיארוך הקמת העיר בכ-700 שנה. בנוסף, התגלה בית יהודי מתקופת חזקיהו מלך יהודה, וגתות יין מתקופת התלמוד.

קניית מערת המכפלה

המבנה העתיק מעל המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Yonidebest
המצבה על קבר יצחק באולם המרכזי במערה במועד פתיחתה ליהודים -חוה"מ סוכות תשס"ו - המקור:ויקישיתוף- צילם:radato
תמונה מראשית המאה ה-20. הצריח מימין מהתקופה העומאנית. מאחורי החומה המקיפה ניתן לראות בבירור את הגג, שהיה כנסיה צלבנית -המקור:ויקישיתוף - Golf Bravo
ערך מורחב - מערת המכפלה


מערת המכפלה היא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: אברהם אבינו, שרה אימנו, יצחק אבינו, רבקה אימנו, יעקב אבינו ולאה אימנו. רק רחל אימנו נקברה בדרך, בבית לחם באתר הנקרא קבר רחל. יעקב אבינו מבקש כי יעלו את עצמותיו ממצרים למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "ויעשו בניו לו כן כאשר צום. וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את-השדה לאחזת-קבר מאת עפרן החתי על-פני ממרא".(נ').

כיום משמשת המערה כמקום תפילה. המערה פתוחה ליהודים בחלקה: מצבות הציון על קברי אברהם ושרה ועל קברי יעקב ולאה. האולם המרכזי של המערה בין קברי יצחק ורבקה פתוח ליהודים רק בימים ספורים במהלך השנה.

מבדיקות שנעשו התברר כי מתחת למבנה הנוכחי של המערה, שהוא מימי בית שני, יש מערה. למערה זו שתי קומות, ומכאן שמה של המערה. במערה מחילות ארוכות למדי החצובות בסלע ונפגשות אחת עם השנייה. בקומה התחתונה נמצאו מצבות עתיקות, מעליהן היה משוער כי מצויים הציונים במבנה העליון. לפי המתואר בעלון של חברון המערות נמצאות מתחת ל"פתח גן עדן" - הנמצא באולם יצחק, אליו נוהגים המוסלמים לשלשל נר כל יום. ה"ציונים" הוצבו בידי המוסלמים והם סמליים בלבד ואינם מעל הקבר ההיסטורי.

האיזכור המקראי הראשון במקרא הוא כאשר אברהם אבינו קונה את חלקת האדמה לקבור בה את שרה אימנו. וכך כתוב בספר בראשית : וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר. לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ. יב וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ. וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה. יד וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ. טו אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר. טז וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר. יז וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב. יח לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. יט וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן: בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. כ וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר: מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת. (כ"ג, ט'-כ')

כיבוש והתנחלות בכנען

בימים של כיבוש הארץ בידי יהושוע, תיכנן מלך חברון, יחד עם ארבעת מלכי כנען, לצאת למערכה נגד יהושע בן נון, וכך נאמר בספר יהושע: " וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הוֹהָם מֶלֶךְ-חֶבְרוֹן וְאֶל-פִּרְאָם מֶלֶךְ-יַרְמוּת וְאֶל-יָפִיעַ מֶלֶךְ-לָכִישׁ וְאֶל-דְּבִיר מֶלֶךְ-עֶגְלוֹן--לֵאמֹר.(י', ג').

כלב בן יפונה זוכה לרשת את חברון בעת חלוקת הארץ לנחלות שבטי ישראל וכך נאמר בספר יהושע: "וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוֹשֻׁעַ; וַיִּתֵּן אֶת-חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, לְנַחֲלָה. עַל-כֵּן הָיְתָה-חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי, לְנַחֲלָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה--יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא, אַחֲרֵי, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא; וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה, מִמִּלְחָמָה.(י"ד,י"ג-ט"ו).

בספר שופטים, שבט יהודה משלים את כיבוש חברון: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶל-הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן, וְשֵׁם-חֶבְרוֹן לְפָנִים, קִרְיַת אַרְבַּע; וַיַּכּוּ אֶת-שֵׁשַׁי וְאֶת-אֲחִימַן, וְאֶת-תַּלְמָי."א',י').

בימי דוד המלך

דוד המלך ייסד את מלכותו בחברון לפני כשלושת אלפים שנים, ובה מלך שבע שנים לפני עלייתו לירושלים. בה הוא מקים את ביתו, כפי שנאמר בספר שמואל ב':"וילדו (וַיִּוָּלְדוּ) לְדָוִד בָּנִים, בְּחֶבְרוֹן; וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן, לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת. וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב, לאביגל (לַאֲבִיגַיִל) אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי; וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן-מַעֲכָה, בַּת-תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר. וְהָרְבִיעִי, אֲדֹנִיָּה בֶן-חַגִּית; וְהַחֲמִישִׁי, שְׁפַטְיָה בֶן-אֲבִיטָל. וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם, לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד; אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד, בְּחֶבְרוֹן.(ג',ב'-ה'). מתקופה זו שרדו קברי ישי אבי דוד ורות המואביה בראש התל הקדום, ומעליהם נבנה מבצר בתקופה הצלבנית.

רכישת אדמות התל

אדמות התל נקנו ע"י הקהילה היהודית במאה התשע-עשרה, אך רוב האדמות נתפסו ע"י ערבים. בשנת תשמ"ד (1984) עלו מספר משפחות יהודיות להתיישבות על חלקה פנויה בה הוצבו מספר קרוואנים. השכונה נקראה אדמות ישי. בערב ראש חודש אלול שנת תשנ"ח (1998) נרצח בביתו תושב המקום, הרב שלמה רענן הי"ד. לזכרו הוקם כולל "אור שלמה" - מכון גבוה לתורה. בשנת תשנ"ט (1999) החלה רשות העתיקות בחפירות ארכיאולוגיות כהכנה לבניית בתי קבע. בחפירות התגלה ממצא מפתיע - חומת ענק מתקופת הברונזה הקדומה (מלפני כארבעת אלפים וחמש מאות שנים). תגלית זו הקדימה את תיארוך הקמת העיר בכשבע מאות שנים. בנוסף התגלה בית יהודי מתקופת חזקיהו מלך יהודה, וגיתות יין מתקופת התלמוד. בשנת תשס"ה נחנך "בית מנחם" ובו שבע דירות וכולל "אור שלמה".

בית הקברות היהודי

על רציפות הייושב היהודי בעיר מעיד בית העלמין היהודי העתיק בחלקו המערבי של התל הקדום. בו נקברו יהודים במשך מאות שנים, וביניהם - צדיקים, רבנים ומנהיגי הקהילה. בין הצדיקים הקבורים במקום - ה"ראשית חכמה", ה"מלאכת שלמה", ה"חסד לאברהם", ה"שדי חמד", ועוד.

בחלקה נוספת קבורים קדושי תרפ"ט שנטבחו בידי שכניהם הערבים, ובחלקה אחרת - חללי הטרור הערבי מהשנים האחרונות. בית העלמין נחרב אחר הכיבוש הירדני בתש"ח (1948) על ידי הפורעים הערבים ושוקם לאחר שחרור חברון על ידי הקהילה היהודית.


על החפירות בתל

בתל חברון נערכו חפירות ע"י האמריקאי המונד בשנים 1964-1966, שלא חודשו בשל מלחמת ששת הימים. במהלך השנים, כיסה בעל הקרקעות הפלסטיני בעפר את שטחי החפירה של המונד.

עם ההתנחלות היהודית בשטח ב- 1984, ביצע אבי עופר מאונ' ת"א חפירות בתל בשנים 1986-1984. חפירות אלו כללו מספר מקטעים קטנים בתל. חלקים ניכרים מהתל הם או מטעי זיתים או שטחים בנויים (פלסטינים, מתנחלים ומוצב צבאי).ב- 1999, בוצעו חפירות נוספות ע"י עמוס אייזנברג, כחפירות הצלה לאחר החלטה (שנויה במחלוקת בפני עצמה) להקים בניין קבע למתנחלים במקום, אחרי רצח הרב שלמה רענן בביתו שבמקום.

עד לחפירות, היה מקובל להניח שחברון הוקמה בשנת 1727 לפני הספירה, על בסיס האיזכור בספר במדבר י"ג (פרשת המרגלים) - "וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים". ברם, ממצאי החפירות גילו שהעיר היתה מיושבת עוד בתקופת הברונזה הקדומה, בסביבות 2400 שנה לפני הספירה הנוצרית.


הערות שוליים