יום העצמאות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←תקנות היום) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[הרבנות הראשית לישראל]] תיקנה לגמור ביום זה את ה[[הלל]], וכן תיקנה סדר [[תפילה]] מיוחד ליום זה. | [[הרבנות הראשית לישראל]] תיקנה לגמור ביום זה את ה[[הלל]], וכן תיקנה סדר [[תפילה]] מיוחד ליום זה. | ||
ב[[תפילת ערבית]]: לפני התפילה אומרים פרק ק"ז ב[[תהילים]] העוסק בהודאה לה' על ההצלה ממוות לחיים, חלקים מהפיוט לקבלת שבת - [[לכה דודי]], עם פזמון שונה- "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" {{מקור|תהלים קיח|כן}}. לאחר תפילת ערבית שרים במנגינת "התקווה" את מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכו'" ({{מקור|תהילים קכו}}). אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו..." (כפי שמקובל לומר ב[[ברכת החודש]]) במעט שינויים מהנוסח הרגיל, אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו וגאלנו וכו'". אח"כ אומר [[שליח ציבור|שליח הציבור]] את הפסוק "וכי תבואו מלחמה בארציכם וכו'" {{דרוש מקור}} ותוקעים ב[[שופר]]. | |||
ב[[שחרית]] אומרים [[פסוקי דזמרא]] כמו ב[[הושענא רבה]], וקוראים [[ | ב[[תפילת שחרית]] אומרים [[פסוקי דזמרא]] כמו ב[[הושענא רבה]], וקוראים הלל לאחר [[תפילת שמונה עשרה]]. לאחר מכן, ביום שיש בו [[קריאת התורה|קריאה בתורה]], לאחר הקריאה קוראים בנביא ללא ברכות את ה[[הפטרה]] "עוד היום בנוב לעמוד..." ({{מקור|ישעיהו י לב}} (שזו גם הפטרה לאחרון של [[פסח]] בחו"ל), וביום שאין בו קריאה בתורה קוראים בנביא לאחר ההלל. לאחר הקריאה אומרים [[תפילה לשלום המדינה]] ותפילה לשלום חיילי [[צבא ההגנה לישראל]]. | ||
יש נוהגים לברך [[שהחיינו]] (וכך נהג [[הרב שלמה גורן]]). | יש נוהגים לברך [[שהחיינו]] (וכך נהג [[הרב שלמה גורן]], [[הרב משולם ראטה]] ועוד), אולם התקנה של הרבנות היא לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכד'. | ||
ור' [[תבנית:הידעת?/ד' אייר ה'תש"ע]] | ור' [[תבנית:הידעת?/ד' אייר ה'תש"ע]] | ||
=== סיבת תיקון אמירת הלל === | === סיבת תיקון אמירת הלל === | ||
בטעם תיקון אמירת | בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו ב[[חנוכה]] אמירת הלל, וגם ב[[פורים]] רצו לתקן, מ[[קל וחומר]] מ[[יציאת מצרים]], "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?!" ({{מקור|מגילה יד ע"א}}), וביום העצמאות נושענו מעבדו לחירות, ואף לא צריך קל וחומר כדי לומר הלל - שכן ביציאת מצרים אמרו שירה מעבדות לחירות. כמו כן, לולא הקמת מדינה לעם ישראל מצבו בין העמים היה רע יותר, וזו הצלה אף ממיתה לחיים. | ||
יש המערערים על אמירת הלל ביום העצמאות מהטעם ש"כל האומר הלל בכל יום אינו אלא מחרף ומגדף", אולם יש לדחות מטעם שזה אינו בכל יום, אלא פעם בשנה. | יש המערערים על אמירת הלל ביום העצמאות מהטעם ש"כל האומר הלל בכל יום אינו אלא מחרף ומגדף", אולם יש לדחות מטעם שזה אינו בכל יום, אלא פעם בשנה. | ||
גרסה מ־15:03, 1 באפריל 2011
|
|
יום העצמאות הוא מועד החל בה' באייר. בתאריך זה בשנת ה'תש"ח (14 במאי 1948) הוכרז על הקמת מדינה לעם היהודי - מדינת ישראל.
תקנות היום
הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ההלל, וכן תיקנה סדר תפילה מיוחד ליום זה.
בתפילת ערבית: לפני התפילה אומרים פרק ק"ז בתהילים העוסק בהודאה לה' על ההצלה ממוות לחיים, חלקים מהפיוט לקבלת שבת - לכה דודי, עם פזמון שונה- "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהלים קיח). לאחר תפילת ערבית שרים במנגינת "התקווה" את מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכו'" (תהילים קכו). אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו..." (כפי שמקובל לומר בברכת החודש) במעט שינויים מהנוסח הרגיל, אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו וגאלנו וכו'". אח"כ אומר שליח הציבור את הפסוק "וכי תבואו מלחמה בארציכם וכו'" (דרוש מקור) ותוקעים בשופר.
בתפילת שחרית אומרים פסוקי דזמרא כמו בהושענא רבה, וקוראים הלל לאחר תפילת שמונה עשרה. לאחר מכן, ביום שיש בו קריאה בתורה, לאחר הקריאה קוראים בנביא ללא ברכות את ההפטרה "עוד היום בנוב לעמוד..." (ישעיהו י לב (שזו גם הפטרה לאחרון של פסח בחו"ל), וביום שאין בו קריאה בתורה קוראים בנביא לאחר ההלל. לאחר הקריאה אומרים תפילה לשלום המדינה ותפילה לשלום חיילי צבא ההגנה לישראל.
יש נוהגים לברך שהחיינו (וכך נהג הרב שלמה גורן, הרב משולם ראטה ועוד), אולם התקנה של הרבנות היא לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכד'.
ור' תבנית:הידעת?/ד' אייר ה'תש"ע
סיבת תיקון אמירת הלל
בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו בחנוכה אמירת הלל, וגם בפורים רצו לתקן, מקל וחומר מיציאת מצרים, "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?!" (מגילה יד ע"א), וביום העצמאות נושענו מעבדו לחירות, ואף לא צריך קל וחומר כדי לומר הלל - שכן ביציאת מצרים אמרו שירה מעבדות לחירות. כמו כן, לולא הקמת מדינה לעם ישראל מצבו בין העמים היה רע יותר, וזו הצלה אף ממיתה לחיים.
יש המערערים על אמירת הלל ביום העצמאות מהטעם ש"כל האומר הלל בכל יום אינו אלא מחרף ומגדף", אולם יש לדחות מטעם שזה אינו בכל יום, אלא פעם בשנה.
אמנם יש אומרים שאין לברך על הלל זה (הרב עובדיה יוסף).
תספורת וגילוח
ראו גם
לקריאה נוספת
- כי עין בעין יראו, לזכרו של אבינעם אלפיה הי"ד, ירושלים ה'תשס"ד
- זה היום עשה ד'!, בירורי דברים ביחס לתקומת מדינת ישראל ולמצות ההודיה לד' בחגיגת יום העצמאות, מתוך שיעורי הרב חיים דרוקמן שליט"א, הוצאת המכון התורני אור עציון, מרכז שפירא תשס"ו
קישורים חיצוניים
- היתר תספורת וחובת תגלחת ביום העצמאות - הרב זכריה זרמתי