משנה ברורה

פירוש על השולחן ערוך המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי כל קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות.

הספר "משנה ברורה" נתחבר ע"י הרב הגדול מו"ה רבינו ישראל מאיר הכהן זצ"ל מהעיר ראדין, בעל ה"חפץ חיים" ועוד ספרים.

מבנה הספר ונושאיו

יש שישה חלקים למשנה ברורה^[1].

חלק א עוסק בעניני השכמת הבוקר, ציצית, תפילין ותפילה.

חלק ב עוסק בהמשך סדר התפילה- ברכת כהנים, קריאת התורה וכו'. עובר לענין בית כנסת ודינים הקשורים לסעודה. אח"כ עובר להמשך היום: מנחה, ערבית וההליכה לישון.

חלק ג עוסק בהלכות שבת.

חלק ד עוסק בעניני תחומין, הוצאה מרשות לרשות וראש חודש.

חלק ה עוסק בהלכות פסח ויום טוב.

חלק ו עוסק בהלכות חול המועד, תעניות, חגי תשרי, חנוכה ופורים.

ברוב הספר דברי המשנה ברורה מוסבים על מילים מסוימות מלשון השולחן ערוך אך בכמה מקומות חרג מהרגלו וכתב בנפרד מהשולחן ערוך. למשל בהלכות תפילין לאחר סימן לו הביא קונטרס שלו על צורת האותיות הנקרא משנת סופרים. וכן בסוף חלק ג' כתב על אבות המלאכות שלא הזכירם השולחן ערוך. ובכמה מקומות עשה הקדמה לסימן.

זמן כתיבת הספר

בסוף חלק ו של הספר כותב המחבר: "סימתי בחסד השי"ת ביום י"ט לחודש מרחשון תרס"ז".

בספרי תולדות חייו כתוב שעבד על המשנה ברורה 28 שנה. וכן מסופר שהשקיע בכתיבת חלק ג' חמש שנים והוא מעיד על עצמו שכמעט לא למד שום דבר אחר בתקופה זו.

ספרים על המשנה ברורה

במשך מאת השנים מאז הוצאתו לאור של המשנה ברורה היו שינויים רבים בעולם.

וכן יש מקומות שהמשנה ברורה לא מכריע בין הדעות או שלא ברורה כוונתו.

בגלל סיבות אלו ואחרות נכתבו כמה ספרים על המשנה ברורה.

• משנה ברורה מהדורת "ביצחק יקרא" עם הערות על המשנה ברורה מהרב אביגדור נבנצל שליט"א.

• משנה ברורה עם פסקי "חזון איש". בימינו יש הוספה זו ברוב המהדורות.

• משנה ברורה עם פסקי שולחן ערוך הרב.

• משנה ברורה המבואר בהוצאת עוז והדר.

• משנה ברורה מהדורת איש מצליח עם הערות לפי פוסקי ספרד.

• פסקי תשובות- ליקוט על פי סדר המשנה ברורה מספרות השו"ת, קבלה, חסידות ואחרונים.

שיטת הפסיקה של המשנה ברורה

נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת הגר"א והמגן אברהם. (עיין הקדמה לספר ביאור הלכה של הרב דוד יוסף).

בענין הפסיקה על פי הקבלה הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בגמרא. אך גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה.

הוא לא מיקל מאוד וגם לא מחמיר מאוד.

הוא לא חדשן ויש אומרים שזו הסיבה העיקרית שנתקבל כל כך בישראל. (הרב אליעזר מלמד)

התקבלות הספר בעם

רבים מגדולי ישראל^[2] כתבו שעם ישראל קיבל את המשנה ברורה כפוסק אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל האשכנזים (בין מתנגדים ובין חסידים^[3]), לקבוע את ההכרעת ההלכה כמותו. מאידך, פעמים שחורגים הפוסקים מכלל זה, ופוסקים שלא כדברי המשנה ברורה^[4].

יש אומרים שבמקום שחולק החזון איש על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי^[5]. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר^[6].

רבים קובעים בו לימוד יומי. בישיבות רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה.

קישורים חיצוניים

• "מדוע דוקא משנה ברורה?" - הרב יוסף צבי רימון שליט"א.
• יום השנה לפטירת המשנה ברורה
• יום השנה לפטירתו - מאתר "ערוץ 7"

הערות שוליים