תורה שבכתב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
==ספרי הנביאים==
[[נביאים|ספרי הנביאים]] הם החלק השני (האמצעי) בתורה שבכתב, העוסק בתקופת הנביאים, החל מפטירת [[משה רבנו]] ועד תחילת בית שני. נהוג לחלק את "נביאים" לשני חלקים: '''נביאים ראשונים''' ו'''נביאים אחרונים'''. החלק הראשון של ספרי נביאים מורכב מארבעה ספרים: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]], [[ספר שמואל|שמואל]] (א' וב') ו[[ספר מלכים|מלכים]] (א' וב'). ספרי נביאים ראשונים הם ברובם סיפוריים, ועוסקים בתקופה שבין מות משה וכיבוש הארץ, לחורבן [[בית ראשון]].
בניגוד לנביאים הראשונים, ספרי הנביאים אחרונים מורכבים בעיקר מנבואות ארוכות, וכמעט אין בהם סיפורים. החלק מורכב מספרי הנביאים [[ספר ישעיה|ישעיה]] [[ספר ירמיה|ירמיה]] ו[[ספר יחזקאל|יחזקאל]], ומספרי [[תרי עשר]]: [[ספר הושע|הושע]], [[ספר יואל|יואל]], [[ספר עמוס|עמוס]], [[ספר עובדיה|עובדיה]], [[ספר יונה|יונה]], [[ספר נחום|נחום]], [[ספר מיכה|מיכה]], [[ספר חבקוק|חבקוק]], [[ספר צפניה|צפניה]], [[ספר חגי|חגי]] זכריה [[ספר מלאכי|מלאכי]].
==כתובים==
==כתובים==
את ספרי ה[[כתובים]] ניתן לחלק לשלושה חלקים: ספרי אמ"ת ([[איוב]], [[משלי]], [[תהילים]]), חמש מגילות, והספרים האחרונים<ref>הערך סודר ע"פ הסדר המקובל, אע"פ שיש גרסאות המסדרות את ספרי כתובים בסדר אחר. </ref>. המגילות כוללות את מגילת [[שיר השירים]] מגילת [[מגילת רות|רות]] מגילת [[איכה]] מגילת [[קהלת]] [[מגילת אסתר]]. את מגילת אסתר קוראים בפורים כחלק ממצוות מקרא מגילה ואת שאר המגילות קוראים לפי חלק מהמנהגים במהלך מועדי השנה.
את ספרי ה[[כתובים]] ניתן לחלק לשלושה חלקים: ספרי אמ"ת ([[איוב]], [[משלי]], [[תהילים]]), חמש מגילות, והספרים האחרונים<ref>הערך סודר ע"פ הסדר המקובל, אע"פ שיש גרסאות המסדרות את ספרי כתובים בסדר אחר. </ref>. המגילות כוללות את מגילת [[שיר השירים]] מגילת [[מגילת רות|רות]] מגילת [[איכה]] מגילת [[קהלת]] [[מגילת אסתר]]. את מגילת אסתר קוראים בפורים כחלק ממצוות מקרא מגילה ואת שאר המגילות קוראים לפי חלק מהמנהגים במהלך מועדי השנה.

גרסה מ־00:32, 8 במאי 2024

כתובים

את ספרי הכתובים ניתן לחלק לשלושה חלקים: ספרי אמ"ת (איוב, משלי, תהילים), חמש מגילות, והספרים האחרונים[1]. המגילות כוללות את מגילת שיר השירים מגילת רות מגילת איכה מגילת קהלת מגילת אסתר. את מגילת אסתר קוראים בפורים כחלק ממצוות מקרא מגילה ואת שאר המגילות קוראים לפי חלק מהמנהגים במהלך מועדי השנה.

איסור אמירת פסוקים בעל פה

ערך מורחב - דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה

הגמרא במסכת גיטין גיטין ס ב דורשת מהפסוקים "כתוב לך את הדברים האלה", "כי על פי הדברים האלה" שתורה שבכתב יש לקרוא מתוך הכתוב, ותורה שבעל פה יש ללמוד רק בעל פה וממילא, שדברים שבכתב אסור לאמרם על פה ודברים שבעל פה אסור לכתבם. יש הסוברים שזו דרשה גמורה והדבר אסור מן התורה וכן נראה מרוב הפוסקים, ומאידך יש הסוברים שהדבר אסור רק מדרבנן[2], ויש אומרים שאין בדבר איסור ממש ‏[3].

חשיבותה

חז"ל אמרו כי התורה שבכתב ניתנה למשה בסיני יחד עם התורה שבע"פ ולכן מי שמודה רק בתורה שבכתב הוא מין. הצדוקים והקראים האמינו רק בתורה שבכתב. הכוזרי מסביר כי לא יתכן להבין את התורה שבכתב בלא התורה שבעל פה.

ראו גם

  1. הערך סודר ע"פ הסדר המקובל, אע"פ שיש גרסאות המסדרות את ספרי כתובים בסדר אחר.
  2. ביניהם הרב יוסף קאפח בפירושו לרמב"ם הלכות עבודת יה"כ פ"ג אות כג.
  3. תוספות רא"ש סוטה מ: