תורת ההתפתחות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ערך זה עוסק בהשקפה התורנית בייחס לתאוריית האבולוציה. אם התכוונתם לקביעת גיל העולם לפי המדע הנסתר לכאורה מספר בראשית וכדומה, עיינו בערך הבריאה.

'אבולוציה ביולוגית היא תהליך השינוי הגנטי באוכלוסייה של אורגניזמים‏‏ לאורך דורות. תהליך האבולוציה כולל הן את השינויים הקטנים של תדירויות אללים באוכלוסייה (כגון אלה שקובעים את סוג הדם) ועד להצטברות של שינויים שהובילה להתפתחות מצורות החיים החד-תאיות הקדומות למגוון היצורים החיים כיום – חד תאיים מורכבים, צמחים, פטריות ובעלי חיים, כולל האדם.‏[1] האבולוציה הביולוגית היא תהליך שמתרחש באוכלוסיות ולא בפרטים בודדים. תהליך זה הביא במהלך הזמן להיווצרות המינים הידועים כיום.

תורת האבולוציה היא תאוריה מדעית המתפתחת כל הזמן ומסכמת את הבנתם של חוקרי הביולוגיה לגבי תהליך האבולוציה הביולוגית. תורת האבולוציה כוללת בבסיסה מנגנונים של תורשה וגנטיקה וכן את תורתו של צ'ארלס דרווין אודות אבולוציה דרך ברירה טבעית יחד עם התפתחויות מאוחרות יותר כגון הסינתזה המודרנית. רובם המוחלט של הביולוגים כיום מקבלים אותה כתורה מדעית תקפה.

לתורת האבולוציה השלכות מדעיות וטכנולוגיות נרחבות. ראשית, היא מסבירה את המשותף לכל עולם האורגניזמים – מנגיפים וחיידקים עד צמחים, פטריות ובעלי חיים. בכך היא מאפשרת להכיל את תחומי הביולוגיה השונים בגוף ידע אחד ולהכליל ידיעות שנרכשו בחקר אורגניזם אחד על אורגניזמים רבים אחרים. שנית, בעזרת תורת האבולוציה ניתן להסביר את היווצרות מגוון היצורים החיים ולקבל הסברים לשוני הרב הקיים בתכונותיהם המורפולוגיות, הפיזיולוגיות וההתנהגותיות. כמו כן ניתן ללמוד בעזרת האבולוציה על מורכבותם של היצורים החיים ועל היווצרותם של מינים טקסונומיים חדשים ולהבין את המבנה של מערכות אקולוגיות. הבנת עיקרי התהליך האבולוציוני תרמו למחקר הביולוגי, הרפואי והחקלאי, בשיטות ייצור והפקה של מוצרים וחומרים מהטבע, בשימור טבע וניהול משאבי טבע וסביבה.

לתורת האבולוציה הביולוגית גם השלכות חשובות על התפיסה האנושית של תהליכים: היא העניקה השראה לתחומים כגון תכנות מחשבים ותהליכי אופטימיזציה (כגון אלגוריתם גנטי), וכן לרעיונות חברתיים ואנתרופולוגיים (כגון אבולוציה חברתית ותרבותית), אתיים ופילוסופיים. השפעות אלה על תחומים שאינם ממדעי הטבע עוררו גם התנגדות חזקה מימי דרווין ועד היום – בעיקר במישור החברתי, במישור המוסרי ובמישור התאולוגי (ראו: התנגדות לתורת האבולוציה).

ההיסטוריה של תיאורית האבולוציה ושורשיה הפילוסופיים

תורת האבולוציה התפתחה במשך ההיסטוריה. אבי תורת האבולוציה המודרנית נחשב לצ'ארלס דרווין והרעיון המרכזי שלו הוא הברירה הטבעית (מוסבר בהמשך הערך, בפסקה: "ברירה טבעית"). להלן מספר דוגמאות להוגים שקדמו לדרווין ורעיונותיהם המרכזיים:

קדמות העולם/נצחיות המינים – הסבר שלפיו העולם, כולל מיני האורגניזמים שבו, היה תמיד כפי שהוא כיום. אחד מתומכי הסבר זה היה הפילוסוף אריסטו, שרעיונותיו היו מקובלים עד ראשית העת החדשה. אחרים שדגלו בה היו פיילי וצ'ארלס לייל בני המאה ה-18. בריאתנות – גישה הגורסת כי החיים נבראו בדיוק (או כמעט בדיוק) על פי התיאור המילולי בספר בראשית, בקוראן או בספרי קודש אחרים. הסבר זה בולט בקרב מתנגדי תורת האבולוציה בעשור הראשון של שנות האלפיים. הסבר זה משתייך לקבוצת ההסברים המכונה תכנון תבוני. טענת "התכנון התבוני" היא כי האורגניזמים מורכבים מאוד ולכן הם חייבים להיות תוצאת הליך תכנון מכוון על ידי ישות תבונית ולא תוצאת הליך ללא מתכנן. תאוריית הבריאה הספונטנית – הסבר שלפיו אורגניזמים רבים נוצרים בחיי היום-יום מן הדומם, למשל: הלכלוך יוצר זבובים, טל הבוקר יוצר גחליליות. מלומדים בני תקופות שונות ביטאו גם דעות הדומות יותר לרעיונות בסיסיים שונים מתורת האבולוציה. הבולטים במלומדים אלה היו בני המאה ה-18. במאה זו חלה התפתחות רבה במחקר הביולוגיה ובמסגרתה פרסמו ז'אן-בטיסט דה לאמארק וקארולוס ליניאוס את רעיונותיהם. ליניאוס יסד את תורת המיון – הסיסטמתיקה, המחלקת את האורגניזמים למינים, סוגים וכיוצא בזה. בלא הסיסטמתיקה קשה לנסח את תורת האבולוציה המודרנית. לאמארק שכנע את המלומדים כי יש שינוי באוכלוסייה מדור לדור, אולם הוא סבר שסיבת השינוי היא ניסיון החיים של ההורים ולא התייחס אל הברירה הטבעית (לאמארקיזם).

צ'ארלס דרווין

צ'ארלס רוברט דרווין (באנגלית: Charles Robert Darwin;‏ 12 בפברואר 1809 - 19 באפריל 1882) היה חוקר טבע וגאולוג אנגלי, המוכר כ"אבי תורת האבולוציה". תורת האבולוציה גורסת כי התהליך בו המינים השונים התפתחו במשך מיליוני שנים מאב קדמון משותף אחד, הוא באמצעות הברירה הטבעית. תורת האבולוציה הפכה את פני הביולוגיה והשפיעה רבות על המדע בכללותו.

ההכרה באבולוציה, כלומר בהתפתחות המינים השונים מאב קדמון משותף, התרחשה בימי חייו של דרווין, אך ההכרה שמנגנון הברירה הטבעית שלו הוא שבעיקר אחראי על האבולוציה הגיעה מאוחר יותר. הברירה הטבעית הפכה במהלך שנות השלושים של המאה העשרים להסבר המקובל לאבולוציה, והיא יוצרת את הבסיס לסינתזה האבולוציונית המודרנית בצורות שונות. גילויו המדעיים של דרווין נשארו בסיסה של הביולוגיה עד היום, מאחר שהוא מספק הסבר לוגי אחיד למגוון הביולוגי.

חולשות בתיאורית האבולוציה

כאשר באים לפרוס את הטענות המפריכות את תיאורית האבולוציה, חשוב להתייחס להיבטים השונים בתיאוריה זאת, ולהוכיח כיצד אין לה על מה שתסמוך מבחינה מדעית. ואמנם ישנן הפרכות רבות לתיאורית האבולוציה (וראה לקמן בסוף הערך, הפניות למאמרים וספרים נוספים המרחיבים ומבססים את הטענות העוסקות בהפרכות האבולוציה), ובין אותן טענות אפשר למנות את הבאות:

האבולוציה לא נצפתה מעולם

אין מחלוקת בין החוקרים כי המאקרו-אבולוציה לא נצפתה מעולם: לא בטבע ולא בתנאי מעבדה. היווצרותם של מינים חדשים[1], איברים חדשים[2] ואף תוספת של אינפורמציה חיובית לקוד הגנטי[3] - כל אלה לא נצפו אפוא מעולם. אמנם, הם מתרצים את הבעיה הזאת בכך שתהליך האבולוציה דורש זמן רב מאוד, ואנו חיים למשך תקופה קצרה על מנת שנצפה בה בפעולה[4], אך טענה זאת היא כמובן לא מדעית, ואין שום דרך להוכיח האם היא נכונה.

העדר מאובני ביניים

ככל הנראה ההפרכה החזקה ביותר של תיאורית האבולוציה היא ההעדר המוחלט של צורת מעבר בממצאי המאובנים, וכמו שכתב פרופסור סטיבן ג'יי גולד:[5] "העובדה שצורות הביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים... אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את ספרי הלימוד שלנו... הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".

דרווין עצמו היה ער לבעיה זאת[6], ופטר אותה כלאחר יד מתוך תקווה כי בעתיד ימצאו חוליות ביניים. ובכן, עברו למעלה מ-150 שנים, ולא נמצאה אף חולית ביניים, ויתירה מזאת, כל ממצאי המאובנים רק מחזקים את הגישה של "מדע הבריאה" הגורסת (וכך גם חזתה מבחינה מדעית) כי לא יימצאו שום חוליות של מאובני ביניים.[7]

מורכבות החיים

בזמנו של דרווין החוקרים לא יכלו לשער את עומק מורכבותם של האורגניזמים השונים בעולם, ואילו כיום ידוע שאפילו התא החי הקטן מכיל מורכבות וחכמה מדהימה, וכמו שכתב ד"ר גיל גרשון טבעון:[8] "קשה להעביר את ההתרשמות לאדם שאינו בקי בביולוגיה מולקולארית. לצורך התרשמות שטחית, נוח יהיה לחשוב על התא, בהגדלה של ביליון פעם. לעיני המתבונן יתגלה מבנה דמוי ספינת חלל דמיונית ששטחה גדול מספיק כדי לכסות עיר גדולה כניו–יורק. בדפנותיה מיליוני פתחים הנפתחים ונסגרים ומאפשרים זרימה מבוקרת של מאות אלפי סוגי חומרים שונים פנימה והחוצה. אם נכנס מבעד לאחד הפתחים, נמצא עצמנו בעולם של טכנולוגיה דמיונית ומורכבת מסמרת שערות. ראשית נבחין במערכת של צינורות באורך כמעט אין סופי, המסודרים במבוך שאינו ניתן למעקב אפילו, המסתעפים משטח הפנים החיצוני של התא, לכל פינה בתא, ואל הגרעין המרכזי וממנו אל בנק הזיכרון במרכזי, בגרעין, או אל מפעלי ההרכבה והאנרגיה וכו'. הגרעין עצמו, יובחן ככדור גיאודזי בקוטר של כקילומטר, בתוכו מסודרים קילומטרים של מולקולות DNA, בעלות מבנה מרחבי משוכלל ביותר, כולם מקופלות באופן מיוחד ובצורה מסודרת. בכל כיוון שנביט, נראה מסביבנו מספר לא מוגבל כמעט של "מכונות דמויות רובוט". במרכיב הפונקציונאלי הפשוט ביותר של התא – מולקולת חלבון, הוא "מכונה מולקולארית" המורכבת מכמה אלפי אטומים, בעלי סידור מרחבי מיוחד החיוני לתפקודן. תפקודו של התא, תלוי בפעולה משולבת של עשרות אלפי מולקולות, (ויש חוקרים המשערים שמספרו מאות אלפים!) מסוג זה, שצריכים לבוא בזה אחר זה בסינכרוניזציה מושלמת, במהלך הייצור בתא. נראה שבתא זה שכמעט לכל הבט של המכונות המשוכללות בטכנולוגיה שלנו, נמצא מקביל בתא: לשון תכנות ומערכת פענוח והצפנה, בנק זיכרון לאחסון לידע ושליפתו, מערכות בקרה המפקחות על ייצור אוטומטי, מערכות בקורת איכות ו"אל–כשל" (error fail safe) וכו'. התא יראה לעיננו כמפעל ענק, בגודל של עיר, והמבצע מספר כה גדול של תפקודים ייחודיים הזהה כמעט לכל תהליכי הייצור של המין האנושי ביחד. אולם, הוא מצויד בתכונה אחת, שאין לשום מפעל או מכונה מעשה ידי אדם – הכושר הלא יאומן לשכפל את עצמו בתוך מספר שעות. אין לך דבר מעורר יראה יותר מלצפות בתהליך הפנטסטי, שבו כל מרכיב וכל פרט בתא, יוצר העתק מדויק שלו, והולכת ומתארגנת מערכת של תא נוסף הזהה בכל לראשון, וזאת מבלי שתפקוד התא יופרע (הוא ממשיך לחיות)... מלבד מערכות הייצור של התא (חשבו למשל על הטעם הנפלא של האננס, או על ריח היסמין המיוצרים במעבדות התא המשוכללות יותר מכל מעבדות החיקוי של הכימאים כיום), פותר לנו התא את כל הבעיות של עיר ענקית. מיזוג אוויר, טמפרטורה קבועה, ניקוז כל חומרי הפסולת, ובראש וראשונה האנרגיה. כיום, מתחילים אנשי מדע לחשוב ברצינות על ניצול מסחרי של אנרגיית שמש. תאי הצמחים – כבר פתרו את בעיית הפיכת אנרגית השמש לאנרגיה כימית, ע"י ייצור חומר כימי מסובך בשם: כלורופיל – המקנה לעלים צבע ירוק, והופך למקור הבלעדי לאספקת מוצרי פחמן לעולם החי והצומח. במקום מצברים, שומר התא את האנרגיה במולקולות סוכר, ובשעת הצורך מפרק אותן למרכיביהם תוך שמירה על מחזור הפחמן וניצול האנרגיה".

מורכבות שאינה ניתנת לפירוק

הטיעונים להפרכת האבולוציה כתוצאה מהידע המודרני שזרם מהמחקרים בתחום הביולוגיה, החלו כמעט מהרגע שנודע לציבור על מורכבותם של האורגניזמים, בפרט על גילוי מולקולת הדי-אן-איי (D.N.A). ובאמצע שנות ה-90 נוספה טענה חדשה ומהפכנית, שאותה העלה מדען ופרופסור לביו-כימיה בשם מייקל ביהי (Behe). בספרו "הקופסה השחורה של דרווין" (Darwin's Black Box), שראה אור בשנת 1996, טבע ביהי את המונח המדעי Irreducible Complexity (מורכבות שאינה ניתנת לפירוק). ד"ר גיל גרשון טבעון ביאר את הגדרתו המדעית המדויקת של מונח זה, וכך כתב:[9] "מערכת אחת, הבנויה מחלקים שכל אחד מהם חשוב, הנמצאים באינטראקציה, כך שכל החלקים תורמים לתפקוד הבסיסי של המערכת, באופן שאם חלק אחד יוסר, יגרום למערכת להפסיק מלתפקד אפקטיבית. לכן עפ"י ההגדרה 'מערכת שאינה ניתנת לצמצום', אינה יכולה להיווצר ע"י שיפור איטי בשלבים של המערכת ההתחלתית. כל שלב קודם שחסר חלקים הוא עפ"י ההגדרה אינו מתפקד. כיוון שברירה (סלקציה) טבעית יכולה להעדיף רק מערכות שכבר פועלות, לכן מערכת ביולוגית מורכבת שאינה ניתנת לצמצום, מוכרחה להיווצר כמערכת מושלמת מלכתחילה".

ישנן דוגמאות רבות בטבע למערכות מורכבות שאינן ניתנות לפריקה, ולהלן נמנה מספר דוגמאות:

  • כנף הציפור: ד"ר גיל גרשון הוכיח כי כנף הציפור מהווה מערכת שאינה ניתנת לפירוק, וכתב כך:[10] "לפי טענת האבולוציה, ציפור פתחה כנף לאיטה, סנטימטר אחר סנטימטר. כלומר התהליך לקח הרבה דורות עד שהכנף הייתה ראויה לתעופה, כיוון שהכנף היא אבר מאוד מסובך. אמנם זאת אומרת שבמשך כל אותן דורות ביניים, הציפור הייתה צריכה ללכת עם כנף כבידה בלתי שימושית. ציפור כזאת הייתה מתקשה יותר לברוח מאויבים, מאשר ציפור בלא כנף מתפתחת. אבל לפי האבולוציה, הציפור בעלת חצי כנף היא היצור היותר ראוי לשרוד. זה נוגד לכל היגיון!".
  • מערכת ההכשה של הנחש:[11] "אם נתבונן בנחש ארסי, נבחין כי היות שיש נחשים רבים ללא ארס, הרי התפתחותה ההדרגתית של מערכת הארס היא בלתי אפשרית, מהסיבות הבאות: א. מערכת ייצור הארס היא מעבדה כימית שלמה ומתוחכמת המחייבת ידע ביוכימי מדויק על הרכב הדם ומערכת העצבים אצל אויבי הנחש; ב. מערכת השיניים החלולות והמזדקרות להכשה היא מערכת הידראולית ראויה לשמה ומדוייקת להפליא; ג. רפלקס ההכשה של הנחש מצריך מבנה מתאים במוח ובמערכת העצבים שלו. ד. יש לפתח מערכת אכסון הארס (בלוטות) והזרמה מיידית; כל אחד ממרכיבים אלה יעיל אך ורק אם כלם יחד פועלים בהרמוניה. לא זו בלבד שאין כל ערך סלקטיבי רק לשלב ביניים כלשהו, אלא שיש סכנה והפרעה לתפקודו".
  • קליפת הביצה: מדובר על מערכת מדויקת שחייבת היתה להיווצר מלכתחילה כמערכת מושלמת, שכן, אם הקליפה היתה עבה מידי, האפרוחים לא יכלו לבקוע את הקליפה, ואם הקליפה היתה דקה מידי, האפרוחים לא היו מוגנים די הצורך. וכך כתבו החוקרים:[12] "התפתחות הזוחלים מדו חיים... המעבר לחיי יבשה חייב שינוי קיצוני ודרמטי בתכונות ביציהם. בהיותן חשופות לאוויר הן היו צריכות לפתח קליפה שתמנע את איוד הנוזלים מתוכן. הן היו צריכות להיות מציידות בחלמון ובאלבומין לאספקת מזון ונוזלים לעובר. בכיס אשפה פנימי לאגירת הפסולת של חילוף החומרים (בביצי היצורים הימיים הפסולת מופרשת היישר למים) בקרן עוברית לפיצוח הקליפה (העוברים הימיים מפרישים לצורך זה חומר כימי) וכו'. עכשיו שינויים אלו אם אינם מתואמים ואם אינם מתרחשים בעת ובעונה אחת אין בהם תועלת. יתירה מזאת, כל אחד בנפרד עלול להיות קטלני לעובר (כמו קליפה קשה בלי קרן לפיצוחה). אך להיות מתואמים מראש משמעו לייחס לאבולוציה מגמה מתוכנית קבועות מראש, הפסולות מכל וכל ע"י האבולוציה הדרוויניסטית. מצד שני, להניח אפשרות שכל המוטאציות הללו התרחשו בו זמנית ובמקרה, היא בלתי אפשרית מבחינת ההסתברות הסטטיסטית".
  • השוטון: ד"ר מיכאל אברהם עמד על ההוכחה מהשוטון (שעליו למעשה התבסס פרופסור מייקל ביהי בספרו Darwin's Black Box), וכך כתב:[13] "הרעיון שמערכות ביולוגיות התפתחו בצורה ניאו-דרוויניסטית דורש קיום של דור קודם שיש לו יכולת תפקודית המתואמת פחות מהדור שבא אחריו. על פי טיעון התכנון התבוני, מערכות מסוימות, מולקולאריות בדרך כלל, רמת המורכבות שלהן גבוהה מאוד, והמבנה שלהן עבר אופטימיזציה לצורך תפקודן (השגת הפתרון המיטבי לבעיה), ולכן גריעת כל חלק קטן מהמערכת מחסלת את התפקודיות שלה. דבר זה מונע את אפשרות קיומו של דור קודם לדור הקיים. התנאי להימצאות פונקציונליות מינימלית של המנגנון הביולוגי הראשוני הוא, לטענתם, מורכב מכדי להיווצר אבולוציונית... התזה הזאת גורסת שישנם יצורים מורכבים מאוד, שבעבורם אנחנו לא מצליחים לאתר מצבי ביניים שכשירותם נמוכה יותר... במצבים כאלה אי אפשר לפרק את התהליך לשלבים שעליהם מדבר הניאו-דרוויניסט... השוטון הוא אחת הדוגמאות החביבות על בעלי גישת התכנון התבוני... כיצד נוצר המכניזם המופלא הזה? הניאו-דרוויניסטים טוענים שהשוטון נוצר במקרה, בתהליך רציף ועיוור שבנוי משרשרת של שלבים עוקבים, שכל אחד מהם הוא יצור ששורד וממשיך הלאה... המאמינים בתכנון תבוני גורסים שתיאוריה זו אינה סבירה, שכן שלבי הביניים הנחוצים במסלול האבולוציוני עד לחיידק המושלם לא היו יכולים לשרוד. חיידק בלי שוטון לא היה שורד (כי הוא לא היה מגיע לפירור המזון), ולכן לא ייתכן שבדרך לחיידק המושלם שקיים היום, היה חיידק לא מושלם שעדיין לא צויד בשוטון. חיידק נכה כזה היה נכחד בברירה הטבעית (זה היה קצה מת). המסקנה היא שהחיידק הזה צריך להופיע על במת ההיסטוריה (או בחלל העולם) כשהוא מצויד בשוטון מלכתחילה".
  • העין: העין היא מן המערכות המורכבות ביותר שקיימות, ותפקודה מורכב מחלקים רבים התלויים לחלוטין אחד בשני.[14]

מציאות רוחנית

אין האבולוציה יכולה לתת הסבר לתופעות מנטליות, וכמו שביאר ד"ר מיכאל אברהם:[15] "נעיר על אחת הבעיות הקשות ביותר בתפיסה המטריאליסטית, והיא מציאותם של היבטים נפשיים ומנטליים באדם... אין הסבר מטריאליסטי סביר לתופעות נפשיות ומנטליות, ויש בהן משום אינדיקציה ברורה למדי לקיומה של סובסטנציה נוספת, לא חומרית, בעולם בכלל ובאדם בפרט. בעולם שכולו חומר, בלתי-סביר לחלוטין שתופענה תופעות כאלה. זהו הפער, או החלל, הגדול ביותר שיש בתיאוריה האבולוציונית, ונכון לעכשיו אין אפילו ניסיון ראשוני להציע לו הסבר כלשהו. כיצד בתהליך עיוור שאותו עוברים אטומים ומולקולות חומריים, נוצרים פתאום רצון, חוויה, רגש, חשיבה, הכרה, מודעות, אהבה, קמצנות וכדומה? זהו דבר בלתי-סביר לחלוטין".


היהדות והאבולוציה

לפי פשטות הדברים, תיאורית האבולוציה אינה עולה בקנה אחד עם היהדות. מדען וחוקר מקרא אמריקני בשם ד"ר הנרי מוריס (Morris), העלה במחקרו כי ישנם למעלה מ-20 סתירות בין הנאמר בפרשת בראשית לבין מה שתומכי האבולוציה טוענים שהתרחש.[16] להלן נמנה מספר דוגמאות לסתירות כאלו (לאו דווקא מתוך מחקרו של ד"ר מוריס הנ"ל):

  • לפי המקרא האלוהים ברא את כל האורגניזמים (כמו גם את כל המציאות, אך אנו מתעסקים כעת בסתירות עם תיאורית האבולוציה), ובריאה בעצם הגדרתה מנוגדת לתפיסה האבולוציונית, וכמו שאמרו חז"ל:[17] "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, לדעתן נבראו ולצביונן נבראו".
  • לפי המקרא התהליך של בריאת כל החי התרחש במהלך ששת ימי בראשית, ואילו לפי האבולוציה התהליך של יצירת החי לקח מאות מליוני שנים.
  • לפי המקרא בריאת הצומח (כולל העצים) קדמה לבריאת החי, ואילו לפי האבולוציה חלק מעולם החי (בפרט הימי) נוצר לפני הצומח.
  • לפי המקרא האדם נברא מעפר האדמה, ואילו לפי האבולוציה האדם התפתח מאבות קדומים דמויי-קופים.
  • לפי המקרא האלוהים נטע בקרבו של האדם נשמה רוחנית אשר מאפשרת לו להיות בעל יכולות שאינן חומריות במהותן, כמו רגשות, אמונות וכיו"ב, ואילו האבולוציה טוענת כי כל הנ"ל אינן אלא תופעות פיזיקליות שיש צורך לבאר אותם מנקודת מבט אבולוציונית-נטורליסטית.
  • לפי המקרא נגזרה על האדם מיתה בעקבות האכילה מעץ הדעת, ואילו לפי האבולוציה המיתה היתה קיימת באדם תמיד.
  • לפי המקרא האדמה החלה להוציא קוצים ודרדרים אחרי שהאדם כבר היה בעולם וחטא באכילה מעץ הדעת, ואילו לפי האבולוציה קוצים ודרדרים היו קיימים בעולם מאות מיליוני שנים לפני שנוצר האדם.


ואולם, ישנה גישה ביהדות, שמסדרת עם האבולוציה (כמובן לא אבולוציה אקראית, אלא אבולוציה המכוונת מבורא), אם כי יש מקום לדון בכוונת הדברים, וכדלהלן:

דעת המלבי"ם

יש שרואים בדברי המלבי"ם תמיכה ברעיון האבולוציה[דרושה הבהרה][18]. בפרשת בראשית(דרוש מקור) הוא מפרש את השינוי בין המילה "ברא"-בריאת יש מאין ל"יצר"-יצירת יש מן היש, בפרוש זה הוא מרחיב שהיו "סיבות אמצעיות" בין כל היצורים ואפילו כותב שהקוף הוא שלב בין החי (בעלי חיים) למדבר (אדם).

ברם בביאורו על פרשת נח, המלבי"ם תקף בלשון חריפה אפילו את אלו הטוענים שגיל העולם מעל ל-10 אלף שנים[19]. כך שהרעיון האבולוציוני במתכונתו המוצע במדע, אינו יכול להתאים.

דעת הראי"ה

הרב קוק[20] אמר שתיאורית האבולוציה מתאימה לתורת הקבלה ברעיון שכל הנמצאים מתפתחים עם הזמן. ההולכים בדרך זו טוענים שכל פרשת הבריאה היא מסודות תורה ולא מובנת כפשוטה, כפי שכתב הרמב"ן בפירושו לתורה.


דברי הרב שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת חיווה דעתו בנושא במאמר למה דרווין האמין באלוהים? (אתר YNET, לרגל 200 שנה לדרווין), כתב: "מי שרוצה לכפור באלוהים ומגייס את דרווין לשירותו, עושה לו עוול. סר צ'רלס דרווין האמין באלוהים. גם אלברט איינשטיין האמין בו. כך גם אייזיק ניוטון, קופרניקוס, מנדלייב ומדענים חשובים אחרים שידעו משהו על העולם ודווקא בגלל זה הבינו שיש פה 'יד מכוונת'. יש אלוקים!" הוא מסכם: "אנו מאמינים בהתפתחות העולם ומאמינים באלוקים. חכמינו מספרים על העולם שהיה תוהו ובוהו, "אלוקים בורא עולמות ומחריבם". חכמי הקבלה מסבירים את מגמת התהליך הזה באריכות. מחקר של פרופסור נתן אביעזר מוכיח כי סדר הופעת היצורים על פי האבולוציה דומא להפליא לסדר המופיע בספר בראשית. למה אלוקים ברא את העולם בשלבים? זו כבר שאלה מוסרית. "והלא במאמר אחד יכול להבראות?" חכמינו ז"ל אמרו שהכל בא בשלבים כדי שתהיה לנו יכולת להבין משהו מהחכמה של אלוקים. אנו מאמינים שאין אפשרות שהמחקר המדעי יסתור משהו אחד מדברי תורה. אלוקים אחד ברא את שניהם. אנו בטוחים שעם השנים המחקר המדעי יתפתח, יזנחו טעויות העבר ויתגלו אמיתות חדשות שביחד יבנו לנו הבנה חדשה ומופלאה יותר על הבריאה. על אלוקים ועל התורה".


דעת הרב גדליה נדל

הרב גדליה נדל, מבכירי תלמידיו של החזון אי"ש, ומראשי כולל חזון אי"ש מאמץ אף הוא את האבולוציה, בספר "בתורתו של ר' גדליה". לגבי התפתחות עולם הצומח הוא כותב (שם, עמ' צד-צה): "כשנוצרו הצמחים ביום השלישי - אין סיבה לחשוב שהם נוצרו כולם בבת אחת. ישנה השתלשלות של מינים. ישנם שינויים גנטיים, מוטציות, היוצרים מינים חדשים, וזהו תהליך הלוקח זמן רב מאד... במקום לדבר על "התפתחות" נדבר על התקדמות הבריאה, משלב לשלב, מצורה לצורה, ברצון ה', הפועל באמצעות המלאכים. אמנם, התקדמות זו היא תהליך ממושך. כל שינוי בטבע לוקח הרבה מאד זמן, בצעדים קטנטנים. כך היא פעולתו של הקב"ה." לגבי בריאת האדם הוא כותב כך (עמ' צט-ק): "התיאור של יצירת האדם מן העפר הוא בדרך משל ומליצה. הקב"ה לא לקח כף עפר וגיבל אותה במים, כמו שעושים הילדים בגן... בריאת האדם בצלם א-לוקים זהו סופו של תהליך ארוך, שראשיתו ביצור לא שכלי, השייך לקטיגוריה של בעלי החיים, ההולך ומתקדם על שניתן לו השכל האנושי, ובמקביל גם הצורה הפיסיולוגית של האדם המוכרת לנו... ההוכחות של דרווין, ושל חוקרי המאובנים, לקיומם של שלבים קודמים כאלה, נראות משכנעות. הטעות של דרווין היא בראייה הכללית של הדברים, המתחמקת מן השאלה איך נוצרו השינויים. אך עם ההכרה ברצון האלוקי הפועל בטבע באמצעות המלאכים - אין לנו שום צורך לשלול את תיאור המאורעות כפי שהחקירה המדעית מציגה אותם... האדם שעליו נאמר "נעשה אדם בצלמנו" הוא שלב אחרון של התקדמות הדרגתית."

הגישה אשר לפיה התורה כלל לא התייחסה לפן המציאותי של הבריאה

כמו כן ישנם אלו הטוענים שאין מטרתה של התורה להביא לנו מידע על איך נברא העולם, אלא להורות לנו דרך חיים (למשל רבי שמשון רפאל הירש באגרותיו ועוד). ועל פי גישה זו ניתן לכאורה להתאים בין היהדות לגישה מדעית על שתהיה.

ואולם הר"ש הירש עצמו לא היתה דעתו נוחה בתאוריית האבולוציה. במאמרו "על ערכה הפדגוגי של היהדות" הוא כותב:

"השקפה חדשה שצפה ועלתה זה עתה מסבירה את כל צורות החי המרובות כתולדות "צורת אב" ראשונה אחת, בלתי מורכבת ופשוטה ביותר, ולעת עתה אינה אלא השערה אשר עדים אין לה בין העובדות".

ובביאורו על התורה (לספר במדבר, פרק כה, פסוק ג) שהשווה בין האבולוציה לעבודה זרה.

ראה גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בנוגע להיווצרות מין חדש, כתב פרופסור משה טרופ: "עד כה לא הופיע בכל הניסויים, שנעשו במעבדות רבות, סוג יצור חדש שלא היה קיים קודם לכן ובודאי לא מין חדש. גם טפולים פיזיקאליים וכימיים, כמו הקרנות וחומרים מוטגניים, המזרזים מוטציות (הופעת תכונות חדשות) לא הביאו לתוצאות כאלה. הרבה תצפיות נעשו בימינו על אוכלוסיות עצומות של יצורים רב־תאיים וחד־תאיים. והנה אין חוקר אחד, בר־סמכא, שיכול להצביע על התגלות מין או סוג חדש ממין או סוג אחר, כלשהו, בתצפיות אלה", [לאו"ם (לאום ומסורת), כסלו-טבת תשל"ד, עמ' 9].
  2. חשוב לציין כי כאשר אנו מוצאים שבעל חיים מסוים נולד עם 3 רגליים במקום עם 2 רגליים או 3 עיניים במקום עם 2 עיניים, אין בכך שום ראיה לאיבר חדש, שכן האינפורמציה ליצור עין או רגל כבר קיימת מבחינה גנטית, אלא שנוצרה מוטציה (שלילית ולא בעלת תועלת!) שגרמה ליצירת איבר נוסף (ולא איבר חדש!).
  3. ראה: סרטון של ריצ'רד דוקינס, שבו הוא נשאל האם הוא יכול להצביע על מקרה אחד של מוטציה או של תהליך אבולוציוני אחר, שהביא לתוספת במידע הגנטי, ונותר בוהה ותוהה בלי יכולת לתת מענה.
  4. ראו: סרטון שבו ריצ'רד דוקינס מתרץ כך בעיה זאת.
  5. מצוטט אצל פרופסור נתן אביעזר, בראשית ברא, עמ' 65.
  6. וכך כתב צ'ארלס דרווין ב"מוצא המינים": "למה אם כך כל השכבות הגיאולוגיות לא מלאות במאובנים של צורות ביניים? הגיאולוגיה לבטח אינה חושפת שום שרשרת אורגנית שלמה של התפתחות. זאת ההתנגדות הברורה והרצינית ביותר שאפשר לטעון כנגד התיאוריה שלי", (במקור: "Why then is not every geological formation and every stratum full of such intermediate links? Geology assuredly does not reveal any such finely graduated organic chain. This is the most obvious and serious objection that can be urged against the theory").
  7. לחומר נוסף בנידון ראה: מחקר מקיף בנושא בספרו של ד"ר דווין גיש, Evolution: The Fossils Still Say No, הוצאת Institute for Creation Research; סרט דוקומנטרי: אבולוציה - תיאוריה בהתפוררות; הרצאה: ד"ר דווין גיש: אבולוציה - המאובנים אומרים לא!.
  8. ד"ר גיל גרשון טבעון, מבט אחר על האבולוציה, עמ' לה–לו.
  9. ד"ר גיל גרשון טבעון, מבט אחר על האבולוציה, עמ' ח–ט.
  10. ד"ר גיל גרשון טבעון, מבט אחר על האבולוציה, עמ' ח–ט.
  11. ראה מאמר: אנשי מדע דגולים מדברים על אבולוציה
  12. מתוך "מחשבות", I.B.M. סוציוביולוגיה "הטבע שבאדם", 1981, עמ' 31.
  13. ד"ר מיכאל אברהם, אלוהים משחק בקוביות, למשכל – הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2011, עמ' 200-199; וראה עוד: ראיון שנערך עם פרופסור מייקל ביהי ובו הוא מבאר את ממצאיו בנושא השוטון.
  14. ראה: סרטון: פלאי העין האנושית; מאמר: דניאל בלס, איך מוטציות עיוורות ייצרו עיניים רואות?.
  15. ד"ר מיכאל אברהם, אלוהים משחק בקוביות, למשכל – הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2011, עמ' 50.
  16. Morris, Henry M. "The Henry Morris Study Bible", Master Books Edition, April 2012, p. 10
  17. מסכת ראש השנה דף יא, ע"א.
  18. ואולם ראה גם שיחה:תורת ההתפתחות.
  19. וז"ל: "ועדות ה' נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגיאולוגיה, שחופרים במעמקי האדמה ומוצאים עצמות גדולות מענקים ובעלי חיים גדולים שנאבדו מן הארץ ואינם עוד מימי המבול ואילך, והם מוכיחים מזה קדמות העולם, כי יחשבו את האדמה שעשויה מינים מינים, שבכל עומק ידוע יש מין אדמה אחרת, ויחשבו לפי איכות האדמה שימצאו העצמות שם, ולפי חשבון כמה היה צריך עד שיולדו שטחי האדמה שהעולם קדמון מרבוא שנים, ושכבר היו בעלי חיים מימי קדם קודם לזמן היצירה שלנו. וכל זה הבל וריק, כי בעת המבול פתחה האדמה את לועה ע"י הרעשים שבאו מעומק שאול ותהום רבה והפכה תחתונים למעלה ועליונים למטה והורידה פגרי הבעלי חיים עמוק עמוק, ונבקעה חכמת הדורשים והחופרים לדעת איכות המהפכה הזאת אשר עשתה נפלאות במשך 150 יום של עמידת המים, עד שכל הסדרים שסדרו להן החוקרים מאיכות האדמה בכל שטח וכל חשבונותיהם בזה נתבלבלו אז וכל השערותיהם ודמיונותיהם ישא רוח יקח הבל, ולא חכמו ישכילו זאת ויראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולת שאול איך מחה את כל היקום מעל פני האדמה ויטביעם בשאול תחתית עדי אובד".
  20. דרושה הרחבה רבה במשנתו בעניין - ראה אגרות הראי"ה אגרות צא וקלד; אורות הקודש ח"ב עמ' תקמז-תקמח; פנקסי הראי"ה ח"א עמ' קסב-קסד; ועוד.
    ראה שיעורים של הרב יהודה מלמד על איגרת צא באגרות ראי"ה- א, ב וג, באתר ישיבה.