שלום לרב. במבצע צוק איתן הביאו לישיבה בדי ציצית "מנדפות" ופתילי ציצית לעשות בשביל חיילים בשטח, אחרי שעשיתי כמה ציציות לחיליים השארתי לי בגד אחד בשביל לעשות לעצמי ציצית. האם זה גזל? אם כן כעת לאחר שעבר זמן רב למי עלי להחזיר את הבגד?

שלום וברכה לשואל היקר! ראשית כל ישר כח על הרצון הטוב לשוב בתשובה ולברר את הדין ע"פ תורתנו הקדושה. א. כיון שהציצית הופקדה אצלך ע"מ להעבירה לחיילים, ודאי שיש איסור מהתורה לגוזלה או להשתמש בה. ב. כעת שהנך רוצה לתקן ולהשיב את הציצית - ניתן להשיבה לכל חייל קרבי שזכאי לקבל בשיגרה ציצית כזו.* להרחבה: א. בחו"מ סי' רצ"ב סע' ה' פסק השו"ע ע"פ המשנה בב"מ מג: שאין השומר רשאי להשתמש בפיקדון לצרכו, שהשולח יד בפיקדון ה"ז גזלן, וכל שכן כשמתכוון לקחת לעצמו בתורת גזילה. ב. כמו"כ מבואר בגמ' ב"ק צג. ונפסק בשו"ע שם סי' ש"א, סע' ו' שהשומר על מעות צדקה פטור מדיני שמירה משום שהן ממון שאין לו תובעים, שהמפקיד אינו יכול לתובעו כיון שכבר אינו שלו, וגם העניים אינם יכולים לתובעו כיון שיכול לדחות כל אחד בטענה שלא אתן לך אלא לאחר. אולם כאשר הממון קצוב לעניים, חייב בכל דיני שומרים. 1. והנה צריך לבאר באיזה קצבה מעות עניים חשובים ממון שיש לו תובעים: דעת רש"י שם ד"ה קיץ להו, וכ"כ המגיד משנה בדעת הרמב"ם הל' שאלה פ"ה ה"א, וכ"פ המהרי"ט יו"ד סי' לט, וכן סתם הב"י סי' ש"א ד"ה הופקדו - שצריך שיהיו המעות מיוחדים לאנשים ידועים ושיהיה חלק כל אחד מהם ידוע. גם הגר"א כתב בסי' ש"א ס"ק י"ב שתרתי בעינן, אנשים ידועים, וחלק ידוע, וכן נראה להכריע. אולם לדעת הכס"מ בדעת הרמב"ם (שם) והב"ח סי' ש"א ד"ה הופקדו, אין צריך שיהיה ידוע חלקו של כל אחד, אלא מספיק שיהיה מיוחד לעניים מסוימים. הרב ברוך פז שליט"א העיר שאין כלל מח', אלא שכל מקום שהגזבר חייב לחלק צדקה באופן שוויוני - זה ממון שיש לו תובעים. וכך הדין ברוב המקרים שהגזבר חייב לחלק הצדקה באופן שווה לפי קריטריונים, ואינו יכול להעדיף אחד על השני, וכן נראה מפסיקת הרמ"א ביו"ד רנ"ח סע' ה', ולפ"ז לכא' נראה שגם הציציות בנידו"ד הם ממון שיש לו תובעים. 2. גם במקרה שפטור כיון שאין לממון תובעים, כתב הפ"ת סי' ש"א, ו' בשם החות יאיר, שמה שפטור הנפקד אם פשע, היינו מדיני אדם משום שאין מי שיתבע אותו, אך מ"מ אינו יוצא ידי שמים עד שיחזיר, ק"ו מכך שמחויב ליתן צדקה לעניים אפ' כאשר אומר רק ליתן יעו"ש. אמנם מסתימת הפוס' משמע שלא חילקו, וכ"כ שו"ת מהר"ם שיף חו"מ יד. כמו"כ יעו' בספר הערות על מס' חולין קל., שכתב הגרי"ש אלישיב זצ"ל שלפי תוס' חייבים לצאת ידי שמיים בגלל שהזיק ממון ששייך למישהו אחר ממש (היינו לשבט הכהונה), א"כ בנידון של ממון עניים שאין להם תובעים, י"ל שפטור לצאת ידי שמיים בגלל שהכסף אינו בבעלות העניים ממש, אלא שגרם לחסר מהעניים ממון שהיה יכול להגיע לידם כמו "עני המהפך בחררה", שאינו חייב לצי"ש לרוב הפוס'. 3. אמנם בנידו"ד הציצית קיימת ב"עין", ולכן לכל הדעות צריך להשיבה, כמו שמוכרח מהגמ' בחולין קלא. "דאיתנהו בעינייהו", וכמו שכתב מהרי"ק ו', ולכן כאן יש עליו חובה ליתן את הציצית אפ' אם זה ממון שאין לו תובעים, ולא נראה שיש כאן יאוש ושינוי השם בכך שעשאו ציצית. ולכן העולה מהאמור בנידו"ד, שפשוט שצריך להשיב את הציצית שהופקדה לטובת החיילים שפעלו בשטח בזמן מבצע "צוק איתן". 4. עם זאת יש לדון למי בדיוק צריך להשיבה, ונראה שאפילו לפי הצד הנ"ל שמדובר בממון שיש לו תובעים, מ"מ החיילים לא זכו בבעלות הציציות, כדי שנאמר שאם הותירו צריכים ליתן לחיילים אלו דוקא ולא לחיילים אחרים ואם היו נהרגים ח"ו שהיורשים שלהם זכו בהם, אלא נראה לומר שחל על מקרה זה (וה"ה כל מקרה רגיל של צדקה) מ”ש במשנה בשקלים: "מותר עניים לעניים מותר שבויים לשבויים", היינו לעניים או שבויים אחרים, אע"פ שעניים או שבויים אלו היו ידועים בעת שאספו את הכסף. * ולכן למעשה ומתוך בירור עם הגורמים הרלוונטים, אין צורך להחזיר לחייל שלחם אז בזמן "צוק איתן" דוקא, אלא אפשר ליתן לכל חייל שזכאי לקבל כזו ציצית, שהרי גם בשיגרה יש תרומה של ציציות כאלו, וכדאי להיעזר ברב צבאי. במקרה שהנך כעת חייל קרבי אתה רשאי להשתמש בציצית (אף שראוי יותר לעשות כנ"ל). בברכה נאמנה, הרב נועם דביר מייזלס