מדוע מברכים בנוסח התרגום להניח תפילין. ולא בלשון המקרא להניח טוטפות?

שלו', שאלה יפה ומעניינת, ועוד צריכה עיון, עם זאת, מקופיא ובמושכל ראשון נראה שהסיבה היא רצונם של חכמים מנסחי הברכה, לנקוט לשון מבוררת. משל למה הדבר דומה? לברכת "על השחיטה". הן גם כאן יכול היית לשאול, מדוע העדיפו מונח זה על פניו של המונח המקראי "זביחה", ובהתאם ברכת "על הזביחה" ! אלא ששוברך בצידך,: רצונם של חז"ל לנקוט לשון שהיא המבוררת ביותר, ובזמנם כבר לא דיברו על "זביחה" אלא על "שחיטה". ועוד דוגמאות שונות ורבות לדבר. הוא הדין אם כן לנדון דידן - בעת ניסוח הברכה, המונח הרווח כבר היה "תפילין" ולא "טוטפות", ומנסחי הברכה לא ראו ענין לשמר מלאכותית מונח שאינו נהיר לבריות. בחרו אם כן "תפילין", אותו כולם מכירים, הכל דוברים, וכך גם מברכים. ועדיין יש מקום להוסיף ולהרהר בדבר. בברכה