שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • הדרכות בעבודת ה'
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
אשתי ואני שהתחתנו בשעה טובה לפני קצת יותר משנה, באנו מרקעים מעט שונים, והיא משתוקקת עד מאוד לראות ולקרוא בעיניה שלה את תרי"ג המצוות. ממש כפשוטם לפי סידרם ולנסות להתחיל לקיימם לפי הסדר. כך ביקשה ממני מס’ פעמים בשיא התמימות שגרם לי להתרגשות רבה מחד גיסא ולמבוכה מסוימת מאידך, שכן קיימים מספר בעיות: 1. לבושתי, אינני יודע היכן להמציא לה מקום בו מרוכזים בשפה פשוטה וברורה כל תרי"ג המצוות 2. ממעט הידוע לי הרי ישנם מצוות שלא רלוונטיות בימנו ובמצבנו הנוכחי. כיצד להסביר לה זאת ? כיצד ייתכן שמצוותיו של הקב"ה או אפילו חלקן לא יכולות להיות מקוימות ? 3. אשתי מתעקשת לקרוא את המצווה, וכפשוטה לרוץ לבצע אותה. תמימותה ורצונה הטוב נוגע לליבי, ניסיתי להסביר לה , שיש קש"ע שהוא התמצית של עולם ההלכה היהודית, שהוא בעצם ההגשה הפרגמטית, המעשית, של פרשנות חז"ל למצוות. זהו ספר העשייה של המצוות. ההסבר שלי נראה לה לא ברור, ולוקה, אולי בצדק, בהסברה ברורה יותר של סדר השתלשלות הדברים. אודה על האמת: גם אני תמיד רציתי שיסבירו לי קצת יותר טוב וברור, כיצד התגלגלו המצוות להלכה כפי שאנחנו מכירים אותה. נשמח לדעת, מעבר להסבר תמציתי: היכן ניתן להוסיף ולקרוא חומר מקיף ומעמיק על סוגיה מרתקת זו.
תשובה
1. ישנם שני ספרים עיקריים המונים את כל תרי"ג מצות: " ספר המצות" לרמב"ם, ו"ספר החינוך". בספר המצוות, הנמצא בהתחלת ספר "היד החזקה", מונה הרמב"ם את כל תרי"ג מצות בקצרה, לפי סדר "חשיבותן". המצוה הראשונה היא מצות האמונה, ולאחריה מצות אהבת הבורא, יראתו, וכן הלאה. "ספר החינוך" מונה את כל תרי"ג מצות לפי סדר הפרשיות של התורה, והוא מאריך יותר מהרמב"ם, הן בטעמי המצוה והן בדיניה. 2. הרמב"ם בסוף "ספר המצות" כותב, שאדם רגיל חייב בכל יום בכשישים מצות בלבד מתוך תרי"ג מצות. הסיבה לכך היא משום שיש מצות הנוהגות רק במצבים מסוימים. לדוגמה: אדם גזל חפץ, אז יש לו מצוה מן התורה להשיב את הגזלה. אבל אדם שהיה בסדר כל מי חייו ומעולם לא גזל מאף אחד, לא יקיים את המצוה הזאת אף פעם. כמו כן, ישנן מצות השייכות לאנשים מסוימים. יש מצות מיוחדות למלך, יש מצות מיוחדות לכהן גדול, ויש מצות מיוחדות לבית-דין. אין אפשרות לאף יהודי לקיים את כל תרי"ג מצות. לכן כשאנחנו אומרים שיש תרי"ג מצות, כוונתנו היא שכלל ישראל מחויב לקיים תרי"ג מצוות במצבים ובזמנים שונים. לפי זה, יש מצות השייכות רק בזמן שבית-המקדש קיים, כגון: קרבנות, טהרה וכד', ואין באפשרותנו לקיים אותן כיום. אך אין זה פוגם כלל בקיום המצות אותן אנחנו מסוגלים לקיים ולעשות. 3. לנו יש שתי תורות: תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. את שתי התורות האלו קיבלנו במעמד הר סיני, ותורה שבעל-פה היא הפרשנות וההסבר לתורה שבכתב, מפני שאי-אפשר להבין כלל מתוך תורה שבכתב בלבד כיצד צריך לקיים את המצוות. לדוגמה: התורה אמרה בשבת "לא תעשה כל מלאכה". מהי "מלאכה"? לכן חז"ל למדו בתורה שבעל-פה שהכוונה היא ל-39 מלאכות הידועות, המנויות במשנה במסכת שבת. וכן במצות סוכה, התורה אמרה לעשות סוכה. ממה עשויים הדפנות? ממה עשוי הסכך? מה גודלה המינימלי והמקסימלי של הסוכה? ללא תורה שבעל-פה לא היינו יודעים מה לעשות, וכך בכל מצוה ומצוה הכתובה בתורה שבכתב. אם רוצים להבין ולעשות, חייבים תורה שבעל-פה. דבר נוסף בתורה שבעל-פה הם הסייגים (-גדרות) שחז"ל תיקנו במשך הדורות. חז"ל ראו שאם הם לא יתקנו סייגים, בסופו של דבר התורה עצמה תפגע. לדוגמה: חכמים גזרו שאסור לטלטל חפצים מסוימים בשבת משום מוקצה. אם היינו הולכים לפי התורה, אדם היה יכול לפתוח את חנותו בשבת ולעשות את כל מסחרו כמעט כרגיל, בלי לעבור על איסורי שבת האסורים מן התורה. דבר כזה הי הורס את צביון השבת. לכן הלכו חכמים וגזרו על טלטול בשבת משום מוקצה, וגזרו על מקח וממכר בשבת. והתורה עצמה אמרה לחכמים לעשות סייגים, שנאמר: "ושמרתם את משמרתי", כלומר: עשו משמרת (-סייג וגדר) למשמרתי (-לתורה). בבית ראשון העם היה במעלה רוחנית יותר גבוהה, והם לא נזקקו לסייגים. אולם בימי בית שני ראו חז"ל שאם לא ישעו סייגים, יבואו חס וחלילה לעבור על מצות התורה עצמה, והתחילו לגזור גזרות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il