- שבת ומועדים
- קריאת התורה בשבת
- הלכה
- נגיף הקורונה
שאלה
משרד הבריאות הוציא הנחיה המגבילה את מספר המשתתפים בתפילה בבית כנסת לעשרה מתפללים, ולמנינים במרחב הפתוח לעשרים מתפללים, עקב התפשטות מגיפת הקורונה לא עלינו.
בעקבות כך, נשאלתי האם יש לקרוא את ההפטרה במנין בו לא קוראים בתורה מפני שאין ספר תורה. השואל הוסיף, הרי עיקר התקנה של קריאת ההפטרה נתקנה במקום קריאת התורה עקב הגזרה שהיתה על ישראל שלא יעסקו בתורה, אם כך לכאורה יש לקרוא את ההפטרה גם כאשר אין ספר תורה ולא קוראים בתורה?
תשובה
מפטירין בנביא מענינה של פרשה (שו"ע או"ח רפד, א).
והטעם מפני שפעם אחת גזרו גזירה על ישראל שלא יעסקו בתורה, וקראו בנביאים שבעה וברכו עליהם, כנגד השבעה שהיו צריכים לעלות ולקרות בתורה, ולא היו קורין עם כל אחד פחות משלשה פסוקים, והרי בין כולם כ"א פסוקים, לכך אף על פי שהגזירה בטלה, מנהגא לא בטל, ומשום הכי תקנו שהמפטיר יקרא בנביא לא פחות מכ"א פסוקים, ויהא קורא בתורה תחלה מפני כבוד התורה וכו', ויברך המפטיר שבע ברכות [דהיינו שתי ברכות שמברך המפטיר על התורה לפניה ולאחריה, ואחת על הנביא לפניה וארבע לאחריה] כנגד שבעה שקראו בתורה (מ"ב ס"ק ב).
הבית יוסף (או"ח רפד) מביא שכתוב בתשובות הרשב"א המיוחסות להרמב"ן סימן קצ"ט, לקרות ההפטרה במקום שאין ספר תורה, פירוש שלא קראו בספר תורה, אסור, שלא נתקנה אלא אחר קריאת ספר תורה ושיקרא בתורה ואחר כך בנביא עכ"ל, ונראה דהיינו להפטיר ולברך, אבל אם רצה להפטיר בלא ברכה, מפטיר ואין בכך כלום.
הרמ"א (או"ח רפד, א) פוסק כך להלכה: ולא נתקנה ההפטרה רק בצבור אחר שקראו בתורה (תשובת הרמב"ן סימן קצט) אבל בלאו הכי אסור לקרות עם הברכות שלפניה ולאחריה אבל בלא ברכה שרי (בית יוסף).
ובבאור הלכה מבאר, אבל בלאו הכי וכו'. ואף על פי שתחלת התקנה היתה על קריאת הפטרה אפילו בלא קריאת ספר תורה וכמו שכתבתי במשנה ברורה, עכשיו שנתבטלה הגזרה לא תקנו לברך על הפטרה כי אם אחר קריאת ספר תורה [פמ"ג].
ומוסיף המגן אברהם (סק"ב): בלא ברכה שרי - ונכון לקרותה. עמ"ש סי' קמ"ג ס"ב.
הכף החיים (אות יג), מביא את דברי המגן אברהם ומוסיף להבהיר את דבריו: ורצה לומר אף על פי שאין להם ספר תורה, נכון לקרות ההפטרה בלא ברכות, כדי שלא יתבטלו מקריאה. ועיין בדברינו לעיל סי' קמ"ג או' י"א ואו' י"ד.
הרמ"א (או"ח קמג, ב) כותב שבמקום שיש רק חומשים שלנו, דהיינו שאינן בגלילה, וכן אינן תפורין בגידין, ולא בקלף וכל דין ספר תורה (משנ"ב) אפילו כל ה' ספרים ביחד אין לברך עליהם.
ומוסיף על כך המגן אברהם (סק"ב): ומכל מקום קורין בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה [תניא], ומשמע שהחזן קורא בקול רם כמו בשאר פעמים, וכ"מ בב"י בשם הרשב"א.
בכף החיים (אות יא), כותב, אבל בכפרים שאי אפשר אלא בחומשין, שפיר דמי למקרי בהו בלא ברכה הפרשה הש"ץ לבדו, וכן הנהגתי פה אזמי"ר יע"א כשבורחים לכפרים מדֶבֶר בעיר יהלוך, שאינם יכולין להוליך שם ספר תורה שיקרא הש"ץ הפרשה בחומש סדר אותה שבת ויפטיר הפטרת אותו שבת בלא ברכה, שכנה"ג בהגה"ט או' א' ויעיש"ב, א"ר או' ד' אמ"ל בדין הנהגת הצבור בעת קס"ת או' כ"ט, לד"א שם, ועיין לקמן או' י"ד.
העולה לדינא, שאסור לברך את ברכות ההפטרה על קריאת ההפטרה במקום בו לא קראו בתורה מתוך ספר תורה, אבל מותר לקרוא את ההפטרה בציבור ללא ברכותיה, ונכון להנהיג שיקראו גם את הפרשה וגם את ההפטרה בציבור ללא ברכות, מתוך תנ"ך או חומש, כדי שלא תשתכח תורת קריאה, עד שנזכה שיסיר ה' המגיפה מעלינו, ונשוב לבית הכנסת ברוב עם הדרת מלך, עם קריאת התורה מתוך ספר תורה, וקריאת ההפטרה בברכותיה.

מי שברך לחולה בשבת
הרה"ג דוב ליאור | י"ט מרחשון תשס"ח

מפטיר אחד לכל ה"שבע דנחמתא"
הרב נועם דביר מייזלס | י"ז אב תשפ"א

ספר נביא על קלף לקריאת הפטרות
הרה"ג יעקב אריאל | א אדר תשע"ג

קריאת פרשת זכור בנוסחים שונים
הרב עזריה אריאל | י"ח אדר ב' תשע"ד

מה מברכים על לחמניות מאודות ("באן")
הרב עזריה אריאל | י"א אלול תשע"ט

כשרות יין שנגע בו חילוני
הרה"ג דוב ליאור | י"ט אדר א' תשס"ה

מה מברכים על לחמניות מאודות ("באן")
הרב עזריה אריאל | י"א אלול תשע"ט
