- הלכה
- בשר וחלב
שאלה
האם אפשר להכשיר סיר זה מבשרי לפרוה? מכשיר זה כולל סיר וכלים נוספים שמחממים את האוכל ע"י בישול וצליה ללא שמן.
תשובה
שלום וברכה!
נקדים שיש כמה דגמים של סיר נינג'ה, ע"פ רוב הסיר מורכב מתבנית מתחלפת, ומעל האוכל (או מתחתיו) נמצא גוף חימום או גריל, המכוסה במגן הנתזים (סוג של מסננת שנמצאת מעל המאכל בזמן הבישול ומגינה מפני נתזי שומן וכדומה). בסיר משתמשים לבישול, טיגון ואפיה. יש לציין שיש דגמים עם סיר לחץ, ויש מכשירים שאפשר לחבר רשת צליה.
אופן ההכשרה כדלהלן:
א. אם נעשה בו שימוש רק במאכל נוזלי (או לבני ספרד אפילו אם רוב תשמישו בנוזל), ניתן להפוך אותו לפרווה ע"י ניקוי והגעלה של הסיר ושל מגן הנתזים, והפעלת המכשיר על החום הכי גבוה למשך כ20 דקות. הוא הדין לכל הכלי מתכת שמרכיבים את המכשיר במידה והם מכילים בתוכם את האוכל.
ב. אולם אם נעשה בו שימוש ללא שמן, צריך לעשות לסיר ליבון חמור, והרי מדובר על חום שגורם למתכת להאדים (ולהוציא ניצוצות), וכיון שנראה שהסיר אינו יכול לעמוד בחום זה, אם כן לא ניתן להכשיר אותו לשימוש באותו המין הרצוי. והוא הדין שלא יהיה ניתן להכשירו לפסח, אלא אם כן מחליפים את הסיר ואת המגן וכו', מנקים היטב ומפעילים על החום הכי גבוה למשך כ20 דקות (ליתר פירוט ראה בתשובה המצורפת בקישור למטה).
ג. גם באופן שלא הופכים את הסיר לפרווה, ניתן להשתמש בו לפרווה באופנים הבאים:
1. אם הסיר בן יומו (לא עברו 24 שעות מהבישול האחרון): בני ספרד הנוהגים כדעת מרן השו"ע - יכולים לבשל בו פרווה לכתחילה ע"מ לאכול את הפרוה עם גבינה. ואילו לבני אשכנז - אין לעשות כן לכתחילה אלא אם כן כבר עירבו את התבשיל עם חלבי.
2. במידה והסיר אינו בן יומו (עברו 24 שעות מהבישול האחרון): בני ספרד מקלים לעשות כן לכתחילה, וכן נוהגים חלק מבני אשכנז, ויש מבני אשכנז שהחמירו שרק בדיעבד יש לאכול את המאכל עם חלב.
3. בשני המצבים הנ"ל כאשר מדובר בסיר נקי, אין למאכל דין בשרי ממש, אלא מה שמוגדר בפי העם "בחזקת בשרי", וכאמור לעיל יש בכך חילוקי מנהגים. מכל מקום לדעת כולם - אין צריך להמתין שש שעות בינו למאכל חלבי, וניתן להגישו בכלים חלביים ובארוחה חלבית.
הרחבה ומקורות:
א. לגבי הכשרת הסיר ומכשירי המתכת שמכילים בתוכם את האוכל, כן פשוט בדיני הגעלה (עיין שו"ע או"ח תנ"א), ואם אין אפשרות להגעיל, ניתן לנקות ולהפעיל את המכשיר על החום הכי גבוה למשך כחצי שעה אחרי ניקיון ושטיפה. אולם אם נעשה בסיר טיגון ללא שמן או אפיה, צריך לעשות לסיר ליבון חמור, ואם הוא אינו יכול לעמוד בחום זה, לא ניתן להכשירו עבור המין השני, והוא הדין לפסח. אם מחליפים את הציוד הפנימי (תבנית חדשה, מגן הנתזים וכו') ניתן להשתמש במכשיר בפסח לאחר ניקוי. כל זה באופן שאין בריחת נוזלים בין הסיר למעמד החיצוני שלו.
ב - ד: דין זה נקרא נותן טעם בנותן טעם, כלומר בסיר יש טעם בלוע מבשר, והסיר נתן טעם בתבשיל הפרווה. וכיון שהטעם שבלוע במאכל הוא קלוש מאד, דעת מרן השו"ע (יו"ד צ"ה, א') להתיר לאכול את הפרווה עם החלב. ואפילו אם הסיר בן יומו, ואפילו אם הוא יודע מראש שהוא עתיד לאכול את התבשיל עם חלב, וכן פסק בשו"ת יבי"א (ח"ט ד'). וכך נוהגים רוב בני ספרד.
מאידך דעת הרמ"א (שם ב') שאין לעשות כן לכתחילה ורק בדיעבד שעבר ועירב את התבשיל הפרווה עם המאכל החלבי מותר לאוכלם יחד. וכן נוהגים בני אשכנז, וכן נקטו להלכה כמה מפוסקי ספרד (זבחי צדק שם סק"ב, בא"ח קרח י"ג, שמש ומגון ח"א יו"ד ח' לגר"ש משאש זצ"ל). רק אציין שבספר פתחי מגדים (עמ' פ') הוסיף שהמחמיר בביתו בדבר זה קדוש יאמר לו, ואם הוא רואה שהדבר פרוץ, נכון להחמיר כשאין הפסד מרובה.
במידה והסיר אינו בן יומו; היינו שעברו עליו יותר מעשרים וארבע שעות מבישול הבשר, לבני ספרד מותר לכתחילה לבשל את פרווה ולאוכלו עם מאכלי חלב.
ולגבי בני אשכנז: יש אומרים שגם במקרה זה אין לבשל מאכל פרוה בכלי הבשרי על מנת לאוכלו עם חלב, ורק אם כבר בישל מותר לאוכלו (ראה רמ"א שם סע' ב', ופתחי מגדים עמ' פ"א שכתב שמשמע מדברי החכמת אדם שכתב שאם אין לו כלי אחר, מותר לחמם מים בכלי בשרי שאינו ב"י ע"מ ללוש בו את הפת, ומשמע שרק בזה שאינו ודאי שיאכל את הפת עם הגבינה מותר, וכן דעת הגר"ע אויעברך שליט"א, אך בדה"ש בציונים ס"ק ע' למד מזה שאפילו לבשל ע"מ לאוכלו ממש עם המין השני מותר, וכן כתב לסמוך על דבריו בשו"ת תשובות והנהגות ח"א תל"ד כאשר יש איזה דוחק). ויש אומרים שמותר לבשל לכתחילה את התבשיל הפרוה על מנת לאוכלו עם חלב, וכן נוהגים רבים מבני אשכנז (כה"ח יו"ד צ"ה, חכמת אדם כלל מ"ח ב').
ברכת ה' עליכם,
הכשרת סיר נינג'ה לפסח