- משפחה, ציבור וחברה
- ריבית, השקעות ובנקים
שאלה
שלום,
לפני כ 6 שנים השקעתי סכום יחד עם משקיעים נוספים אצל יזם שניהל את ההשקעה ולקח משכנתא מהבנק בכדי להשלים את ההשקעה.
לאחר כשנתיים, אחד המשקיעים ביקש מהיזם לצאת מהעסקה, היזם לקח הלוואה נוספת מהבנק והוציא את המשקיע עם מלוא הקרן שלו.
כל ניהול העיסקה הייתה של היזם, ואנחנו לא היינו מודעים כמעט לדבר.
היום, לאחר מכירת הנכס - היזם החזיר קודם את הסכום שנשאר להחזיר לבנק, מהמשכנתא ומהלוואה שלקח בכדי לשחרר משקיע, ואת מה שנשאר חילק בין שאר המשקיעים, שקיבלו רק כשליש מן הקרן ששמו.
ברגע שהיזם שחרר את אחד המשקיעים ולקח הלוואה נוספת - הוא בעצם הגדיל את הסכום שהולך קודם כל לבנק, ונשאר סכום קטן יותר לחלק למשקיעים.
האם היזם מחוייב להיכנס בנעלי המשקיע ששיחרר, כך שההחזר לבנק יהיה קטן יותר, והסכום שנשאר לחלק למשקיעים מעט גדול יותר או לא?
תשובה
שלום וברכה.
לצערי לא אוכל לענות בכתב על שאלה זו ויש לפנות לבית דין, גם מחמת שחסרים פרטים (מה היה ההסכם בין המשקיעים ליזם, מה היו התנאים בהם אפשר היה לצאת מהשותפות כפי שעשה השותף שפרש ועוד) ובעיקר מחמת דברי הרמ"א (סימן י"ז סעיף ה)-
ולא יכתוב שום חכם פסק לאחד מבעלי הדינין בדרך א"כ, או שיכתוב לו דעתו בלא פסק, כל זמן שלא שמע דברי שניהם, שמא מתוך דבריו ילמדו לשקר; גם משום שאח"כ יטעון השני בדרך אחר ויצטרך לכתוב להיפך, ואיכא זילותא לחכם.
דהיינו שאין לכתוב תשובה בדיני ממונות כאשר השאלה נשאלה ע"י אחד הצדדים. אמנם בפתחי תשובה שם מנה כמה מקרים בהם מותר לחרוג ולענות (כגון במקום מצוה, או אפרושי מאיסורא ועוד) אך לא נראה שאחד הטעמים שייך כאן.
באם נוצרת בעיה בפנייה לבית דין, אתה מוזמן לחזור ולשאול.