שלום רב, א. מדוע אומרים למשפחה בשנת אבל שאם נולד בן זכר נתרפאה המשפחה? ב. אם הילד נקרא על שם הנפטר האם זה מעלה את נשמתו? (כגון נין שנקרא על שם הסבא רבא) תודה רבה

שלום וברכה. א. הדבר מורה על ברכה וחסד ומיתוק של מידת הדין שהיתה מתוחה על בית האבל בעקבות הפטירה. ב. רבים נהגו לקרוא את שם התינוק על שם הסבא (ובפשטות הוא הדין לסבא רבא), ויש בכך כיבוד הורים, תועלת לנשמת המנוח, וסגולה לאריכות ימים. מקורות: א. ע"פ הירושלמי (מועד קטן ג' ז'): "כל אותה השנה הדין מתוח כנגד המשפחה. דאמר רבי יוחנן כל שבעה החרב שלופה עד שלשים היא רופפת, לאחר שנים עשר חדש היא חוזרת לתערה. למה הדבר דומה לכיפה של אבנים כיון שנתרערעה אחת מהן נתרערעו כולן. ואמר רבי אלעזר אם נולד בן זכר באותה המשפחה נתרפאת כל אותה המשפחה". וכן פסק מרן השו"ע (יו"ד שצ"ד, ד): "וכל אותה השנה הדין מתוחה כנגד אותה משפחה. ואם נולד בן זכר באותה משפחה, נתרפאת כל המשפחה". ולפי זה כתב בשו"ת שלמת חיים (סימן ר"ה) שיש להתיר אמירת מזל טוב לאבל שיש לו שמחה. ב. מנהג רבים לקרוא לתינוק על שם אחד מאבות המשפחה הזקנים, ובספר מילה שלמה (כמ' תקצ"א הערה 54) דייק זאת ממדרש רבה, ושיש בכך כיבוד הורים ותועלת לנשמת המת (שמא גרים פ"ז אות ב'), ומובא בשם הרה"ק מבעלז זצ"ל שיש בכך סגולה לאריכות ימים (הובא בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' תק"א). ברכת ה' עליכם,