שלום וברכה, חיפשתי בסימן צ ס"ק ל ולא מצאתי מה שכתבתם, שהמשנ"ב מביא (בשם הצל"ח) שגם אם הציבור עוסקים בחלקים אחרים של התפילה חשיב תפילה בציבור. רק כתב שאם הציבור עומד במוסף והוא מתפלל שם איתם שחרית, חשיב תפילה בציבור. לכאורה דיבר בלחש של מוסף, ולא בסתם חלקים אחרים.

שלום וברכה, זה לשון הצל"ח במסכת ברכות ד ו ע"א: אבל אם היחיד מתפלל בבה"כ בעת שהצבור שם, אף שנתאחר וכבר סיימו הצבור תפלתם אלא שהם עדיין עוסקים בשירות ותשבחות כמו אשרי ובא לציון וכדומה, והיחיד מתפלל שם תפלתו נשמעת, והיינו לשמוע אל הרנה ואל התפלה, הואיל והקב"ה שומע אל הרנה של הצבור, שומע ג"כ תפלה של היחיד, וקל וחומר אם מתפלל בבית הכנסת שחרית בעת שהציבור מתפללים מוסף'. אכן המשנ"ב מביא תחילת דברי הצל"ח שכתב זאת על המתפלל מוסף בעוד שהציבור מתפלל שחרית, ואין הכרח שהסכים עם סוף דברי הצל"ח (שהם פחות ברורים לצל"ח בעצמו, שהרי על תפילה בלחש כתב שזה קל וחומר), ויישר כח על ההערה. אכן לדינא הביאו את דברי הצל"ח בכמה ספרי הלכה בני דורנו (עיין בפסקי תשובות ופניני הלכה (בפסק"ת הביא בהערה כמה אחרונים שדנו איזו מעלה של תפילה זו. עיין שם)). בברכה, הרב איתן מינקוב.