לכבוד הרב שליט"א, שלום. מה למעשה המנהג לגבי השאלה אם לעשות נפילת אפים בשעת תחנון כאשר יש בבית ספרי קודש אבל לא ספר תורה (שהמשנ"ב הביא מחלוקת ולא הכריע). תודה רבה

שלום וברכה למעשה נראה שאם יש ספרי קודש אך אין ספר תורה יש לומר את המזמור מבלי ליפול אפיים. הרחבה: אכן המשנ"ב בסימן קלא (ס"ק יא) מביא מחלוקת אחרונים האם נופלים אפיים במקום שאין ספר תורה אלא ספרי קודש, ומדבריו משמע שנטה לסוברים שלא נופלים (הביא שדעת האליה רבה ודרך החיים שלא נופלים אלא אומרים את המזמור מבלי ליפול, וציין שיש חולקים ורק בשער הציון הביא מי הם החולקים). ואכן נראה שאחרוני זמננו נקטו שאין ליפול אפיים במקום שאין ספר תורה, אך צירפו את דעת המתירים ליפול כשיש סברא נוספת ליפול אפיים: בספר אשי ישראל (בפרק כה הערה לו) הביא שהגר"ח קנייבסקי פסק ליפול אפיים במקום שיש ספר תורה פסול מכיוון שיש הסוברים ליפול אפיים אפילו במקום שיש רק ספרי קודש. אמנם בפסקי תשובות הביא שיש ליפול אפיים במקרה כזה, אך מקורו בדברי האגרות משה בחלק ה, סימן כ אות ה - ולא דייק בדבריו מכיוון שהרב פיינשטיין שם עסק בילדים המתפללים במקום שלומדים בו והתיר להם ליפול אפיים למרות שאין שם ספר תורה רק מדין חינוך. אמנם הוא כתב שאין חשש שיתחנכו לעשות שלא כדין מכיוון שגם אם ילמדו מכך לעשות באופן דומה אחרי שיגדלו לא יעשו איסור כי יש להם על מי שיסמכו - אך ודאי שאין כוונתו להתיר לכתחילה ליפול אפיים במקום שאין ספר תורה, ואדרבה בדבריו כתב להדיא ההפך: "..ולחוש שמא ישאר כן מנהג בעיר, לא שייך, דהא כשיגדלו ויבואו להתפלל בביהכ"נ שם או בעיר אחרת, הרי יגידו להם שדווקא במקום שיש ס"ת איכא נפילת אפיים", עיין שם. יש להעיר שהאליה רבה (סק"ה) הביא שגם לפי דעת הסוברים שיש ליפול אפיים כשאין ספר תורה זה דווקא בבית מדרש, ונשאר בצ"ע בשיטתם. בברכה הרב אריה מינקוב