שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
בהמשך לשאלה שנשאלה כאן באופן דומה בעבר, רוצה לוודא, האם ניתן להפליג, אם ההפלגה שמונהגת בידי גויים יוצאת כשעה לפני כיפור ונמשכת הרבה אחריו (כמה ימים טובים), במקביל לשמירה מלאה ולהתענות כרגיל של יום כיפור?
תשובה
שלום רב. מעיקר הדין מותר, אולם ראוי להמנע מכך כמבואר בהרחבות. וראוי להתייעץ עם מורה הוראה בכל מקרה לגופו. מקורות: רז"ל (שבת יט.) אסרו להפליג ג' ימים קודם השבת, ונאמרו בזה כמה טעמים, א. יש אומרים (רז"ה) שחששו לכך שיצטרכו לחלל שבת משום פיקוח נפש כיון שמדובר על מקום סכנה, ב. לדעת הרמב"ן, החשש שבעל הספינה הגוי יעשה עבורו מלאכה, ג. לדעת רבנו חננאל, חששו לאיסור תחומין, ד. לדעת התוס' אסרו זאת, גזירה שמא יעשה חבית של שייטים (כמבואר בסי' של"ט). ה. והרי"ף כתב שהטעם העיקרי הוא משום ביטול מצות עונג שבת, כיון שיש צער ובחילות בנסיעה, והוא לא יוכל לקיים את מצות עונג שבת באכילה וכדומה, אם הנסיעה תהיה בסמיכות לשבת, ג' ימים (ראה כל זה וביאור הדברים בב"י ושו"ע סי' רמ"ח סע' א' ובהקדמת המ"ב שם). ואם כן לפי הטעם האחרון, כאשר מדובר בהפלגה בערב יום כיפור, נראה להתיר כפי שכתבו כמה מן האחרונים (ספר טהרת השולחן הובא בילקוט מפרשים לשו"ע הוצאת מכון י"ם). אולם אף בימנו בשיט המודרני, שהאוניות מרווחות והנסיעה רגועה ובטוחה כמעט ללא צער בהפלגה, ולכן התירו האחרונים לעלות גם בתוך שלשה ימים לשבת, וכדברי מרן השו"ע (סי' רמ"ח סע' ב'), שבמקום שאין צער למפליגים, מותר להפליג אפילו בערב שבת (אם מתחתית הספינה עד קרקעית הים יש למעלה מי' טפחים-80 ס"מ, שם בשו"ע), מכל מקום כיון שהספינות היום פועלות ע"י חשמל, צריך לוודא שהספינה בבעלות של גוי ועובדי הספינה גויים (עי' בצי"א ח"ה סי' ז' שדן יש מעט עובדים יהודים מחללי שבת), וגם זמני הנסיעות קבועים מראש ללא התחשבות במספר הנוסעים, שאז באופן כזה, מותר להפליג אפילו אם רוב הנוסעים יהודים (שש"כ ל' סע' נ"ה). והנה נראה בפשטות שגם בימנו, למי שיש מחלת ים ואף בלבול וצער מועט מהנסיעה, אין להתיר לו לעלות בתוך ג' ימים לשבת, אלא אם כן הוא נוסע לדבר מצוה (שו"ע שם סע' א'), שאז אומרים שהעוסק במצוה פטור מן המצוה (מג"א שם סק"ו). והוא הדין לצורך חשוב אחר כגון פרנסה או השתתפות בשמחה של חבר (רמ"א בסו"ס שם ומ"ב שם). יש להעיר שמה שכתוב בהמשך דברי המחבר (שם): "פוסק עמו שישבות, ואם אח"כ לא ישבות אין בכך כלום", אינו לעיכובא אלא למצוה, ולכן בימנו שאין לבקשה זו שום השפעה על בעלי האוניה, אין צריך לפסוק כלל, בצירוף שיטת הראשונים שאין צריך לפסוק כלל (שולחן הטהור שם סע' ב'). חשוב להוסיף, שאף בימנו שמותר להפליג בערב שבת, מכל מקום אם אין צורך אמיתי בנסיעה בשבת, יש להמנע מכך, כיון שעלולים להיכשל בקלות בדיני אמירה לגוי, וחילולי שבת נוספים. בנוסף לכך הרי ברור שאין באוניה אוירה של שבת כפי שיש לאדם בביתו וקהילתו. ולכן יש לשקול היטב אם להפליג במציאות כזאת שהאוניה מפליגה גם בשבת, בפרט בימנו שניתן לנסוע בימות החול לכל מקום בעולם (ראה קובץ תשובות ח"ג סי' ל"ח וחזו"ע שבת ח"א עמוד ק"ז). בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il