הרבה פעמים קשה לי ואני נכשל בכיבוד הורים, אנחנו רבים הרבה ואני לא מצליח לשלוט על הכעס שלי בבית, מחוץ לבית הרבה הרבה יותר קל לי לעשות עבודת המידות מאשר בבית, למה? ואיך אני יכול גם להשתפר בעבודת המידות בבית? אני מרגיש שבבית אין לי בושת פנים, ואני לא מתבייש לכעוס (לא הכוונה שלי מתבייש שיצחקו עליי, הכוונה שלי זה שאני מתבייש ממישהו כי אני מכבד אותו ולא רוצה לפגוע בכבוד שלו), איך אני יכול להשיג בושת פנים גם בבית?

שלום אשרייך שכיבוד הורים חשוב לך ואתה משקיע מחשבה כיצד להתקדם בתחום זה. מטבע הדברים קשה לנו עם האנשים הקרובים אלינו יותר מאשר עם הרחוקים. הסיבה לכך שעם האנשים ה"רחוקים" אנו נפגשים לעיתים רחוקות יותר וקל לנו יותר להבליג ולסלוח, ומנגד מהאנשים הקרובים אלינו אנו יותר "מצפים" שיבינו אותנו ושיעשו את חיינו טובים וקלים יותר, וכאשר זה לא קורה אנו מתוסכלים וכועסים. הייתי מציע לך להתמקד בהצלחות ולא בפיספוסים. קח פנקס ובכל פעם שאתה מצליח לדבר בכבוד להורייך או שאתה מתנהג כלפיהם בהערכה רבה - הדביק שם מדבקה. בסוף השבוע ספור את המדבקות, ולאחר כחודש-חודשיים, שימו לב להתקדמות שלך. יחד עם זאת תוכלי לצ'פר את עצמך לאחר סך פעמים (אולי 10 או כמות אחרת שתבחר) במשהו טוב ונעים שאתה אוהב. בהצלחה רבה