שלום הרב. איש שרוצה לשיר עם אשתו דברים שבקדושה כגון אשת חיל או שאר שירים וזמירות שיש בהם פסוקים. האם יש לחלק בין קריאת שמע לשאר דברים שבקדושה? האם יש חילוק בדין אם הם התחתנו זה עתה או שהם נשואים זמן מרובה ורגיל בקולה ? וכן אם הם שרים ביחד או היא שרה והוא קורא שמע- אם יש חילוק בדבר. בעזרת השם בעוד חודש וחצי אני מתחתן ורוצה לדעת כיצד להנהיג את הבית בחכמה מאחר וידוע לי שאשתי לעתיד מאוד אוהבת לשיר וגם אני. תודה רבה.

שלום וברכה, מותר לך לשיר עם אשתך שירים וזמירות שבת. ואף שאין לשמוע קול של אשה בזמן קריאת שמע תפילה ודברי תורה, מכל מקום זמירות אינם דברי תורה, ואף פרק 'אשת חיל' מותר לשיר עם אשתך משום שאומרים אותם דרך זמרה ושבח ולא בדרך לימוד דברי תורה (הליכות שלמה כ יא). אמנם בימי האיסור יש אומרים שאסור לבעל לשמוע את אשתו שרה שהרי קול באשה ערוה [ערוך השולחן (קצה כג) דרכי טהרה (ה סד)]. ויש מתירים [תועפות ראם על היראים (סי' כו אות קל), טהרת הבית (ח"ב יב כט)]. במקרה שהאשה תיפגע או תיעלב מכך שלא יכולה לשיר יש להקל. מזל טוב! תזכה להקים בית נאמן בישראל המושתת על אדני התורה! הרחבה: הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה שם) התיר כאמור לבעל לשיר יחד עם אשתו זמירות שבת אך המליץ שהאשה אם רוצה לשיר – תשיר בלחש ורק הבעל והילדים ישירו בקול. עכ"ד. נראה שהדברים אמורים על מצב שיש גם ילדים וקרובי משפחה נוספים, ומשום הרגלי צניעות. אך כאשר הבעל נמצא עם אשתו לבד נראה שאין מניעה גם ממידת חסידות לשיר יחד בעל ואשתו. גם כאשר אדם קורא קריאת שמע, מתפלל או לומד תורה יש מקום להקל כאשר אשתו שרה והוא רגיל בקולה [עיין רמ"א (עה ג) שקול הרגיל בו אינו ערוה. ונחלקו הפוסקים אם כוונת הרמ"א להקל בקול זמר של אשתו בתו ואחותו או שכוונתו להקל בקול דיבור ואפילו של אשת איש כשרגיל בקול - עיין פסקי תשובות (סע' יא)]. ראה לקמן בדברי הדרכי טהרה מה שכתב בזה. לגבי שמיעת אשתו בזמן האיסור כתב הבן איש חי (ש"ש צו, כה): "ופה עירנו מנהג הנשים לזמר להילד בקול נעים כדי שישן וכדי שלא יבכה, וצריך להיזהר בזה אם אשתו נדה; אך אם הילד בוכה הרבה, וצריך לזמר זה שמלומד בכך, ואין מקום לבעל לילך שם, נראה דיש להקל". וכן פסק הגר"מ אליהו בדרכי טהרה (שם) והוסיף שבמקרה זה שהאשה שרה לתינוק "אין לו ללמוד תורה בשמעו את קולה אלא להרהר בלבד (ובדבר זה יש להחמיר גם כשהאשה טהורה). ובשעת הדחק כגון שהוא מתפלל או קורא קריאת שמע, ותוך כדי כך החלה אשתו לשיר לתינוקת וכדומה – יכול להמשיך בכך". האגרות משה (ח"ב עה) כתב שראוי להחמיר שלא לשמוע את אשתו שרה בזמן נידתה. וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שראוי להחמיר בכך. בספר ועלהו לא יבול (ח"ב עמ' עד) מופיע עדות מהרב דוד חי כהן שכאברך צעיר שאל את הגרש"ז אם מותר לבעל לשמוע את אשתו שרה בזמן נידותה? הגרש"ז השיב שזה מותר, ואין זה דומה לאיסור הסתכלות במקומות מכוסים. והסיף: "אחרי זמן חזרתי אל הרב והראיתי לו מקומות שנראה מהם שיש להחמיר בזה. הרב הסכים איתי שכך נראה ממקורות אלה, אך אמר לי: כיצד ניתן לאסור זאת? האם האשה לא תעלב ותיפגע מכך שאינה יכולה לשיר?". ובהערה שם הביא את לשון הגרש"ז במכתב שכתב: "וכשהיא בנדתה רבו האוסרים אפילו כשהיא רק עם בעלה". והביא שם את דעת הגר"י נויברט שיש להחמיר בזה. עוד הביא בהערה שהג"ר אברהם דוד רוזנטל הורה לו שמותר. והג"ר אליעזר וולדינברג בעל הציץ אליעזר הורה לו: "שההכרעה היא (בספק של הפתחי תשובה אם מותר לבעל לשמוע את אשתו נידה שרה) שכן שומעים קול זמר של אשתו נידה כיון שרגיל בה". כל טוב!