- משפחה, ציבור וחברה
- לוויה, קבורה ובית הקברות
3388
שאלה
בעוד כשבוע תתקיים אזכרת שנה לפטירתו של אבי.
ילדתי בת בכורה לפני 6 שבועות. האם מותר לי להביא אותה איתי לבית העלמין?
תשובה
א. לגבי כניסת ילדים פחות מגיל חינוך לבית עלמין, אין איסור בדבר בפרט כשיש צורך. אולם עדיף להמנע מלהביא ילדים ותינוקות לבית הקברות הן מצד רוח הטומאה השורה שם והן מצד שהחמירו בבית קברות כמו בבית כנסת.
ב. לגבי כניסת נשים לבית קברות, ע"פ סוד יש להחמיר שאשה לא תכנס כלל. ולמעשה כתבו הפוסקים שיש להחמיר כאשר האשה אינה טהורה, ויש מקלים בימי ליבונה. אך אם האשה היא קרובת משפחה של הנפטר ומתביישת אם לא תלך, יכולה להכנס אך תיזהר שלא להתקרב לד' אמות של הקבר או עכ"פ שלא לגעת בקבר עצמו.
הנחת רוח הגדול שיש לאבא ז"ל הוא מכך שצאצאיו הולכים בדרך ישרה ע"י מעשים טובים וריבוי תורה וחסד בפרט אם מכוונים לעילוי נשמתו ובכך נשמתו עולה ומתעלה מעולם לעולם.
מקורות:
א. רבותינו ז"ל (ראה שלט"ג סנהדרין פו.) החילו על בית הקברות דין של בית כנסת, ולכן יש להמנע מלנהוג בו קלות ראש מפני כבוד המתים ז"ל. ולכן אין אוכלים ושותים בבית הקברות ואין לעשות בהם קפנדריה, כלומר לקצר בהם את דרכו, כפי שנוהגים בביכנ"ס (שו"ע יו"ד סי' שס"ח א' ורמ"א שם) ויש עוד הלכות רבות שנוהגים בבית קברות כיון שיש בהם מעין קדושה וכבוד של ביכנ"ס.
אם כן לפי האמור, יש להמנע מלהביא ילדים קטנים שיכולים להשתולל ולהתנהג בצורה שאינה הולמת את כבוד המקום. אולם ודאי שאם מדובר על ילדים בוגרים מגיל חינוך ואילך שיש צורך להביאם, שהדבר מותר. כפי שכתבנו אין איסור להביא תינוקות או ילדים קטנים מגיל חינוך, אך נראה שמקובל ונהוג להמנע מכך עד כמה שהדבר אפשרי, וע"פ מה שכתבנו לעיל. כמובן שיש לבחון את הדבר גם בילדים מגיל חינוך כיון שהכניסה לבית העלמין יכולה לגרום להם פחדים. כמו כן יש להחמיר ולהמנע שלא להכניס ילדים מצד רוח הטומאה הנמצאת בבית הקברות וכמבואר לקמן.
ב. אמנם מותר לנשים ללכת ולהתפלל בקברי צדיקים (שאינם בית קברות כגון, מערת המכפלה, קבר רחל, קבר רשב"י וכדו'). אך לגבי כניסת נשים לבית קברות, כתב מרן השו"ע (יו"ד סי' שנט סע' ב): "יש למנוע מלצאת נשים לבית הקברות אחר המטה". ובב"י הביא לכך מקור מהזוהר הקדוש (פרשת ויקהל) שאם יוצאות גורמות רעה לעולם. ובפרט אם יוצאות אחר המטה, מקום שמלאך המות וגונדא דילה נמצאים שם ועלולים להזיק לנשים הבאות שם (דרכי טהרה פ"ה אות צ"ו).
ובעניין כניסת נשים לבית קברות בזמן שאינם טהורות, כתב רבנו הרמ"א (או"ח סי' פ"ח סע' א') ביחס לבית כנסת, וז"ל: "יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס לבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או ליגע בספר, (הגהות מיימוני פ"ד) וי"א שמותרת בכל, וכן עיקר (רש"י הלכות נדה), אבל המנהג במדינות אלו כסברא ראשונה. ובימי לבון נהגו היתר. ואפילו במקום שנהגו להחמיר, בימים נוראים וכה"ג, שרבים מתאספים לילך לבית הכנסת, מותרין לילך לבהכ"נ כשאר נשים, כי הוא להן עצבון גדול שהכל מתאספים והן יעמדו חוץ (פסקי מהרא"י סי' קל"ב)".
ומשמע מדבריו שנהגו במקומו להחמיר שלא תכנס אשה לבית כנסת, ובימי הלבון נהגו להקל ובמקום שיש חשש לבושה יש להקל. והנה בפתחי תשובה (יו"ד סי' קצה ס"ק יט) מבואר שכך נהגו לגבי כניסה לבית קברות, וז"ל: "כתב בספר חמודי דניאל כ"י, נהגו הנשים שלא לילך לבית החיים להתפלל בימי נדתה ונכון הוא". וכן כתב בשו"ת חמדת משה (יו"ד סי' סב). ומשמע מדבריהם שאין ללכת בזמן ראיית הדמים אך בימי לבונה מותר (וכ"כ להלכה בילקו"י סי' י' כ"ד). אולם במ"ב (סי' פח סק"ז) כתב בשם החיי אדם, שלא יכנסו לבית הקברות עד שיטבלו. וכ"כ בגשר החיים (פרק כט אות יג), שאין רשאות לילך כל עוד לא טבלו כדין.
למעשה יש להקל כאשר יש לאשה בושה אם לא תכנס יחד עם כולם כפי שכתב הרמ"א. אמנם גם כשנכנסים לבית קברות יש להמנע להתקרב לתוך ד' אמות של הקבר אם לא שהדבר נצרך מאד כמבואר במ"ב (סי' תקנ"ט סקמ"א) שכתב ע"פ כתבי האריז"ל, וז"ל: "וכל זה היינו לילך לביה"ק ברחוק ד' אמות אבל לא על הקברות ממש אפילו קברי ישראל כי יש לחוש שיתדבקו בו החיצונים". ומעין זה הורה הגר"מ אליהו בתוספת פרטי דינים, וז"ל: "לא טוב שאישה מעוברת או נידה תלכנה לבית הקברות, וכאמור המנהג שאין הבת הולכת אחר מיטת אביה. אך אם האשה היא בתו או אשתו של הנפטר ומתביישת שלא ללכת ללוויה – מותר לה להשתתף בלוייה אך תיזהר שלא לגעת בקבר".
בשורות טובות ישועות ונחמות,
נטילת ידיים אחרי בית עלמין
הרב נועם דביר מייזלס | ד אדר תשפ"ה

נר סולארי על הרבר
הרב יצחק בן יוסף | ה טבת תשפ"ה

כלה בבית הקברות
הרה"ג דוב ליאור | ז אייר תשס"ח

מנהג ירושלים בלוויה לפי השו"ע
הרב יצחק בן יוסף | י"ט סיון תשפ"ד
ובחתונה שנייה?
הרב משה מאיר אבינר | י"ט סיון תשפ"ה
שאלה על גיטרה שנשברה על ידי המורה
הרב משה מאיר אבינר | י"ט סיון תשפ"ה

המשך השאלה על שמחה במפלת רשעים
הרב רפאל וסרטיל | י"ט סיון תשפ"ה
