הלימוד מההורג עבדו שנהרג לההורג גר תושב בקל וחומר, זהו קל וחומר שיש עליו פרכה. מה לעבד שחייב בתרי"ג מצות כאשה תאמר בגר תושב שאינו חייב אלא שבע מצות שעליו לא יהרג. וכמובן אני לא טוען שמותר להרוג גר תושב. אלא שמן התורה אינו נענש במוות. ואם נענש במיתה צריך מקור חזק. שהרי על גוי שאינו גר תושב אינו נענש על אף שאסור לרצחו.

הפרכה צודקת אבל לא לגמרי. כי לאדון יש רשות להכות את עבדו אם הוא גורם לו נזקים גדולים. ובכל זאת אם התכוון להכותו והרג אותו הוא חייב מיתה. ועל גר תושב אנו מצווים לדאוג לחייו ולעזור לו בכל צרכיו. בוודאי שלהרוג אותו זה איסור חמור ביותר, גם אם איננו חייב מיתה בידי אדם, אולי בידי שמים.