אישתי נכוותה מהורי מספר פעמים בגלל חוסר רגישות גדול מצדם ואפשר גם לומר חוסר טקט. אם אני הייתי במקומה יתכן מאוד שגם לא הייתי מדבר איתם חוץ משמחות משפחתיות שנפגשים או אם באים אלינו. אנחנו כמעט ולא הולכים אליהם. אולי פעם בשנה. מצד אחר גם העבודות שלנו לא כל כך מאפשרות אלינו לבוא אליהם. גם שהם יבואו אלינו זה דורש הרבה מאמץ מצדינו בהכנות וסידור הבית. עברתי שלב שאני כבר הרבה יותר בצד של אישתי מאשר פעם. אני עצוב שהילדים שלי לא פוגשים את סבא וסבתא. מצד שני אני לפעמים שמח כי אני לא רוצה שהם יקלקלו אותם. למרות שהם עזרו לנו בעבר. לכולם הם עזרו ברכישת דירה. לכל האחים שלי. לנו לא עזרו בזה. עדיין אנחנו שוכרים דירה. נשואים 14 שנה. המצב של ההורים של התדרדר בריאותית השנה ואני יותר רוצה לעזור להם. כי אפשר לדעת כמה זמן הם יחיו. הם בני 78. לאבא שלי גילו לוקימיה. אמא שלי עברה התקף לב והיה לה נס גדול בבית חולים שגילו שהעורק הראשי היה חסום 99.9 אחוז. טיפלו בה וברוך ה חזרה לעצמה. הרבה שנים היינו תלויים בהם בעזרה כספית. היינו במינוסים גדולים. היום אנחנו תחת ליווי של יועץ כלכלי שעוזר לנו דרך המועצה. גם יש לי עבודה מתגמלת אבל היא זמנית. עבדתי בה שנה וזה עזר לנו גם. כרגע מחפש עבודה קבועה. אמא שלי אפילו קראה לאישתי חולת נפש בלתי מאוזנת. מאז היא נפגעה קשות. זה היה אחרי דיכאון שאחרי לידה. לצערי שיתפתי את אימי כדי להתייעץ איתה וזאת הייתה טעות. היה לי באותה תקופה מקליט שיחות ואישתי האזינה להקלטה. גם היא אמרה על אישתי שאם נתגרש אף אחד לא יתן לה את הילדים. מאז הקשר ממש נשרף. אמא שלי לא מבינה למה היא לא מדברת איתה ולא עונה לה להודעות. בקיצור מצב לא פשוט ואני חושש שהקשר בין אישתי לאימי לא יחזור להיות כמו שהיה וזה מאוד עצוב לי. לא דמיינתי אי פעם שזה יקרה לנו. תודה מקרב לב על ההקשבה. אודה לתשובתכם.

שלום. א. חובתך לדאוג לבית שלכם! בעז"ה, תמצא פרנסה טובה! ב. אם האמא מתנהלת בצורה פוגענית, אין עליך חובה לדאוג להמשך חייה. בהסכמת אשתך, אתה יכול לבקר פעם בשבועיים את ההורים, למשך זמן קצוב, שעה או שעתיים. ובכך אתה יוצא ידי חובה. ברכה והצלחה!