שלום הרב. יש לי 2 שאלות א. אני מורה פרטי ומנסה להעלות את המחירים. בינתיים אני מקבל מתחת לממוצע ורציתי לשאול האם בשלב הזה אני יכול להוציא מכל אדם את המחיר המקסימלי שאני חושב שהוא מוכן לשלם? אני לא חושב שזה לרמות אותם כי שוב זה מתחת לממוצע ואני די מקצוען בשיעורים פרטיים. ב. האם מותר לכתוב 80 אחוז הנחה והכל למרות שאף פעם לא מכרתי את זה בכזה יקר? מתי ניתן לרשום אחוזי הנחה? אם לא השתמשתי במחיר המלא אף פעם אבל רציתי ולמרות זאת מכרתי בקצת האם אז מותר לרשום אחוזי הנחה? רק מתי שמוכרים במחיר המסויים מותר לרשום אחוזי הנחה על פחות?

א. שלום וברכה, התשובה בקצרה: באופן פשוט אין איסור אונאה על שיעור פרטי ומותר לך לגבות עבור שיעור כפי הממוצע בשוק ובהתאם להכשרה שקבלת ולרמתך המקצועית, אולם אסור לקחת מחיר מופקע על שיעור. במידה ויש מחיר מסוים שמורים ברמתך גובים אין לגבות יותר מהמחיר אפילו בשיעור של פחות משתות. התשובה בהרחבה: דין אונאה: ז"ל הגמ' ב"מ נא. "משנה. אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה. כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר. ורבי יהודה אומר: אין אונאה לתגר. מי שהוטל עליו ידו על העליונה, רצה - אומר לו: תן לי מעותי, או תן לי מה שאניתני. גמרא. מנהני מילי? דתנו רבנן: וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו. אין לי אלא שנתאנה לוקח, נתאנה מוכר מנין - תלמוד לומר או קנה אל תונו." כתבו הטוש"ע חו"מ ס' רכז' סע' א' שמי שהונה את חברו עובר בלאו, והוא נלמד מהפס' בגמ' "אל תונו", כתב הטור שלאו זה הוא בכלל גזילה, וכמו שאין לוקין על לאו דגזילה משום שהוא ניתן להשבון כדכתיב "והשיב את הגזילה", כך אין לוקין על לאו זה, משום שניתן להשיב את האונאה. עוד למדנו מהגמ' ב"מ נ: שאם שיעור האונאה היא פחות משתות המקח קיים, אם היא יותר משתות המקח בטל, ואם היא בשיעור של שתות המקח קיים וחייב המאנה להחזיר שתות למתאנה, וכ"פ השו"ע חו"מ ס' רכז'. אי דין אונאה קיים בזמנינו? אונאה בדבר שאין לו שער ידוע: הב"י בחו"מ ריש ס' רט' כתב שאם אין לו שער ידוע אין בו דין אונאה. אולם, הד"מ, הב"ח והש"ך חלקו על מרן וכתבו שיש דין של אונאה אף בדבר שאין לו שער ידוע, משום שאפשר לשומו ולבדוק אם יש בו אונאה אם לאו. דעת פוסקי זמנינו: הרב אשר וייס בשו"ת מנחת אשר ח"ג ס' קז' וכן בס' משפטי ארץ ח"ג עמ' 341,344 פסק שהיות שאין היום שער קבוע למוצרים הנמכרים יכול המאנה לטעון קים לי כדעת הב"י וממילא אין דין אונאה במוצרים הנמכרים היום משום שאין שער ברור וקבוע למוצרים והמחירים משתנים תדיר, ואפשר שגם הרמ"א ודעימיה יודו לב"י במציאות של ימינו שהרי היום א"א לקבוע שער למחיר של מוצר משום שהמחירים משתנים מיום ליום וממקום למקום כל הזמן. אולם, יש לדון באונאת שתות במוצרים שרק חנויות מועטות מוכרות אותם, או כאשר שיעור האונאה גדול הרבה יותר משישית מכל מה שמקובל בשוק ויש לדון מדין ביטול מקח משום שגם כיום אין זה מקובל להפקיע שערים באופן לא סביר וכל מעשה כזה הוי גזל. אולם, בשו"ת שבט הלוי ח"ה ס' ריח' כתב שהדין של המוצרים היום תלוי במחל' הב"י והרמ"א בדבר שאין לו שער ידוע, והלכה כהב"ח והש"ך ולא מצי המאנה לטעון קים לי כהב"י, ולכן יש היום דין של אונאה ע"י שישומו את המוצר. אונאה בפחות משתות: הרמב"ן על התורה ויקרא כה, יד-טו פסק שגם בפחות משתות יש איסור אונאה, וכ"פ מהרי"ט ח"א ס' סט'. אולם, החינוך במצוה שלז' פסק שמותר לתגר לכתחילה להונות בפחות משתות כדי שימצאו בני אדם צרכיהם מוכנים, וכ"פ המאור ב"ק מה:. והרא"ש ב"מ פ"ד ס' כ' הסתפק בדבר, דמחד אפילו פחות משתות אסור אם יש בו שוה פרוטה דהתורה ציותה "אל תונו" והוא אפילו במשהו, וחכמים אמרו שעד שתות הוי מחילה, משום שכך היא דרך מקח וממכר שא"א לצמצם דמי המקח בדיוק ודרך העולם למחול עד שתות, אולם אם המוכר או הקונה יודעים את השווי המדויק אסור להם להונות אפילו בפחות משוה פרוטה. ומאידך כיון שדרך מקח וממכר בכך עד שתות הוי בכלל המקח ואין כאן אונאה כלל. לכן, כתב הרא"ש שיר"ש יצא ידי שניהם היינו שאם הוא נתאנה לא ידרוש מהמאנה שיחזיר לו הכסף על הצד שזה אסור אלא יחשוש לצד שהדבר מותר, ואם הוא אינה יחשוש לצד שזה אסור ויחזיר למתאנה. מרן השו"ע בחו"מ ס' רכז' פסק את דברי הרא"ש שיש להסתפק בדין זה, והשמיט את דברי הרא"ש שיר"ש יצא ידי שניהם. הסמ"ע בס"ק יד' כתב שלאחר שנגמר המקח ועדיין לא שילם הקונה למקנה, אין הקונה רשאי לומר למקנה שאינו מוחל על פחות משתות שהונאתני למרות שהוא מוחזק בדמי הקנייה, ובטלה דעתו אצל רובא דעלמא שרגילים למחול על פחות משתות, ומוציאים מידו לתת למוכר. באשר לנידון דידן, כאשר אנו מדברים 'מחיר השוק' של שיעור פרטי, מוכרחים לומר שהבדיקה תתבצע באופן שנראה כמה לוקחים מורים פרטיים ששווים ברמת המקצועיות וההכשרה שלהם, לדוגמא: לא נכלול מורה בעל תואר ראשון יחד עם מורה בעל דוקטוראט, וכן לא נכלול יחד מורה חדש עם מורה ותיק ומנוסה. ב. כתיבת הנחה כאשר מכר תמיד במחיר זה, אני מבין משאלתך שאתה מוכר מוצר מסוים בהנחה של 80% ממחיר השוק, למרות שבד"כ אתה לא מוכר במחיר המלא הנמכר בשאר החנויות, והיות שרובא דאנשי מתבוננים על מחירו של מוצר ביחס השוואתי לחנויות המשווקות את אותו המוצר, א"כ אתה משווק את המוצר אותו אתה מוכר בישרות כי באמת הוא בהנחה גדולה של 80% ממחירו האמיתי כפי שנמכר בשאר החנויות, ולכן מותר לך לכתוב 80% הנחה כשאתה מפרסם את המוצר למרות שאף פעם לא מכרת אותו במחירו המלא. קצת ראיה לדבר מהגמ' בבא מציעא ס. וז"ל: "משנה. רבי יהודה אומר: לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. וחכמים מתירין...גמרא. מאי טעמייהו דרבנן? - דאמר ליה: אנא מפליגנא אמגוזי, ואת פליג שיסקי." עולה מדברי הגמ' שמותר לחנווני לחלק לילדים ממתקים ובכך לפתות אותם לקנות אצלו, ואין שאר החנוונים יכולים למחות בו בטענה שהוא מקפח את פרנסתם משום שהוא יכול לטעון כנגדם שהוא מחלק אגוזים והם יחלקו שזיפים. גמרא זו נפסקה להלכה כשיטת חכמים ברמב"ם בהל' מכירה פי"ח ה"ד ובשו"ע חו"מ ס' רכח' סע' יח', ובאשר לנידון דידן פרסום שיווקי של הנחה גדולה מהמחיר האמיתי שבשוק היא מותרת למרות שמעולם לא מכרת במחיר המלא. בברכה התורה ולומדיה, שלמה שי פינטו