שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • הדרכות בעבודת ה'

התקרבות רוחנית...

undefined

רבנים שונים

ט"ז אדר תשס"ו
שאלה
בתקופה האחרונה התחזק בי הקשר לבורא והאמונה בו בהמון מובנים אני ממש מרגישה שהוא איתי ומוליך אותי בכל צעד בחיים שלי והמון פעמים מדברת איתו. אך יש לי בעיה יש לי המון מקרים שקשורים ליהדות ואני לא מצליחה להתחבר אליהם וזה ממש מציק לי כמו שיעורי תורה ודברי תורה אני ממש לא מצליחה להתחבר לזה, ולפעמים זה לא מעניין אותי וזה מוזר לי, למשל בדבר הכי קדוש - הכותל - אני ממש אשמח להיות בו אבל זה ממש לא מרגש אותי לראות קיר ענק למרות שאני יודעת שזה השריד היחיד מבית המקדש אני לא מרגישה שם שום קדושה יתירה או התקרבות יותר לבורא מאשר תפילה במקום אחר! רציתי לשאול האם זה לגיטימי למישהי כמוני שכ"כ אוהבת את הקב"ה וכ"כ רוצה להתקרב אליו, ומה אני יכולה לעשות כדי להשתפר בזה בכל המובנים והתחומים?
תשובה
כל כך עושה טוב על הלב לקרוא מכתבים כאלה. בעבודת ה' – אנחנו שואפים להתקדם כל הזמן. ואפילו כשיש ירידות, הן לצורך עליה. לא רק שאין מה לדאוג מכך שאת מרגישה שיש לך המון מה להתקדם, אלא שאם היית מרגישה שכבר אין לך לאן לשאוף – אז היה מקום לדאוג. ככל שמתקדמים יותר, כך רק רואים שיש עוד ועוד למה לשאוף ולעלות. הרצון להתקדם נובע מהנשמה האלוקית שבתוכינו, וככל שאנחנו מסירים יותר את הלכלוכים שמסתירים אותה כך אנחנו חשים אותה יותר, והרצון להתקרב לה' בוער עוד יותר. צריך לשים לב שהרצון להתקדם לא יקפיץ אותנו מדרגות באופן מהיר מידי, לפני שביססנו בעצמנו את המדרגות הקודמות. יש שני מבטים שכדאי תמיד לכלול את שניהם – שמחה על כל מה שכבר התקדמנו, ורצון וכמיהה להתקדם עוד יותר. השמחה אינה רק על מה שהתקדמנו בפועל, אלא גם על עצם הרצון להוסיף ולהתקדם, כי הרצון הוא עומק האישיות של האדם. את ודאי מרגישה כיצד המחשבות על קרבה לה' משפיעות הן עצמן לטובה על האישיות שלך ומחזקות את קרבת ה'. לכן הרצון להתקדם אינו צריך לגרום לתחושה של משהו שמפריע, אלא בדיוק להיפך. כמובן שקרבת ה' לא באה רק על ידי כמיהה וכיסופים. עולם הרצון והתפילה הוא עולם חשוב מאוד אבל גם עולם המעשה, "לתקן עולם במלכות שדי" ולגלות את שם ה' בכל מקום בעולם. לעשות טוב לאדם אחר, לבנות את העולם, וכל מעשה טוב. גם לימוד מקצוע יכול להתחבר לעבודת ה' כשהוא נעשה לשם הקמת בית בישראל, ובמיוחד אם משתמשים בכשרונות שחנן ה' אותנו לשם קידוש שם שמים. לדעתי את צריכה לא להתבלבל מרוב הדברים שאת רוצה להתקדם בהם, אלא לקחת כל פעם דבר מסוים ו'לעבוד' עליו, לאט אבל בטוח. אין פיתרון קסם לכל הדברים אלא דוקא העמל וההשקעה הם אלו שמחברים אותנו באמת אל הדברים. לגבי שיעורי תורה – נורמלי שאת לא מצליחה להתחבר לכל שיעור, ואיני חושב שיש מי שכן מצליח. חכמים אומרים שלכל יהודי יש 'אות' בתורה, החלק שאליו הוא מחובר יותר. לכן את צריכה לבחור את השיעורים שאת כן מרגישה מחוברת אליהם. והאמת היא שלא לכל אחת מתאים ללכת לשיעורים, יש מי ששורש נשמתה קשור יותר ללימוד תורה ויש מי ששורש נשמתה קשור יותר אל דברים אחרים בעבודת ה'. לגבי הכותל המערבי, אני לא רואה בתחושה שלך בעיה. הכותל הוא לא שריד מבית המקדש, אלא שריד של החומה שהקיפה את הר הבית, שבתוכו היה בית המקדש. כיום זהו המקום הקרוב ביותר למקום המקדש אליו אנו יכולים להגיע, ואמרו חכמים "לעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי", אבל אין הדבר הופך את הכותל למקום הקדוש ביותר ביהדות, ולכל אחת יש את המקום והאופן שבו קל לה יותר להתקרב לה'. בקיצור, איני רואה כאן בעיה שאת צריכה לפתור, אלא אם כן את חושבת שכך היית מרגישה גם כלפי בית המקדש שיבנה במהרה בימינו. בכל מקרה טוב להוסיף לימוד והתבוננות בענינו של המקדש, ואפשר להתעניין במכון המקדש על חומרי לימוד ופעילויות שהם מארגנים. הרב יעקב כהן
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il