אני וחבריי משחקים לפעמים משחקי קלפים. אנו משחקים "פוקר". אנו משחקים עם אסימונים ובסופו של דבר אנו בודקים למי בינינו יש יותר אסימונים ולמי שיש יותר אסימונים מרוויח כסף. אנו משחקים על סכום קטן, בסביבות 20 שקל או קצת יותר. כולנו חברים והסיבה היחידה שאנו משחקים היא כדי להינות. אנו משלבים את המשחק עם כסף כי ככה זה יותר כיף, יותר מרתק, ולפני שאתה משחק, אתה גם חושב על המהלך שלך. כל אחד שמשחק מודע לעניין שהוא יכול להפסיד את הכסף אבל כולנו נהנים לשחק, ואפילו אם אתה מפסיד אתה נהנה. זה לא ביטול תורה, כי כולנו לומדים בישיבה ולפעמים בזמן הפנוי שלנו, אנו משחקים את זה. אין שום סכנה להתפתחות של הדבר כי זה לכיף, וזה על סכום קטן. אנו גם עובדים, שככה זה לא הפרנסה שלנו, ואנו לא מתפרנסים מכך. מה דעת ההלכה בנושא?

חז"ל קבעו שבמשחקים מעין אלו יש חשש גזל, משום שאף-אחד לא מוותר באמת על כספו בלב שלם. ואם אתם רוצים לשחק, עדיף שזה יהיה שחמט או כדורסל.