שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות

ההבדל בין ספרדים לאשכנזים בבין המצרים

undefined

רבנים שונים

ג אלול תשס"ח
שאלה
מה הם ההבדלים ביחס למה מותר ומה אסור לעשות בין האשכנזים לספרדים בתקופת בין המצרים?
תשובה
בתשובתנו נתייחס בעיקר למצב השנה, שט' באב חל במוצאי שבת, דהיינו שאין מושג של שבוע שחל בו תשעה באב, וכתוצאה מכך חלק מההלכות אינן שייכות למנהג חלק מהספרדים. א. תספורת: לדעת המחבר, וכן מנהג חלק מהספרדים, מותר להתספר עד שבוע שחל בו תשעה באב, ולפי זה כאמור לעיל, מכיוון שהשנה תשעה באב חל במוצאי שבת, מותר לאותם ספרדים להסתפר עד כניסת שבת חזון. יש לציין שלמנהג האר"י, קהילות מרוקו, ג'רבא ותימן, המנהג הוא להמנע. מלהסתפר מי"ז בתמוז כמנהג האשכנזים היוצאים ביד רמ"א. אמנם כבר כתבו הפוסקים שבישיבות שלומדים יחד ספרדים ואשכנזים, טוב שגם הספרדים שנוהגים היתר עד שבוע שחל בו, ימנעו מתספורת וגילוח כדי לא להראות הבדל ביניהם לבין חבריהם. ב. ברכת שהחיינו: נהגו כל ישראל לא לאכול או ללבוש דבר חדש שמברכים עליו שהחיינו כל שלושת השבועות. אלא שנחלקו האם ניתן לברך שהחיינו. כמובן, שכל האמור לעיל הוא דווקא בדברים שהם לצורך רשות, אבל לצורך מצוה, כגון: ברית או פדיון, מברך אבי הבן שהחיינו כדי שלא יפסיד את המצוה. וכן במקום סכנה, כגון: מעוברת שמתאווה לפרי חדש או חולה שצריך לכך, יאכלו ויברכו שהחיינו. בענין קניית בגדים, מראש חדש אסור לקנות שום בגד גם אם מתכווין ללובשו אחרי תשעה באב, מפני שכל בגד שמברכים עליו שהחיינו גורם לשמחה, אפילו אם קונה אותו עכשיו על דעת ללובשו רק אחרי תשעה באב. ואין בזה הבדל בין אשכנזים לספרדים אמנם, לפי זה, אדם שמוכרח לקנות אחרי ראש חודש אב דברים שאין מברכים עליהם שהחיינו, כגון: נעליים של תשעה באב, יכול לקנותם גם אחרי ר"ח ואפילו לחדשם בתשעה באב, במקרה ששכח לקנותם לפני ר"ח. לגבי גופיות וגרביים אע"פ שאין מברכים עליהם שהחיינו, עדיף לקנותם לפני ר"ח, ואם מוכרח יכול מן הדין לקנותם אחרי ר"ח אבל לא ילבשם לראשונה עד אחרי תשעה באב. האיסור לברך שהחיינו נמשך עד עשירי באב עד חצות לאשכנזים, ולספרדים עד סוף היום. ג. תזמורת: לכל הדעות אין ללכת לקונצרטים בימי בין המצרים ואפילו אם משמיעים שם מוזיקה שקטה מפני שהדבר גורם לתענוג, ובימים אלה, עלינו לזכור שביתו של רבונו של עולם עדיין לא בנוי, ואיך נשמח ונתענג אנחנו כאשר השכינה שרויה בצער, בעיקר לקראת יום הזיכרון של חורבן בית מקדשנו! אלא ראוי יותר להתענג רק על ה', וללמוד ולהתחזק בקיום התורה. בענין ילדים, יש להמנע מטיולים ומללכת לברכה, מפני שהזמן מועד לפורענויות על שונאיהם של ישראל. ,והוא הדין לגבי שירים, מראש חודש יש להמנע אפילו משירים שקטים ששוברים את ליבו של אדם, אלא ישירו להם רק שירה בפה, בכדי להעסיק אותם, וירבו לספר להם על הגדות החורבן ועל הניסים שה' מחולל בתקופתינו בכדי להקים מחדש את מלכות ישראל ובנין המקדש. ד. בשר ויין: לרוב הדעות, נהגו להמנע מלאכול בשר ולשתות יין מראש חודש אב לאשכנזים, וממוצאי ראש חודש לספרדים עד עשרה באב בצהריים לאשכנזים, ולעומת זאת לחלק מהספרדים עד סוף היום העשירי. אמנם בעניין שתיית יין של ההבדלה השנה שההבדלה נדחית למוצאי יום ראשון, במוצאי שבת, מברכים רק בורא מאורי האש בבית הכנסת אחרי קידוש תתקבל שאחרי תפילת ערבית, ואין מברכים על הבשמים. ובמוצאי יום ראשון עושים הבדלה על הכוס בלבד, בלא נר ובשמים, ומברכים עליו בורא פרי הגפן והמבדיל שותה מהכוס של קידוש כרגיל. אמנם למנהג התימנים, מותר לאכול השנה בשר ולשתות יין "ללא הפסקה" מראש חודש עד כמה דקות לפני השקיעה של מוצאי שבת חזון, אפילו בסעודה מפסקת שהיא גם סעודה שלישית השנה, כלשון השו"ע כסעודת שלמה בשעתו. ה. רחיצה: השנה כאמור אין שבוע שחל בו תשעה באב, לכל השיטות מותר להתקלח עד שבת במים פושרים ואפילו עם סבון בכדי להעביר מעלינו את הזיעה מגופינו, מפני שהיום כולנו מוגדרים כאסטניסים, ובלבד שכל כוונת המקלחת תהיה אך ורק כדי להעביר את הלכלוך, ולא לשם תענוג. ומי שיכול להמנע מלהתקלח מר"ח עד ערב שבת חזון כמו אלה שנהגו לאסור רחצה מראש חדש תבוא עליו ברכת טוב. אמנם מי שרגיל להתרחץ כל יום לא יחמיר מר"ח אלא רק משבוע שחל בו, וממילא השנה אין צורך לנהוג כך. ו. לבישת מכובסים: גם כאן נחלקו הספרדים וחלק מהאשכנזים, שלדעת הספרדים האיסור ללבוש מכובסים הוא רק משבוע שחל בו תשעה באב וממילא השנה אין בעיה ללבוש מכובסים, אבל לדעת חלק מהאשכנזים נהגו להחמיר מראש חודש אב כדעת הרמ"א. נסיים בתפילה: ריבונו של עולם עשינו כל מה שגזרת עלינו, מנענו עצמנו מאכילת בשר ויין, מברכת שהחיינו, מלשמוע שירים וריקודים, וקיבלנו על עצמנו את כל מנהגי האבלות, עשה אתה עכשיו את מה שהבטחתנו ובנה לנו את בית המקדש במהרה בימינו אמן. הרב יונתן סרור
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il