- משפחה, ציבור וחברה
- גיור וגרים
3336
שאלה
חברתי מתגיירת ונישאת "מחדש" עם "בעלה" היהודי. האם עושים שבע ברכות אחרי חתונת גיורת ויהודי?
תודה רבה
תשובה
לשואלת, שלום!
אם לפני הגיור הם חיו כזוג ללא נישואין אזרחיים, וכעת הם נישאים לראשונה, ועבור הבעל אלו הנישואין הראשונים בחייו, יש להם "שבע ברכות" בכל שבעת ימי המשתה.
אם לפני הגיור הם היו נשואים אזרחית, ונישואיהם החדשים רק נותנים גושפנקה הלכתית לנישואיהם, אין לעשות להם "שבע ברכות" פרט ליום הנישואין עצמו.
הנימוק להבדל זה הוא, שעל פי אומדן הדעת הכללי שקבעו חז"ל והפוסקים, לבני זוג שחיו ללא כל מסגרת רשמית יש שמחה מיוחדת במיסוד הקשר ביניהם. לעומת זאת כשהקשר היה ממוסד באופן כלשהו, גם אם באיסור, אין שמחה כל כך במיסוד מחודש של הקשר כדת משה וישראל.
הרחבה:
על פי ההלכה בשולחן ערוך (אבן העזר סימן סב סעיף ו), כאשר לפחות לאחד הצדדים אלו נישואין ראשונים יש "שבע ברכות" במשך שבעה ימים, ואילו כאשר לשניהם זהו זיווג שני (בין אם הזיווג הראשון היה ביניהם, כגון מחזיר גרושתו, ובין אם היה עם אחרים, כגון אלמן ואלמנה) יש "שבע ברכות" ביום החופה בלבד, משום ששמחתם של נישואין אלו פחותה.
כאשר זוג לא נשוי חיו ביחד באיסור וללא נישואין רשמיים וכעת הם נישאים כדת משה וישראל, פסק החתם סופר (ח"ג סי' קכג) שההיסטוריה שלהם לא מפקיעה מהם את הברכה שבעה ימים, כי יש שמחה חדשה בנישואיהם הרשמיים, אם עבור הבעל אלו נישואיו הראשונים (תליית העניין בבעל היא על פי הר"ן, כתובות ב ע"א, הקובע שהברכות נקבעו על שמחת לב החתן, ואילו חובת השמחה וביטול המלאכה בימים אלו היא עבור הכלה). ואם עבורו אלו נישואין שניים - אין לברך שבעה ימים אלא אם כן הכלה בתולה. אמנם יש שחלקו על החתם סופר וסוברים שבני זוג שחיו באיסור דינם כזיווג שני (נודע ביהודה מהדו"ת אה"ע סי' פב, בשם בנו; ובערוך השלחן אה"ע סד,ה הסתפק בדבר), אך המנהג הלכה למעשה הוא כדעת החתם סופר (יביע אומר ח"ה אה"ע סי' יא, על פי מקורות רבים כדרכו בקודש).
לכן, במקרה של יהודי וגיורת שחיו יחד כזוג לא רשמי, וכעת הם נישאים כדת משה וישראל, ועבורו אלו הנישואין הראשונים, יש להם "שבע ברכות" שבעה ימים.
אולם כאשר הזוג היה נשוי אזרחית אבל לא הלכתית, כתב בשבט הלוי (ח"ד סי' קעג) שאין כאן שמחת נישואין, אע"פ שלפני כן נישואיהם היו באיסור וכעת בהיתר.
לנוסח שבע ברכות לחץ כאן