אימי אומרת ששמעה שמותר להוציא לפני צאת השבת עוף קפוא [מבושל] ,כדי לאוכלו במוצ"ש ואין בעיה של מכין משבת לחול כי המטרה היא רק שהעוף יופשר. האם זה נכון?

לשואל, שלום! הדבר מותר רק אם יתקיימו כל התנאים הבאים: א. הבשר יוצא מספיק זמן לפני צאת השבת כך שתיאורטית יהיה ניתן להשתמש בו כבר בשבת, ולא יהיה ניכר שמוציאים אותו לצורך יום חול. ב. יש צורך ממשי להקדים את ההפשרה כדי לקיים סעודת מלווה מלכה כראוי, ואם הבשר יוצא אחרי צאת השבת לא תספיקו להשתמש בו לסעודה זו (למשל, אם רוצים שישתתפו בסעודה גם ילדים שמקדימים לישון ולכן אתם סועדים שעה אחרי צאת השבת). ג. אתם מקפידים בדרך כלל לאכול בשר בסעודת מלווה מלכה. אני משער שאמך מסתמכת על פסק הלכה שהתיר להוציא עוף קפוא [מבושל, שאינו מוקצה] בשבת לצורך יום טוב הסמוך לו, או מיום טוב ראשון של ראש השנה ליום השני (מיום לטוב לשבת בודאי מותר משום עירוב תבשילין). דין זה שנוי במחלוקת במעבר משבת ליום טוב או מיום טוב למשנהו, ויש בהחלט מקום להקל כדי לחסוך זמן לסעודת ליל יום טוב, ובתנאי שיוציאו את העוף מספיק זמן לפני צאת השבת/חג כך שתהיה אפשרות, ולו תיאורטית, להשתמש בו בו ביום. אבל אין ללמוד מכאן היתר להוציא בשבת לצורך מוצאי שבת כשהוא יום חול, אלא אם כן עליה להכין את העוף לצורך סעודת מצווה מיד בצאת השבת. על הדעות לכאן ולכאן בשאלה זו בשבת הסמוכה ליום טוב עיין שמירת שבת כהלכתה פרק י סעיף י (שאוסר) וב'פסקי תשובות' סי' תקג סעיף א (שהתיר). המקור לדעה המקילה הוא החיי אדם (כלל קנג סעיף ו), שכתב שהעברת חפץ ממקום למקום לצורך היום הבא איננה בגדר 'הכנה', כי 'הכנה' היא רק השלמת דבר ולא שלב ראשוני, והביא ראיה לכך מההיתר להוליך עירוב תחומין ביום מקודש עבור היום הבא. אך גם הוא התיר זאת רק בשעת הדחק, וכשהדבר נעשה בעוד היום גדול ולא מוכח כל כך שהוא לצורך הלילה, והוסיף: "ומכל מקום לצורך חול אין לנו ראיה להתיר, דיש לומר דדוקא לצורך מצוה מותר" (שהרי עירוב תחומין, שהוא הראיה לעניין, נעשה רק לדבר מצווה). המשנה ברורה (סי' תרסז סק"ה) הביא להלכה את דברי ה'חיי אדם', בתוספת כל הסתייגויותיו. ממילא, לצורך יום חול אין לעשות זאת. סעודת מלווה מלכה נחשבת כסעודת מצווה, וטוב לאכול בה בשר (משנה ברורה סי' ש סק"א, ועיין שם שער הציון סק"ט), אבל אין להחשיב את אכילת הבשר כמצווה לעניין דברים שהותרו משום סעודת מצווה אלא אם כן אם אתם נוהגים לאכול תמיד בשר בסעודה זו (שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' קסו).