שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • תחפושות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום. האם מעיקר ההלכה מותר לחמצן שיער לכבוד פורים נמאס לי מהספריי עם כל הכימיקלים כל הזמן זה הורס גם ת'שמחה מהתחפושת. אז ברצוני לחמצן לבלונד לכבוד פורים, זה ישאר גם קצת אחרי פורים עד לתספורת אבל ניכר שזה רק לצורך הפורים באמת.. מעיקר ההלכה אני לא רואה באמת בעיה האם זה נכון?
תשובה
לשואל, שלום! ראשית, אם אתה תלמיד במוסד חינוכי יש לנהוג על פי הנחיות הנהלת המוסד. זה לא רק לתועלת הסדר הטוב, אלא גם מבחינה ההלכה הצרופה, אם לדעת ההנהלה הדבר אסור הלכתית - הם "מרא דאתרא" ויש להישמע לדבריהם. לשאלתך, צביעת שיער לצבע בלונדי - הדבר בעייתי הלכתית לבנים. יש שהקלו בזה לצורך שמחת פורים, אך גם לדעתם הדבר מותר בתנאי שתסתפר ותסיר את הצבע מיד למחרת פורים ולא תמתין עד שהשיער יגדל. הרחבה: 1. האיסור ומקורו - צביעת שיער לצורך יופי כמקובל אצל נשים אסורה לגברים משום "לא ילבש גבר שמלת אשה", ופירוש הדבר שאסור לגבר להתקשט באופן המקובל אצל נשים (שו"ע יו"ד סי' קפב ס"ו וביאור הגר"א שם). הדוגמא בשולחן ערוך היא צביעת שיער לבן בצבע שחור, אבל ממקור הדברים ברור שהוא הדין לכל צביעה המקובלת אצל נשים, וכלשון ספר החינוך (מצוה תקמג): "וכן הצובע שערותיו כדרך שנשים צובעות אותן" (ובשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' קעג התיר בצבע אדום חזק, מפני שאין דרך נשים לצבוע בו). הרחיב על כך בספר 'צניף מלוכה' מאת הרב שלמה צדוק, עמ' רלה-רמ. 2. בימינו - הרב משאש זצ"ל (שמש ומגן ח"א יו"ד סי' יט) היקל בזה במקרה מסוים של רווק ששערו לבן והוא צובעו בשחור כדי להקל עליו להינשא, מפני שבימינו גם גברים צובעים את שערם וכבר אין זה מנהג המיוחד לנשים (וכיוצא בו בשו"ת עטרת פז ח"ד יו"ד סי' ד, עמ' שצ, בשם הרבי מלובביץ'). אך במקרה זה יש נימוקים נוספים להקל, כפי שפירט שם, שהמטרה היא לשוות לאדם מראה שגרתי (וכן בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' פו,ג). קשה להגדיר את התפוצה הנדרשת לעניין הפקעת איסור "לא ילבש" מהופעה מסוימת, וגם לא ברור מיהי האוכלוסיה הנבחנת: יהודים שומרי מצוות, או כלל האוכלוסיה (ה'פרישה' ביו"ד קפב התלבט בזה, ודן בו בשו"ת יביע אומר, חלק ו יו"ד סי' יד אות ו, והמהרש"ם ח"ב סי' רמג נקט בפשטות שאין להתחשב בכלל האוכלוסיה). מכל מקום, להערכתי צביעת שיער בלונדי לגברים אינה נפוצה במידה מספקת, ושיער כזה מושך תשומת לב (מה שכנראה היא המטרה העיקרית של רוב הצובעים...). יתכן שבקבוצות אוכלוסיה ושכבות גיל מסוימות צביעת שיער נפוצה אצל בנים בדומה לשיעורה אצל הבנות. ברם, ככל שידוע לי, נשים בוגרות ומיושבות בדעתן צובעות את שערן לצבע לא-להן ואילו גברים בוגרים לא, פרט למקרה צורך להסתרת פגם אסתטי כגון הלבנה מוקדמת. אם כן, אופנה 'משוגעת' של צעירים היא בדיוק המקרה שעליו נאמר איסור "לא ילבש" - עיסוק מופרז בנוי וחיצוניות. נראה שעל מנת להפקיע ממעשה מסוים איסור "לא ילבש" והגדרתו כמקובל גם אצל גברים יש לבחון זאת - גם אם לא בדווקא אצל שומרי המצוות - אצל בוגרים המיושבים בדעתם ולא באוכלוסיה צעירה בימינו שנוטה לחפש תשומת לב. 3. בפורים - הרמ"א (סימן תרצו סעיף ח) הביא תשובה של המהר"י מינץ ולפיה מותר ונהוג להתחפש בפורים בבגדי המין השני, והטעם, שאיסור "לא ילבש" הוא כאשר הדבר נעשה למטרת הידמות לשני כדי להתערבב ולהגיע לאיסורים, אבל כאשר הדבר נעשה לשם שמחה והכול עושים זאת ויודעים שהמטרה לשם שמחה ולא לצרכים שליליים אין בזה חשש. המהר"י מינץ כותב שההיתר נוהג "שני לילות ויום אחד", כלומר, מכניסת ליל פורים ועד הלילה שבצאתו ועד בכלל, ואף על פי שפורים כבר הסתיים בצאת היום - הנוהג המקובל במנהג זה הוא שהשמחה נמשכת גם בלילה שלאחריו. ברם, היתר זה של הרמ"א שנוי במחלוקת, וכבר אחד הראשונים, בעל ה'יראים' (סימן צו), קבע שאיסור "לא ילבש" נוהג גם כאשר המטרה היא שמחה כגון בשמחת נישואין. רבים מהאחרונים סברו שראוי לבטל את המנהג שהזכיר הרמ"א, עיין במשנה ברורה סימן תרצו ס"ק ל ובשו"ת יחווה דעת (לרב עובדיה שליט"א) ח"ה סי' נ, ושם כתב שאסור להלביש כך גם לילדים. ולשון הב"ח (יו"ד סי' קפב): "כל ירא שמים יזהיר לאנשי ביתו ולנשמעים בקולו, שלא יעברו על איסור לאו [של "לא ילבש"] לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה ותבוא עליו ברכה להרים מכשולות מדרך עמנו, ומנהגים לא הגונים לא ינהגו עוד". מכל מקום, מי שמיקל על סמך היתרו של הרמ"א - יש לו על מה שיסמוך. 4. אחרי פורים - ההיתר שהוזכר הוא בתחפושת שניתן להסירה מיד בתום שמחת פורים. הופעה כזו אחרי פורים יש בה איסור "לא ילבש", משום שכעת ההיתר משום שמחה בטל, ואילו ההופעה כמנהג נשים נשארת, ואיסור "לא ילבש" הוא בתוצאה המתמשכת ולא רק במעשה הראשוני (שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' רמג). גם אם נאמר שהצביעה הראשונית לצורך היתר מתירה את ההופעה הזו לאחר מכן, יש לאסור הופעה כזו ברחוב משום מראית עין, מפני שהרואים אותך כעת עלולים לחשוב שצבעת סתם לקישוט ו"עשיית רושם" (עיין שו"ת מהרש"ם הנ"ל). ומאחר שנושא זה של צביעת שיער כדרך נשים הוא איסור שאינו ידוע דיו, יש בעיה נוספת במראית העין של שומר מצוות ששערו צבוע מפני שהדבר מעורר את הרושם שזה מותר (עיין אנצי' תלמודית ערך 'חשד' והערה 6-7).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il