מדוע אין היום ניסים?

היכן הייתה הבחירה החופשית לאחר מעמד הר סיני, בו ראו בני ישראל במו עיניהם את האותות והמופתים שעשה ה’? היכן הייתה הבחירה במהלך יציאת מצריים, שבו גם כן ראה עם ישראל ניסים כגון מן שירד מן השמיים והאכיל אותם ? ושאלה נוספת - מדוע אנו צריכים לעמוד בניסיון של בחירה כל כך קשה בדורנו מבלי להנות מסיוע כלשהו של ניסים או תופעות של גילויי אלוקות כפי שהיה בימים ההם ?

שלום וברכה, שאלת שאלות יפות. אכן יש אומרים שמשמעות דברי חז"ל, שבמעמד הר סיני הקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית, היא שלעם ישראל לא הייתה בחירה כשראו את המעמד הגדול. אז היכן הייתה הבחירה החופשית? יתכן שאכן בזמן המעמד לא הייתה בחירה, והמעמד הפגיש את ישראל עם המציאות המוחלטת והאמת המוחלטת, שאינה תלויה בבחירתנו. מקומה של הבחירה היה בשלב הבא - האם להיות נאמנים לאמת אליה נחשפו, או לא. ניתן לדמות זאת לאדם שנוכח לדעת שמעשה מסוים הוא מעשה נכון וטוב (או לא טוב). בכך אין לאדם בחירה - הוא פשוט הגיע למסקנה זאת ללא ספק. אולם, לאחר מכן קיימת לאדם התמודדות אם לעשות את המעשה הטוב או לא, וכולנו יודעים שלא תמיד קל לעשות מעשים - גם כשאנו יודעים שהם נכונים. במילים אחרות, עומק בחירת האדם הוא האם להיות נאמן לעצמו ולאמת, או לא. אז מדוע היום אין ניסים כפי שהיו ביציאת מצרים? איש מאיתנו אינו יודע עד הסוף את שיקולי הקב"ה, אולם חכמי ישראל העלו שתי תשובות שכנראה מהוות פתח מסוים להבנה. ראשית, העדרם של ניסים היוצאים מגדרי הטבע מעידים על תהליך התבגרות של האומה - ביציאת מצרים עם ישראל נמשל לילד קטן, שצריך לראות את שינוי הטבע כדי שיכיר באמת. לעומת זאת אדם בוגר יכול להכיר באמת באופן עמוק יותר, מתוך התבוננות ולא מתוך התפעלות ממשהו חיצוני. יש לזכור שנס של שינוי טבע אינו נובע מתהליך עומק שעבר על האדם אלא הוא עניין חיצוני לו, וממילא גם פחות עמוק ופחות יציב. שנית, כשמתבוננים לעומק ניתן לראות הרבה דברים שאינם פחות מרשימים מנס. אנחנו רגילים לחוקי הטבע, אבל באמת אין בהם שום דבר רציונאלי, ואם לא היינו מכירים את כח המשיכה והיינו רואים חפץ שנופל לכיוון האדמה היינו מתפעמים ממש מהנס שבו חפץ נע לבד. והאם נפש האדם על פלאיה היא דבר רציונלי? האם תהליך קיבוץ הגלויות ותקומת עם ישראל בארצו, דבר שאין לו תקדים בתולדות האומות, הם דבר מובן? ואידך זיל גמור. כל טוב.