מדוע מותר להשתמש בשעון שבת בשביל מזגן או בשביל אור ולא חוששים שיהיה מראית עין וכו’, אבל טלויזיה אסור כי יש חשש של מראית עין? מהו ההבדל? תודה רבה

שלום וברכה! השאלה מניחה שהאיסור להפעיל טלוויזיה על ידי שעון שבת הוא רק משום מראית העין. אולם לאמיתו של דבר הפוסקים מנו כמה וכמה סיבות שמחמתן אין להפעיל טלוויזיה על ידי שעון שבת (יש לציין, שחלק מן הסיבות מוסכמות וחלקן שנויות במחלוקת, אך לא ניכנס כאן לכל הדיונים). נפרט בקצרה סיבות אלה, ונסביר מדוע אין הן שייכות לגבי הפעלת תאורה ומזגן: א. הנאה מחילול שבת - הרי לצערנו, שידור תוכניות הטלוויזיה בשבת כרוך בחילול שבת של יהודים העובדים באולפני הטלוויזיה. ממילא, הצפייה בטלוויזיה אסורה, משום שזו הנאה מחילול שבת. (זאת בניגוד לתאורה ומזגן וכדומה, שהפעלתם תלויה רק בייצור החשמל, שהוא נצרך לצורך פיקוח נפש ובחלקו גם מיוצר באופן אוטומטי, ולפיכך רבים מן הפוסקים התירו את ההנאה ממנו בשבת.) ב. "אוושא מילתא" (דבר היוצר רעש) - כידוע, באופן עקרוני מותר להפעיל מכשירים מיום שישי כאשר פעולתם נמשכת לתוך השבת. אולם לדעת פוסקים רבים יש סייג להיתר זה - אם המכשיר משמיע רעש בשעת פעולתו, הדבר אסור, משום הזילזול בכבוד השבת או מחשש שמי ששומע את הרעש יחשוב שהמכשיר הופעל בשבת עצמה. לפי דעה זו, ודאי שאין להפעיל טלוויזיה על ידי שעון שבת, משום שהיא משמיעה קולות. (לגבי תאורה כמובן אין חשש מסיבה זו. לגבי מזגן וכדומה - אמנם הוא משמיע רעש בפעולתו, אך אין זה רעש חריג המושך תשומת לב של העוברים ושבים. ועוד, שדרך ההפעלה של המזגן, גם בימות החול, היא להפעילו מראש לזמן ממושך ללא התערבות נוספת של האדם, וממילא השומעים יבינו שהוא הופעל מראש ולא יחשבו שמפעילים אותו כעת.) ג. השמעת קול - כידוע, חכמים אסרו להשמיע קול ממכשירי נגינה בשבת. יש מן הפוסקים הסוברים שאיסור זה נאמר גם על מכשיר שהופעל ביום שישי ומשמיע קול במהלך השבת. (זאת בניגוד לתאורה למשל, שוודאי לא נאסר להדליק נר ביום שישי והוא ממשיך להאיר בשבת. וכך גם המזגן - אמנם הוא משמיע רעש, אך אין זו מטרתו להשמיע קול, ולפיכך הוא לא נכלל בגזירה זו.) ד. חשש לביצוע פעולות בשבת עצמה - באופן נורמלי, בתוך כדי הצפייה בטלוויזיה הצופה עושה פעולות שונות, כגון הגברת והחלשת עוצמת הקול, או מעבר מערוץ לערוץ. כמה פוסקים הביאו זאת כסיבה נוספת לאסור צפייה בשבת בטלוויזיה, מחשש שהאדם ישכח ויעשה פעולות כאלה כדרכו בחול. (זאת בניגוד לתאורה, שאין עורכים בה שינויים בזמן שהיא דולקת. במזגן אמנם קורה לעיתים שמשנים את הטמפרטורה, אולם אין זה נעשה באופן תדיר, בעוד שבטלוויזיה השינויים הם תדירים מאד.) ה. בנוסף לכך, מבחינת התכנים המשודרים בטלוויזיה: חלק מן התכנים המשודרים, כגון פרסומות, חדשות העוסקות בענייני מסחר וכדומה, אסורים בצפייה בשבת, משום האיסור לעסוק בענייני משא ומתן. אך באופן כללי התכנים המשודרים בטלוויזיה אינם מתאימים לקדושת השבת, שבה אנו אמורים להתרומם מעל ענייני החומר ולהתקרב יותר אל הקודש. כמו כן, לצערנו חלק גדול מן התכנים המשודרים בטלוויזיה הם שליליים ואין לצפות בהם גם בימות החול, ובשבת הבעיה חמורה עוד יותר, שכן לא ניתן לכבות את המכשיר. כיצד תנהג המשפחה אם במהלך השבת תתחיל תוכנית שאסור לראותה ולשומעה? האם כל בני הבית ייצאו החוצה עד סיום התוכנית? דומני שרק המחשבה על מציאות כזו, שבה דברים שליליים ופסולים נשמעים בבית מבלי שניתן לכבות את המכשיר, די בה לשלול את הרעיון על הסף. ו. כמה פוסקים אכן הזכירו בהקשר זה גם את השיקול של "מראית עין". גם מבחינה זו, נראה שיש הבדל בין טלוויזיה לבין תאורה ומזגן: לגבי תאורה ומיזוג אוויר, זו מציאות רווחת שהם מופעלים ונכבים באופן אוטומטי, לא רק בשבת אלא גם בימות החול, כגון בתאורת רחוב ובמוסדות שונים. ממילא, הרואה את המכשירים הללו נדלקים ונכבים בשבת, יבין שהדבר נעשה באופן אוטומטי ולא בידי אדם. אולם לגבי טלוויזיה, הדרך הרגילה להפעילה היא באופן ידני, ולפיכך מי שישמע את הטלוויזיה פועלת יחשוב שהיא הודלקה בידי אדם. ז. יש מן הפוסקים שחילקו בין המכשירים השונים על פי מידת הצורך - לדעתם, היה מן הראוי לאסור באופן כללי הפעלת מכשירים על ידי שעון שבת, והפעלת התאורה הותרה משום שזהו צורך גדול. לפי דרך זו, ודאי שאין להשוות בין הצורך של התאורה והמזגן לבין הטלוויזיה. מקורות: מנחת שלמה א', סימן ט'. אגרות משה או"ח ד', סימן ס'. שם, סימן פ"ד. עשה לך רב חלק א, סימן ל"ה. מנחת יצחק א', סימן ק"ז. יביע אומר חלק א', או"ח סימן כ'. יביע אומר חלק ו', או"ח סימן ל"ד. ילקוט יוסף שבת ב, סימן ש"ז הע' נ"ו. ילקוט יוסף שבת ג, סימן שי"ח סעיף ל"ד והע' מ"א.