- תורה, מחשבה ומוסר
- יסודות האמונה
שאלה
שלום כבוד הרב!
יש לי שאלה שממש מציקה לי ואני לא יודע מה לחשוב ואיך לענות עליה. דיברתי פעם עם מישהו לא דתי על מה שהוא חושב על הדת ואיך הוא מתייחס אליה. אני קיוויתי שהוא יגיד שהוא מחובר אליה והוא מעריך אותה- כי זאת המסורת שלנו וזה שמחבר אותנו בסופו של דבר, גם אם אתה לא מאמין בזה. אבל הוא אמר לי שלא כי היהדות גם ציוותה על דברים קשים- להשמיד את עמלק לגרש את עמי כנען שישבו פה, קורבנות בבית המקדש ועוד. הוא טוען שמאחר שהדת ציוותה על דברים כאלה הוא והוא לא מאמין בה הוא מסתכל עליה כאל דבר רע שכל הטוב שבו מגיע ממקור רע- כי אם היא מומצאת אז היה פה מישהו ששיקר וקבע לעשות דברים ממש מרושעים. לא ידעתי מה להגיד. אני חושב לפעמים שאם כל הדת ח"ו לא נכונה אז אולי כל המסורת שלנו לא שווה כלום.. אני לא יודע מה לחשוב.. אני אשמח אם תוכל לענות על השאלה ואפילו בהקדם כי אני חייל וחוזר הביתה לעיתים רחוקות יחסית..
תודה הרב ויום טוב!
תשובה
שלום וברכה,
השאלה כיצד מצוות מחיית עמלק והורשת עמי כנען עולה בקנה אחד עם המוסר האנושי – שהוטבע בנו על ידי הקב"ה, נותן התורה והמצוות – הינה שאלה שחשוב ונכון לשאול. התורה אינה צריכה כמובן את ה'אישור' שלנו, אולם יחד זאת כיון שהקב"ה, מקור התורה, הוא גם מקור המוסר – לא תיתכן סתירה ביניהם, ולכן בהחלט מוטל עלינו לנסות ולהבין כאשר נראה במבט ראשון שהתורה סותרת את המוסר, וזאת תוך הכרה במגבלות השכל האנושי.
התייחסות שלמה לנושא שהעלית דורשת אריכות, אולם לקוצר היריעה ולאור בקשתך לתשובה בהקדם, אכתוב בקיצור.
המצווה להוריש את עמי כנען כרוכה בשפל הרוחני-מוסרי של עמים אלו, כפי שנאמר בברית בין הבתרים לאברהם 'ודור רביעי ישובו הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה', כלומר שעד דור רביעי עדיין לא תתמלא סאת עוונם.
ואכן, התורה מתארת את עמי כנען כעמים בעלי תועבות גדולות,שמעבירים למשל את בניהם באש כקרבן לאליליהם. כיון שהמקורות בתורה מוכרים, אצטט דווקא את דברי הארכיאולוג אולברייט, בספרו 'מתקופת האבן ועד הנצרות' (עמ' 139-40), בתיאורו את התרבות הכנענית: "שתי הדמויות הראשיות הן עשתורת וענת... תכונה אחרת שבה ניכרות אלות כנעניות אלו היא פראותן. במקורות המצריים נחשבות עשתורת וענת בראש ובראשונה אלות מלחמה. סוג תיאור חביב מראה את האלה כשהיא רכובה על סוס דוהר ומנופפת בכלי נשק בימינה... בקטע אחר מופיעה ענת שוקקת דם במידה שלא תיאמן. מטעם שעוד לא נתבאר היא משמידה אדם, אף וזקן, ומעיפה ראשים וידים לכל עבר. אחר היא קושרת ראשים לגבה, ידיים לחגורתה ומבוססת עד לברכיה, ואף עד לצוארה, בדמי אדם". זוהי דוגמא בלבד לתודעה הרוחנית של עמי כנען, שהיתה קשורה כמובן גם לתרבותם המעשית.
וכך כתב הרב קוק בספר מאמרי הראי"ה, עמוד 508: "הנבואה הצופה ברוח אלהים חיים אל נשמת גוי ואדם, העידה על גזע עמלק שניגודו לאור ישראל הוא ניגוד עצמי, שתרופה אין לו כי אם מחות זכרו... זאת הנבואה בעצמה היא הצופיה הליכות האדם אל אושר השלום ועדנת האהבה היותר בהירה, כשיבוא יום והאנושיות לא תמצא לה כל צורך בשום מפעל של שנאה, בטוחים אנו שאז זכר עמלק כבר כלה ואינו. ושבע האומות, שרק מפני אותו השריד אשר נואלנו להותיר מהן גרמנו לנו כל אותן הצרות החמריות והרוחניות, ולמדנו לעשות את כל תועבותיהן: שריפת בנים ובנות באש וכל תועבות האמורי... לא נוכל גם לצייר את עומק הרשעה שהיה מאוחד כבר עם כל תכונת נפשן. אתה יקירי שואל למה התייחסנו אליהן באכזריות? לא נוכל לצייר כמה חשוך ושפל היה העולם מבלעדי האכזריות הזאת שלנו, כמו שלא וכל לצייר כמה רע ונתעב היה לולי ההארה הטהורה של אור ד' ודרכיו, אשר הארנו עליו במהלכנו ההיסתורי".
במשפטים האחרונים שצוטטו מהרב קוק רומז הוא לכך שכל התודעה המוסרית של העולם הינה בזכותו של עם ישראל. בהשגחה פרטית - ככל הנראה – כתבתי היום בדיוק בנקודה זו תשובה לשאלה אחרת, ואני מצרף לך קישור בעניין:
כל טוב
מה מייחד את עם ישראל?