משלי פרק יז

(א) טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב: (ב) עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה: (ג) מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה: (ד) מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות: (ה) לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה: (ו) עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם: (ז) לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר: (ח) אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל: (ט) מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף: (י) תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה: (יא) אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו: (יב) פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו: (יג) משיב רעה תחת טובה לא תמיש (תמוש) רעה מביתו: (יד) פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש: (טו) מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם: (טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין: (יז) בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד: (יח) אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו: (יט) אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר: (כ) עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה: (כא) ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל: (כב) לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש גרם: (כג) שחד מחק רשע יקח להטות ארחות משפט: (כד) את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ: (כה) כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו: (כו) גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר: (כז) חושך אמריו יודע דעת וקר (יקר ) רוח איש תבונה: (כח) גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון: