משלי פרק כה

(א) גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה: (ב) כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר: (ג) שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר: (ד) הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי: (ה) הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו: (ו) אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד: (ז) כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך: (ח) אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך: (ט) ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל: (י) פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב: (יא) תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו: (יב) נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת: (יג) כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב: (יד) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר: (טו) בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם: (טז) דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו: (יז) הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך: (יח) מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר: (יט) שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה: (כ) מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע: (כא) אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים: (כב) כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך: (כג) רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר: (כד) טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר: (כה) מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק: (כו) מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע: (כז) אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד: (כח) עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו: