בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • תזריע
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

undefined
לאחר שהתורה פירטה את החיות העופות והדגים הטהורים לאכילתו של האדם ואלה אשר טמאים וחובה עלינו לשקצם - באה התורה לפרט את הטהרה והטומאה באדם עצמו והתחילה בדבר היסודי הקשור ליהדותו של אדם מישראל - המילה. ועמד על כך רבי שמלאי (ויק"ר י"ד) "כשם שיצירתו של האדם (בתיאור מעשה בראשית) אחר בהמה חיה ועוף, כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף".
על יצירתו לאחר בהמה חיה ועוף, נאמרו ע"י רבותינו ז"ל שני נימוקים שונים: א. "כדי שיכנס לסעודה מיד" ימצא הכל מוכן לפניו. ב. "שאם תזוח עליו דעתו יאמרו לו יתוש קדמך". נימוקים אלה קשורים למהותו של האדם. מצד האחד: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה" - כדרך יצירתם של כל בעלי החיים, ומבחינה זו "יתוש קדמך", אבל מאידך זכה האדם לחלק אלוקי ממעל "ויפח באפיו נשמת חיים" - ועל כן זכאי הוא למצוא את הכל מוכן לפניו בבחינת "כל שת תחת רגליו".
ברם תורתו שבאה אחר בהמה חיה ועוף - דורשת ביאור. והנראה לנו שהיסוד לקליטתה של התורה בלב האדם, מחייבת הנזרות מכל טומאה. "ונתן לנו תורת אמת - ובזה - חיי עולם נטע בתוכנו", תורה זו קדושה וטהורה היא, עיונה לימודה והשגתה, רק בקדושה בטהרה יזכה בה האדם, על כן עליו להתרחק מכל דבר שאינו טהור.
(התשנ"ו)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il